קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 524 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
לצאת מהשגרה
לדודים שלי מכפר רעות היו תמיד בעיות בזוגיות; הם הפסיקו לדבר וגם להזדיין, ואחרי שהילדים עזבו את הקן, הם כמעט החליטו כבר על פרידה. אך הסכימו להשקיע עוד עבודה.
בעקבות המלצה - הם הלכו לגישור, לבר-סמכא אחד, גאון בפישור. מוזר, אך גם הוא נראה איש סובל עם פרצוף חמוץ ועיכול קלוקל. כשסיפרו את תולדות אי-ההצלחה הוא תלה את עיניו בתקרה הצחה. "השגרה היא הבעיה," אישר לעצמו, "כל יום - העתק מדויק של קודמו. הכל צפוי, הכל משעמם רק מלהקשיב לכם בא לי לנמנם." הוא הבליע פיהוק וקם מכורסתו הגיש להם חשבון, הושיט את ידו והוליך אותם בעדינות אל הדלת. הסתכלה בו הדודה תוהה ושואלת: "ואין לך בשבילנו עצה?" "נו, אם תרצו - זו בגדר המלצה: מהיום והלאה, שִברו את הכלים. משחק חדש, שינוי כל הכללים. אל תיקחו דבר כמובן מאליו תחדשו, תרעננו, תהיו יצירתיים תתחילו להפתיע בכל האמצעים."
בחזרה לחווה, בכפר רעות, העניינים החלו להתגלגל במהירות. הדוד השכים, קִשקֵש חביתה, והגיש לדודה עם ורד למיטה בערב הוא בא אחרי תיקון טרקטור, ומצא אותה במיטה עם הדוקטור. "זוהי הפתעה! באמת, אתה גאון! אני מתחיל לתפוס את הרעיון." הוא יזם וקנה כרטיסים לשייט לקח מצלמה ונעל את הבית. היא ארזה בתיק-צד לבנים, עוד שמלה, גלולות דרממין נגד בחילה, בגד-ים, כובע קש, סוכרזית ופותחן, משקפי שמש כהים, כמובן, קרם הגנה, ממחטות בפָקֶט חוט ומחט, משאף ונטולין וג'קט.
החלטת הדוד לתור ולטייל, הוכיחה עצמה כיציאה מההרגל. כל יום הביא בכנפיו חידושים שתרמו את חלקם לשיקום היחסים: בזמן שהספינה על גלים התנדנדה, גם הדודה על הדוד עלתה וירדה.
השייט (ברובו כמובן) מצולם הפתעות על רקע כל העולם. נותרו בידינו תמונות משגעות, שבהן אין שום רמז מקדים לבאות: נמל לימסול, ברינדיזי, גיברלטר, (שנראים משום מה, אותו הדבר) ואוקיאנוס אטלנטי עצום, לא נגמר, כחול כל הזמן; גם היום, גם מחר.
איזה מזל שהכל מתועד, כי הנה הגענו לרגע המיוחד: הדודים יושבים ברגיעה מופלאה, שותים דרך קש מרגריטה קפואה, משתזפים בנחת על הסיפון, מרחוק מסתמן החוף של קנקוּן. רוכן הדוד ואומר: "מרים! מאחורייך – אל 'סתכלי – מפלצת ים! הלוע שלה בגודל מקרר! היא תאכל אותך – תברחי מהר!" "אוף, מוטקה זה כבר נדוש... מההומור שלך כואב לי הראש. היה לי כבר חודש מפתיע ונהדר. אני יודעת שאין שם דבר." "שכה אחיה, יש שם מפלצת." אך מרים אפילו אינה ממצמצת. אז כמובן שהמפלצת בולעת אותה הַם, וכך נעלמת מרים לעולם.
עד היום אומר מוטקה: "אַכלו את אשתי! תסכימו אתי שזה לא שגרתי."
|
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (41)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
על פי פתרון בית הספר המפלצת בולעת את שני בני הזוג, כמובן. רק כך אפשר להיות בטוחים ביעילותו.
