כותרות TheMarker >
    ';

    שכונה - אמנות בעם

    תחילה קראתי לבלוג\"שכונה\".לאחר זמן קצר הסתבר לי שלמלה קונטוציות נוספות המרחיבות את המושג ובכל זאת לא שיניתי את השם כי התכוונתי לדבר על השכונה שלי ועל העיר באר שבע. בסופו של דבר כתבתי קצת על השכונה , על המשפחה, מעט על רגשותי. לעתים גם עסקתי בענייני פוליטיקה וחברה.
    בהתחלה עוד העליתי מספר שירים וסיפורים. אחר כך בעיקר תצלומים, רישומים והדפסים.
    היום אני משנה את השם מתוך כוונה לשנות את ההתנהלות בבלוג ובחיים. ימים יגידו אם הפעם פעלתי כפי שהתכוונתי לפעול . בסופו של דבר העיקר הבריאות.

    פרופיל

    shulamit
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון

    זאת מהקומה השלישית

    2 תגובות   יום שישי , 24/1/20, 03:48

     

    ''

     

     

     

    אפשר להתחיל את הפוסט הזה כמו שמתחילים בדיחה שבה יהודי ערבי ונוצרי עולים במדרגות בניין אלא שאצלנו הבדיחה מתפצלת לתתי קבוצות רבות ומגוונות ובנוסף, כל הדמויות בבניין מתחלפות ורק אני, המספרת, המכונה" זאת מהקומה השלישית". תקועה באותו מקום כבר עשרות שנים.

    לכינוי זה התוודעתי לפני שנים, כשהלכתי בשביל הצר המקביל לרחוב המאונך לרחוב שלי, שעבר לאורך החצר של בניין השיכון הגדול, שחזיתו פונה לרחוב שאת שמו אני נמנעת מלהזכיר, לבין בית חד קומתי, ירוק, שבחצרו הרחבה והמוזנחת, רבץ  תמיד, כלב קשור בחבל שנראה רעב ומותש.

     

    ממש במקום זה, קרוב לבית הכנסת, בנקודה שבו מתפצל השביל ופונה לכיוון הרחוב הראשי פנתה אלי אישה צעירה ותמירה, הצביעה על המרפסת שלי, חייכה אלי בנעם  ואמרה "את זאתי מהקומה השלישית", גם אני חייכתי אליה והתכוונתי להמשיך בדרכי, לתחנת האוטובוס, לנסוע לבית היולדות, לאחייניתי היקרה. שילדה את בכורה.

     

    "אני אוספת כסף לבר מצווה של יתום" אמרה לי. אינני זוכרת אם ציינה את שמו והאם הכרתי אותו ואת משפחתו של היתום או שהיה זה יתום פלוני אלמוני. בכל אופן, חרגתי ממנהגי שלא להיענות לבקשות כאלה ונתתי לה את כל מה שהיה לי בארנק הכסף הקטן, תוך שאני מתנצלת שזה כל מה שיש לי.

     

    בערב, כשחזרתי הביתה ושאלתי שכנים, את אלה, שעל פי רוב, יודעים מה מתרחש ברחוב ובבניין, אם גם אליהם פנו בבקשה לתרום ליתום, עוררתי חיוכים. מספר מלים בערבית הועפו באוויר, מתוכם הבנתי  "מזרובה" ו"מחבונה", הם ידעו במי מדובר . אמרו לי ש"ככה היא עובדת על אנשים".

    ברכתי את עצמי על שהפגנתי מחסור במזומנים "גדולים" ועליתי הביתה מרוצה ושמחה בשמחת משפחתי.

     

    http://cafe.themarker.com/image/3453477/

     

    מאז אני מנסה להסביר לעצמי כיצד הפכתי להיות " זאתי מהקומה השלישית", זאת עם המצלמה, 

    אני מוסיפה. גם כך כינו אותי, אחדים בפני, ורבים מאחורי גבי. היו שחשדו בי שאני בולשת אחריהם. לעתים צעקו עלי ואסרו לצלם . במקרים אלה נהגתי להצביע לעל הציפורים והסברתי שאותם אני מצלמת. פעם, שאלו אותי  ילדים שנהגו לחטט בפחים שמול חלון המרפסת שלי אם אני מהמשטרה. אמרתי להם שאני עושה זאת כי אני אוהבת לצלם אך הם לא האמינו לי. הם ברחו בכל פעם כשראו אותי בחלון, כשהמצלמה בידי. לא אחת, השתמשתי בנימוק זה, להצדיק את פעילותי בעיני עצמי. פעם גם טענתי בפני עצמי שבזכותי הם נמנעים מלחטט בפח ובפעמים אחרות, כשצילמתי אותם בהסתר הסברתי לעצמי שאין לי זכות להפריע להם לחפש מה שאין להם ולהכיל עליהם את השקפותי ולגזול מהם את ההנאה שבמציאת דברים לשימושם. מי כמוני, שהקדשתי שנים למעקב אחר המתרחש  בסביבת הפחים ובצילומם. יודעת כמה מציאות אנשים זורקים. למען האמת, אחד מזיכרונות הילדות המוקדמת שלי נעוץ בערמת חפצים ושברי חפצים שנערמו במרכז חדר בביתו של קשיש שנפטר. אני זוכרת את הר האשפה כמקום של קסם, כהבטחה לגילויים .המילה קסם זורקת אותי לגבעות שמול החלונות הגדולים בדירה שבה גרנו בפולין שטמנו בחובן אוצרות. האדמה בגבעות אלה הצמיחה כלי פוורצלן, סכום מוכסף, כלי בית ולעתים גם חלקי רהיטים.

    כך, לא פעם ,עקבתי אחרי מה שנשלף מהפח אך מלבד שתי בובות חסרות רגל כל אחת שהונחו על גב הפח, לא לקחתי דבר, בעיקר, בגלל הריח. אני לא מבינה איך הם סובלים את הריח. הר היו ילדים שממש נכנסו לפח.

     

    אמנם לא לקחתי מהפחים חפצים ממש אך לקחתי מראות, ריחות וסיפורי חיים במשך השנים שבהן אני רואה מצלמת, שומעת ונחשפת לאירועים עד שהכלי  נמלא ומה שבו גודש וגולש כי הכלי כבר צר מלהכיל

     

    http://cafe.themarker.com/image/3453478/

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/1/20 15:32:

      צטט: שטוטית 2020-01-24 12:33:59

      שולמית יקרה:)

      איזו עבודה נפלאה הצילום שלך

      למעשה כל הצילומים והעבודות שלך

       

      תמשיכי למרות הבורחים והשכנים והעורבים:)

       

      שבת שלום

       

      נשיקה

      תודה רבה, שטוטית. אני מקווה שהפעם הצלחתי להמעיט בשגיאות הדפסה (: התגובות שלך משמחות כל כך

      שבת שלום 

        24/1/20 12:33:

      שולמית יקרה:)

      איזו עבודה נפלאה הצילום שלך

      למעשה כל הצילומים והעבודות שלך

       

      תמשיכי למרות הבורחים והשכנים והעורבים:)

       

      שבת שלום

       

      נשיקה