כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    אחרי החלום

    25 תגובות   יום חמישי, 23/1/20, 18:07

    לדליה שהיתה

     

    אחרי החלום, אני עדיין קצת שם.

    מנסה להאחז בזנבו, בבדל שנשאר.

     

    דליה עדיין פה,

    זאת אומרת, מתה כמו באמת, עצומת עיניים, אבל בבית

    כאילו ישֵנה, כאילו כך היה במציאות

    כאילו שהתבוננתי בה, כשהיא ישֵנה, כאילו התאבנה


    ואני מתבוננת בה,

    כפי שאף פעם לא התבוננתי

    בפניה, כשהיא ישֵנה.

    אני אורבת לרגע שֶכֵּן, עכשיו, היא תפקח את עיניה

    לאט.

     

    והיא פוקחת

    תנועת עפעפיים בלבד

    לאט.

     

    ואנחנו, זאת אומרת, אני ועוד כמה מהאֶקְס-חיים שלי, מְצַפִּים

    שתנועת העפעפיים תתרחב.

    זה מפחיד אותנו, אבל למרות הפחד, אנחנו רוצים

    אני והאקס-חיים שלידי.

     

    נדמה לי, שהם היו שם בחדר, אבא שלי מהאקס-חיים שלי וברקע גם אמא שלי מהאקס-חיים. היא לא ממש שם, אבל אם אבא שם, אז גם היא מהאקס-חיים שלו, לידו.

    זה קורה לאט, לפי הציפיות, עוד קצת חיים, עוד קצת תזוזה בגוף, תנועה.

     

    העיניים נפקחות ממש, יש מבט

    בהתחלה הוא מת, אחר כך נכנסים בו החיים. לאט.

    הוא מסתכל עלינו, המבט

    המת.

    כשהוא רואה אותנו, זה הרגע שנכנסים בו החיים ממש, לא האקס-חיים. בעצם, כן.

     

    הבטחתי רק בדל חלום, והוא נושר, הוא ניתק, אני צריכה לאסוף את האפר, את בדל הבדלים.

    לראות את התמונה, את האקס-תמונה, את התנועה שנכנסה לתמונה באקס-חלום, שבא מהאקס-חיים שלי, שבעצם, לא היו כך, אלא, אולי אחרת, כמו בחלום, שאינו דומה לאקס חיים, רק חלקיו, אולי, לפעמים.

     

    בינתיים, מתעצמת התנועה הקטנה של דליה.

    בעצם, של הגופה של דליה, שחוזרת להיות גוף, כי הוא נע, היא קמה מהמיטה, וזה מפתיע אותנו ואותה.

     

    השיער שלה קצר, אבל בחיים שהיו,  היה לה שיער ארוך, אף פעם לא ראיתי אותה בשיער קצר, רק בתמונה, לפני שהיתה חבֵרה.

     

    היא נעה בחדר לאט, היא יֶשנה. אנחנו יוצאים, היא יודעת שזה בקטנה.

    לזמן מה

    כל החזרה הזאת לחיים, לתנועה.

     

    זה באוויר, הידיעה, היא עוטפת אותה, היא עוטפת אותנו, שלא נמהר, שדליה לא תמהר, שהכל לאט,                  

    כי היא יכולה להעלם. כל רגע, כל דקה, אז לאט עם התנועה.

     

    כמעט אין רהיטים בחלל הזה, בדירה, רק הבסיס. המיטה שדליה מתה עליה באקס-חלום, באקס-חיים, כשהיתה.

    ויש ריקות נקיה בחדר, יש שקיפות

    כך שרואים כל התקדמות בתנועה, כל נסיגה

    כדי שאפשר יהיה לזכור כל הזמן, שהכל הפיך, שדליה בעצם מתה, היא פה לשניה.

    אבל בגלל שהכל בהיר ונהיר וזהיר, אולי יותר משניה.