אני עם הנעמי ק
אני עם הרנרט
המפלצת אהבה אוכל מכסיקני והדודה לא היתה פיקנטית בכלל.
והמפלצת תמיד ידעה שהדוד הזה
עוד יאכיל אותה מרורים.
לא יודעת לגבי האחרים
אבל אני הכי התחברתי
בשיר למילה
"הם!"
(לקרוא אותך כמו לעגון בחוף מבטחים).
תודה קאיה. ז'ינקויה בארזו!
בורמה במילרע זה דווקא יפה מאוד.
רק שזה כבר מיאנמר....
מיז, פליז.
תודה רבה!
אבר-הם
אל תלך לשם
כי הזאב
יאכל אותך הם!
מגניב לגמרי! ובהחלט לא שגרתי... חחחח...
התענגתי, תודה!
אבל נראה לי שהכל בוים בעורמה
כדי להתחיל חיים חדשים בבורמה
לא ממש חרוז תקני
מצד שני גם לא צילום הדודה בביקיני
חת'כת יציאה הבאת לנו פה
ואני מתמוגגת
היי מיס טמבורין...
מצחיקה ונהדרת:)
המפלצת שבולעת אותם הַם, החזירה אותי לילדות. קחי אותי משם!
הדוד עם הדוקטור...
איזה טיפול זוגי לא שגרתי((: עכשיו הדוד עם המפלצת?
מקסים
שלך שרי
I doubt it
לא נדע מה החיים מזמנים. מעניין...
היא חברה של יהושע הפרוע?
ה ש פ ם !!! זה מהקצף של הקפה?
וואלה. זאת הפתעה!!!!
עולילית! תודה תודה. את קוראת נאמנה!
כיום זה רק הדוד...
(מוצא חן בעיני הטייס. הוא פנוי?)
תודה מגי!
תודה רבה!
מה, יש לי לכלוך?!
מוטקה אוי מוטקה מה יהיה בסופך...
אני בבית. מחכה.
(מרים, אשתך)
איזה יופי. קליל ולא שגרתי,
חם. טוב לב ואמיתי.
ממש מקלחת של נחת,
אפשר לאכול מהצלחת.
והדודה והדוד,
רוצים עוד ועוד,
שינויים מלוא חפניים,
עד בוקע שֵּד מן המים.
וכוכב לך אתן,
על הדוד המסכן,
ועל הדודה היפה,
שסתם ככה נטרפה
כאוניה בין הגלים
שמנגנת חמת חלילים.
זה טייס הקמיקאזה שלי!
שלחתי אותו להפגיז את הדוד והדודה שלך.
בסיום המסימה
(אם ישאר ממנו משהו) תחזירי לי אותו.
ענקית. עוד!
טמבו-טמבורין, כמה נפלא!
ארז הו ארז!
אני מוחאת כף.
זה היה כל הזמן מתחת לאף?
כן. זאת המסקנה. וזה מאוד מומלץ.
(*המציגה אינה מטפלת זוגית).
בת יוסף היקרה
זה מצחיק. מצחיק נורא.
גם במטלות יום שישי
אפשר לגוון בטעם אישי
היום למשל אוריד את הפח
בצעדים של בת יפתח.
אני רק שאלה:
האם המסקנה היא שרק מפלצת-ים הבולעת את אחד מבני הזוג יכולה לפתור בעיות זוגיות?
כמה נחמד - בורדל בחרוזים
פרוסטיטוציה שגיבה; אני לא מגזים
ואמנם סגור וחסר מין זמין
לפחות בנמצא יש גלולות דרממין
ואם תסתכלי היטב בתמונה -
הרֶזוֹ דֶטְר מאחורי השמנה!
עכשו אלך לי עם חיוך
להתחיל את הספונג'ה ואת הניגוב.
הוצאת אותי מהשיגרה
עם הדוקטור והשייט וההפתעה.
תודה רבה אורלי חמודת-יה
על הכוכב ועל הסימפטיה!
טמבורינה, את ממש מומלצת.
איך תמיד את מוצאת את
החרוז המתאים
הפאנץ' המדאים
ובסוף עוד שולפת מפלצת!