כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    גילוי נאות:כבר מזמן אני רחוק מהם כמו מזרח ממערב

    2 תגובות   יום שישי , 7/2/20, 10:48

     

     

     

     

     

    תחילת שנות ה70 היינו באשליות. . אפילו צעירי מפד"ל של אז, שהם הם היו ה"ציונות הדתית" של הימים ההם, היו כמו דומיהם כיום באואופוריה מתמדת.
    כאשר עלינו ארצה, ב1964, נער הייתי, ופוליטיקה לא זרמה בעורקיי. ממש לא. אבא שמעולם לא היה חבר בשום ארגון או מפלגה בגלות, כאשר נאמר לו שאצל היהודים הדתיים נותנים "רספקט" [כבוד], הוא נרשם אצלם, וככה בלי משים הפכתי למזרחיסט ג'וניור. מה היה איכפת לי? כאשר שילמתי כל חודש קופת חולים, הייתי סר [עם כיפה לרגע אחת] למשרד של מזרחי ברחוב החלוץ 59 בחיפה, משלם דמי חודש, והפקיד עם כיפה סרוגה ענקית, תוך שבתנועה מורגלת של קינוח אף בעזרת אצבע של יד ימינו, היה מברך אותי בשלום.
    שילמתי , קיבלתי בול כדי להדביק בפנקס הכחול, הטמנתי את הפנקס עמוק באחד הכיסים, יצאתי מהבניין מספר 59, והורדתי מהר את הכיפה ונבלעתי לתוך ההמון של הבוקר הסגרירי של רחוב החלוץ. כל חודש , חזרה התמונה הזאת, ולא ממש נתתי את דעתי על הכך.

    והנה באחד מימי קיץ 1972, יש בחירות פנימית במפד"ל, מבוגרי יוסף בורג, וצעירי המר. . הצעירים בשכונה שלי בנוה שאנן בחיפה, היו פעילים ממש. . ראיתי אותם מתרוצצים ברחובות, דופקים בדלתות אנשים שכנראה היו מסומנים להם ברשימות המפד"ל ולקחו אותם לקלפי במעלה הרחוב.
    שני מפד"לניקים צעירים שכבר הספיקו להצמיח קרס קטנה וחולצות לבנות מתנפנפות באוויר עם פנים מקרינים חשיבות יתר, באו אלינו, אימא ואני היינו בבית. וביקשו לקחת אותנו להצביע עבורם - עבור צעירי מפד"ל . אמא כבר לא נראתה בגילם, אבל זה לא הפריע להם. נתנו לכל אחד מאיתנו את הפתק המתאים, ובדרך במכונית, אמר לנו שבעוד חודש פותחים מועדון צעירים, ברחוב שלנו , לפעילות חברתית, ריקודים, הרצאות . שאלתי אותם אם גם אימא יכולה ללכת לריקודי הצעירים במועדון הזה, הם בסבר פנים רציניות, אמרו, בודאי.

    אימי שלא הבינה עברית, תרגמתי לה הכל להונגרית, והיא שידעה לחמוד לצון, שמרה על סבר פנים רציניות, והנהנה בראש שהרעיון מעורר תקוות חדשות.
    לא דיברנו יותר, כי חיש מהר הגענו לקלפי
    נכנסנו אימי ואני כל אחד לקלפי אחר, ויצאנו משם עם פנים רציניות, כמו אחרי ניתוח תוספתן.
    נלקחנו בחזרה לביתנו ולפני שירדנו מן המכונית, שאלתי אחד הבחורים של צעירי מפד"ל מתי יפתחו את המועדון שהוא תיאר קודם התלהבות יתרה?
    הוא אמר אולי ייקח שנה או שנתיים,
    ואז תרגמתי לאימי, והיא כאילו תיאמנו מראש. אמרה מה שאני גם חשבתי: שמתי פתק לבן במעטפה עד לפתיחת המועדון. האמת גם אני נהגתי כמוה

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/3/20 17:03:
        6/3/20 15:27:

      איפה הם הימים ?.....

      ואלו לא הונגרים ועם כיפה על הראש כל השבוע 

      משוכנעים להצביע הפעם למפא"י , אולי ....

      וכך בעיניי עוד הונגרי הלא הוא אפריים קישון הגדול

      ''

      פרופיל

      Zvi Hartman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      titulic