    זה לא בטוח, זה לא ידוע, דליה יודעת, שהכל קצוב, גם אנחנו יודעים. אנחנו לא יודעים איך פועלת ההקצבה, את הגבולות שלה, כמה הוקצב לנו, כמה הוקצב לה.

     

    בצלילות החדר הזה ובצלילות הדעה, גם אבא שלי, מהאקס-חיים מתעניין במעשה הקימה

    של דליה, אף שבאקס-חיים שלו, הוא לא הכיר אותה,

    באקס חלום שלי, שאני רוכבת עכשיו על בדל בדליו.

     

    אני עדיין לא יודעת, שהוא כבר לא נמצא הרבה, הרבה שנים

    אולי חמישים, כי הנוכחות שלו טבעית באקס-חיים שלי, כאילו תמיד נמצא.

     

    הוא לא אומר, הוא לא מדבר, הוא אף פעם לא דבר, אבל יש לי הרגשה, זה ידוע, זה באוויר, זה ברור לפני שהכל נקטע, הוא מפחד מהקימה של דליה, הוא מפחד שגם הוא יצטרך.

     

    נדמה לי, שדליה מבקשת להצטרף לארוחת הבוקר, שאבא שלי יכין, כמו שהכין תמיד בשבילנו, לא בשבילה באקס-החיים שלו, באקס-החיים שלי, לא רק באקס-החלום, אלא באמת, זאת אומרת, בחיים האמיתיים, שהיום בגלל מרחק השנים מתערבבים

    עם בדל החלום, שאני לא יכולה לזכור, איך בדיוק היה.

     

    וטוב לי, כי זו אוירה אחרת, לא של זכרונות, לא של חלומות

    הכל צלול והכל מובחן באין זמן.

    וכל האקסים של החיים שלי ואולי של החלומות מעורבבים

    מיקס.

    לא כל האקסים, חלקם.

     

    עוד רגע אטּוש והם לא יהיו שם, יאבד בדל החלום, שהחזיר אותי אליהם, שבכלל לא היה, רק בחלום  כמו היה, והיה אמיתי,  זאת אומרת, באקס-חיים שהיו, שלא היו באמת.

     

    ''

    למעלה, אלבום ציוריה של דליה, כלניות היא אהבה לצייר במיוחד


    ''

    ופריחת הכלניות ביום קבורתה

     

    ''

    רקויאם לחלום, קלינט מנסל (CLINT MANSELL), אגב דליה אהבה וידעה לשיר

     

    ''

    ואיך אפשר בלעדיו, הרקויאם של ורדי

     

     

    ולמה המדור הוא אקטואליה? כי החיים והמוות אקטואליים  תמיד.

     

    כתבה וצלמה: באבא יאגה

    (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

     

     

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        אתמול 16:41:
      כתיבה מכשפת, כראוי לבאבא יאגה..
        1/2/20 14:41:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2020-02-01 12:56:16

      נאלמתי דום
      מקווה שחזרת לדיבור. תודה ,מכבית

       

      נאלמתי דום
        27/1/20 20:19:

      צטט: תכשיט 2020-01-27 19:29:00

      מרגשת !!!!
      תודה רבה, שמחה שמצליחה לגעת

       

        27/1/20 19:29:
      מרגשת !!!!
        25/1/20 15:32:

      צטט: * חיוש * 2020-01-24 18:07:41

      יקירה נשיקה

      מצטרפת לתגובתה של חברתנו היקרה דר' לאה

      אני מאמינה כשאנחנו חשים געגועים  ליקירנו שהלכו לעולמם

      והם חסרים לנו (אפילו בתת המודע)

      או שאנחנו זקוקים לאיזו עצה מכוונת -יקירנו מופיעים בחלום

      ריגש אותי כל כך שראית בחלום את חברתך והורייך יקירייך שהלכו לעולמם

      וחשת תחושה טובה 

      אני בטוחה שהחלום הטעין אותך באנרגיות טובות

      קיבלת "מתנה" בצורת חלום להיפגש עם יקירייך 

      התרגשתי להתבונן בציור של הכלניות שציירה דליה מנוחתה עדן

      ואת צילום הכלניות שכל כך אהבה שפרחו ביום קבורתה

      היה לי נהדר להקשיב לצלילים שהבאת לנו

       

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים וחמים

      שבת טובה

      חיוש, תודה רבה על התגובה המפורטת ועל

       ההזדהות, איך את יודעת את זה טוב כל כך. השבת טובה.

