כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    פלינדרום

    7 תגובות   יום ראשון, 2/2/20, 23:46

    אפס שתיים אפס שתיים שתיים אפס שתיים אפס

    כך מראה התאריך בצידו השמאלי התחתון של המסך

     

    וזה מעורר בי רצון לכתוב, להעיד, לתפוס את הרגע

    היה כאן יום ועוד מעט איננו

    וכשם שכל יום מתייחד באיזה דבר, כך התייחד לו היום הזה בסימטריה שבין תחילה וסוף, 

    כשם שכתוב בספר נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן, וכשם שכתוב בספר אחר

    אני ראשון ואני אחרון, ואז הנוצרים אמרו אלפא ואומגה, והמוסלמים אמרו אל־אוואל אל־אאחר, ואחר־כך יצאו כולם במחולות וחוללו עד אור הבוקר, אז פרשו היהודים לקרוא קריאת שמע ולהקריב את קרבן התמיד, שהוא בטח שמאלני או שמאלנית, והאחרים פנו לענייניהם המרובים.

     

    עשיתי טעות עכשיו, לא גדולה, אבל מצריכה דיון פנימי, קשור לאוכל, אני מתכוון לשנות הרגלים, לאכול רק בימי שני, רביעי, שישי, ובשבת ארוחה קלה של פירות, ואכן אתמול אכלתי תפוח ותפוז וקלמנטינה, אבל היום התקשיתי מדי, ודחק בי הפנימי, תאכל, תאכל, אני חייב משהו, ונעניתי לו, וחבל, כי באמת אין זה קשה, רק צריך לעבור איזה מחסום, והיום לא עברתי. ניחא, יהיו ימים אחרים, גם אם פחות סימטריים.

     

    אגב, כדי להגיע לסימטריה מן הסדר של היום הזה (כי סימטריות אחרות יש גם יש [למשל, בשנים עשר בפברואר בשנה הבאה]), יש לחכות אלף שנים, ולאחריהן עוד עשר שנים, ואז עוד חודש אחד, ולבסוף ועוד יום, וזה מבהיר עד כמה נדיר הוא העניין דהיום הזה, וחבל שחלף כך סתם, ללא התייחסות מיוחדת. 

    אם כך, תהיינה אלה המלים, המעטות והפשוטות, היתוליות ומטופשות, התייחסותי המיוחדת ליום הזה, הנדיר כל־כך, הסימטרי, היחידאי, וכן, גם הרגיל כל־כך, השגרתי, הסתמי, כמעט כדי כאב. 

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/2/20 12:51:
      כל יום הוא רגיל ושגרתי ועם זאת מיוחד והרמוני, אם מסתכלים עליו בגובה הלב.
        4/2/20 22:22:
      גם נדיר, וגם חסר חשיבות. גם אמא אבא, זה פלינדרום- גם נדיר (יש רק אחת, רק אחד), חסר חשיבות (השייכות הביולוגית)אבל כשנכנסים הרגשות לתמונה ההשוואות, הן אף פעם לא סימטריות, אשר יוצרות את הסתירה הפנימית. אני חושב שאותה סתירה קיימת בדיון הפנימי שלך על האוכל.
        4/2/20 15:52:

      צטט: shimenben 

       

      הי שימן, אתה יכול להרחיב? איזו סתירה אתה רואה?

        3/2/20 21:57:
      כל היופי בסימטריה הזאת הוא הסתירה הפנימית שנוצרת שם.
        3/2/20 20:16:

      מסכימה שבני האדם הם אלה שנותנים משמעות לדברים.
      עדיין נשאלת השאלה - האם הזמן הוא בשליטתנו, האם אפשר לשנות אותו

      את ספירת השנים וגם את הספרות והמספרים יצר האדם - ויש ספירות שונות בתרבויות שונות.
      ביהדות למשל הספירה היא באותיות ולא במספרים.

      תאריך הוא חסר משמעות, חוץ מהעניין האסטטי כפי שאתה מגדיר את זה,
      אלא אם קרה בו משהו לאדם פרטי, לקבוצת אנשים או לאנושות כולה.


      שמחה ששימחתי אותך - לחיי ההנאות, המשמעויות והאסטטיקה.
      תוצאת תמונה עבור לחיים עם כוס יין 

        3/2/20 15:33:
      אני לא בטוח שזו השאלה ("מה המשמעות של זה"). את מנסחת את הדברים כאילו יש משמעות פנימית אחת ויחידה, ויש להגיע אל אותה המשמעות. אני חושב שהמשמעות (כל משמעות בכל נושא ובכל עניין) נוצרת או מתהווה בנקודת המגע שבין האנושי לבין הדבר, יהיה זה אשר יהיה, וזה תלוי אך ורק באנושי, באיכותו, ברעיונותיו, בנכונות שלו להתבונן בדברים ולבחון את העניין המתעורר בו נכחם. או אז יכול האדם לבחון מה משמעות יעניק לעניין שעלה מלפניו. אשר לי, במקרה זה של 02022020, המשמעות היא אסתטית, והיא נולדת בתוכי מתוך שימת לב לדברים מעין אלה, ומתוך אהבתי הכללית למספרים. שמחתי עם סיכום דברייך, לחם, יין, אהבה.
        3/2/20 09:42:

      כן, הרבה אנשים עושים עניין מתאריך

      השאלה מה המשמעות של זה

      ואם בכלל יש לזה איזושהי משמעות.

      אנשים עושים עניין מכל מיני דברים, למשל משעה מסויימת ביום:
      02:02, 07:07 וכו', נעשו על זה אפילו סרטי מתח.

      במילים אחרות: אנשים עושים עניין מהזמן וגם מאוכל - איזה משמעות יש לזמן

      הרי אין לנו שליטה עליו.... לא?

      ואוכל - שיהיה לך בתאבון ובהנאה -
      "מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות?
      מה צריך בסך בכל בן אדם?
      ככר אחת של לחם,
      וכד אחד של יין,
      ואהבה, אהבה כל הזמן,
      ואהבה כל הזמן. "