       

        25/1/20 15:30:

      צטט: גילהסטחי 2020-01-24 14:41:17

      ריגשת במילותיך. כתבת נהדר על אהבה, חברות וחוסר.
      תודה רבה, גילה, החסר האין והגעגועים, אולי המניע הגדול שבכולם

       

        25/1/20 15:28:

      צטט: דוקטורלאה 2020-01-24 11:42:33

      חברות טובות - אינן מתות אף פעם. הן עוברות לעולם אחר, רחוק, בלתי נראה, אך חיות עמנו, בלבנו, עד יום מותנו. אני יודעת זאת, כי חברותי נמצאות שם. לא פעם אני מצטטת את דעתן בנושא הנדון במשפחה, ואני חשה שהן מקשיבות. עצוב לי כי איני רואה אותן פועלות, אך אני חשה שהן לא אדישות לנעשה. לפעמים אני חושבת עליהן, כיצד הן היו מגיבות או פועלות. זה פרק עצוב בחיינו.
      חברות טובות - אינן מתות אף פעם, כמה נכון, דוקטורלאה, היטבת לבטא את ההרגשה

        25/1/20 15:26:

      צטט: איציק אביב 2020-01-24 10:29:11

      רגיש ויפה.
      תודה, איציק, שמחה לשמוע

       

        25/1/20 15:26:

      צטט: א ח א ב 2020-01-24 09:38:08

      זכרונות לברכה מדליה .שבת שלום :)
      אכן, אחאב, כך 
        25/1/20 15:25:

      צטט: OritZehavi 2020-01-24 01:20:56

      אתי... הייתי רוצה חלום כזה. אבל מתי אף פעם לא חוזרים..
      יגיעו גם חלומות כאלה, חכי, חכי את צעירה עדיין...

       

        25/1/20 15:24:

      צטט: עמנב 2020-01-24 00:19:03

      כתוב יפה מאד, אסתר. מבטא בצורה נפלאה ומיוחדת את הגעגועים למי שכבר אינם בין החיים. שבת שלום, עמוס.
      תודה רבה, עמוס על התגובה והמחמאה. אכן געגועים

       

        25/1/20 15:23:

      צטט: shimenben 2020-01-23 22:52:35

      אולי זה היה חיזיון שהוא בעצם הזדמנות לפרידה נוספת. הרבה אנשים חווים את זה עם מישהו שהיה מאד קרוב אליהם. הרי אנחנו לא באמת נפרדים, יום אחד זה נקטע. גם לא בטוח שיש תמיד השלמה...
      נכון, פרידה נוספת ועוד אחת ועוד - פרידות נוספות

       

        25/1/20 15:21:

      צטט: bonbonyetta 2020-01-23 19:40:41

      *

      איך שקראתי אותך נזכרתי בשיר הזה.

      ההיית או חלמתי חלום

       

      ואולי

      מילים: רחל
      לחן: יהודה שרת



      ואולי, לא היו הדברים מעולם
      ואולי, מעולם לא השכמתי
      עם שחר לגן,
      לעבדו בזיעת אפי.

      מעולם, בימים ארוכים ויוקדים
      (ארוכים ויוקדים) של קציר
      במרומי עגלה עמוסת אלומות
      לא נתתי קולי בשיר.

      מעולם לא טהרתי
      בתכלת שוקטה ובתום
      של כינרת שלי הוי כינרת שלי
      ההיית או חלמתי חלום?

       

       

       

      את הביצוע הזה אני הכי אוהבת

      ''

       

      ואולי- אפשרויות אין סוף בין מציאות לחלום. תודה רבה, בונבון, על התגובה המרגשת. 

       

        25/1/20 15:20:

      צטט: תנועת כמוך 2020-01-23 19:14:05

      שולח כוכב תומך

      והזמנה לחיוך בבלוג שלי

       

      הצצתי, וחייכתי. תודה רבה

       

        24/1/20 18:07:

      יקירה נשיקה

      מצטרפת לתגובתה של חברתנו היקרה דר' לאה

      אני מאמינה כשאנחנו חשים געגועים  ליקירנו שהלכו לעולמם

      והם חסרים לנו (אפילו בתת המודע)

      או שאנחנו זקוקים לאיזו עצה מכוונת -יקירנו מופיעים בחלום

      ריגש אותי כל כך שראית בחלום את חברתך והורייך יקירייך שהלכו לעולמם

      וחשת תחושה טובה 

      אני בטוחה שהחלום הטעין אותך באנרגיות טובות

      קיבלת "מתנה" בצורת חלום להיפגש עם יקירייך 

      התרגשתי להתבונן בציור של הכלניות שציירה דליה מנוחתה עדן

      ואת צילום הכלניות שכל כך אהבה שפרחו ביום קבורתה

      היה לי נהדר להקשיב לצלילים שהבאת לנו

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים וחמים

      שבת טובה

        24/1/20 14:41:
      ריגשת במילותיך. כתבת נהדר על אהבה, חברות וחוסר.
        24/1/20 11:42:
      חברות טובות - אינן מתות אף פעם. הן עוברות לעולם אחר, רחוק, בלתי נראה, אך חיות עמנו, בלבנו, עד יום מותנו. אני יודעת זאת, כי חברותי נמצאות שם. לא פעם אני מצטטת את דעתן בנושא הנדון במשפחה, ואני חשה שהן מקשיבות. עצוב לי כי איני רואה אותן פועלות, אך אני חשה שהן לא אדישות לנעשה. לפעמים אני חושבת עליהן, כיצד הן היו מגיבות או פועלות. זה פרק עצוב בחיינו.
        24/1/20 10:29:
      רגיש ויפה.
        24/1/20 09:38:
      זכרונות לברכה מדליה .שבת שלום :)
        24/1/20 01:20:
      אתי... הייתי רוצה חלום כזה. אבל מתי אף פעם לא חוזרים..
        24/1/20 00:19:
      כתוב יפה מאד, אסתר. מבטא בצורה נפלאה ומיוחדת את הגעגועים למי שכבר אינם בין החיים. שבת שלום, עמוס.
        23/1/20 22:52:
      אולי זה היה חיזיון שהוא בעצם הזדמנות לפרידה נוספת. הרבה אנשים חווים את זה עם מישהו שהיה מאד קרוב אליהם. הרי אנחנו לא באמת נפרדים, יום אחד זה נקטע. גם לא בטוח שיש תמיד השלמה...
        23/1/20 19:40:

      *

      איך שקראתי אותך נזכרתי בשיר הזה.

      ההיית או חלמתי חלום

       

      ואולי

      מילים: רחל
      לחן: יהודה שרת



      ואולי, לא היו הדברים מעולם
      ואולי, מעולם לא השכמתי
      עם שחר לגן,
      לעבדו בזיעת אפי.

      מעולם, בימים ארוכים ויוקדים
      (ארוכים ויוקדים) של קציר
      במרומי עגלה עמוסת אלומות
      לא נתתי קולי בשיר.

      מעולם לא טהרתי
      בתכלת שוקטה ובתום
      של כינרת שלי הוי כינרת שלי
      ההיית או חלמתי חלום?

       

       

       

      את הביצוע הזה אני הכי אוהבת

      ''

       

        23/1/20 19:14:

      שולח כוכב תומך

      והזמנה לחיוך בבלוג שלי

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין