מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
אפור בחוץ בפנים יש שמש (עמוס תמונות כאן)
כבר מאתמול הבטחתי לאולי טיול שווה הבוקר, עד שמפרקיי הניעו כבר נכנס היום, אולם מבטה לא נתן לי להתחמק מהבטחת אמש. נסענו לנמל.
לא התכוננתי לרוח הזו, שפגשתי כשפתחתי את דלת המכונית. איזה מזל ששכחתי מזמן מעיל על הספסל האחורי.
איזו רוח, מקדירת שמיים, מכופפת דקלים, מסערת ים ועושה מצברוח
לו מישהו זר נקלע לכאן, לבטח היה משוכנע שכל עם ישראל ספורטאים הם. רוכבים ורצים והולכים ודגים (דייג זה ספורט, לא?!).
דייג אחד רואה אותנו. "צלמי אותי" הוא מבקש, ואני מצלמת ומאחלת לו שיתפוס "אחלה שלל" והוא מראה שכבר תפס, ובכלל אנחנו מסכימים שזה יום יוצא מהכלל בנהדרותו
הנמל מתעורר לקראת יום שישי וההמולה שתגיע: באולם הארועים ששכחתי את שמו, זה שבפינה הצפונית של הנמל, מתכוננים לחתונת הצהריים. כולם עומלים ומסדרים, והחופה ממתינה בפינה. לפחות סדרו לה נוף לים
במקום אחר, האנשים היחידים היושבים אל השולחן הם אלה שמאוחר יותר יכינו את ארוחות הבוקר להמונים
בצעדים קלים, אנחנו מתקדמות דרומה.
עובד המטבח ב"שלוותה" שולח אלי קריצה. אני מחייכת. מי יודע, אולי באמת האביר שלי נחבא אל הכלים.
קפה, יושבת מול, אולי נשענת עלי ומשאירה על מכנסי השחורים שני כתמי מלח לבנים, מלח שדבק בפרוותה עם רסיסי המים שניתזים. הרוח פורעת שיער ותלתל אחד פוגש בלשוני...מלוח (-:
כשאנחנו חוזרות, אני קולטת אותנו משתקפות על אחד מהחלונות וההשתקפות הזו מורחת לי את החיוך, שהיה עד עתה בגוף פנימה, על השפתיים. רחב רחב כזה. הנה, האושר זולג ממני
בדרך לאוטו אמא שלי מתקשרת לדון במזג האויר. היא אומרת ש"מוזר" ואני חושבת "נהדר". היא אומרת שהשבוע היה שמשי וחמים ואפור וסוער ופורח ויבש ורטוב, ואני חושבת שגם אצלי היה סוער ומחייך ומלנכולי ובוחן ועולץ. ואז היא אומרת שזה לא פלא שנולדתי במרץ, כי אני ממש כמו עונות המעבר, יש בי הכל.
ככה היא.
לפעמים פוגעת בול.
שבת שלום.
|
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בפעם הבאה שהחבר יודיע בבקשה שיש לו יום חופש.
הייי יכול למנוע ממני קצת כאב...
טיול בוקר מהמם.
מתי החופש הבא? אני פותחת יומן
כן, בהחלט, לגמרי תודה לאולי.
תודה לאולי כל כך גדולה.
שבת טובה גם לך אוריתה.
}{
איך לא נפגשנו???
התחיל מעולה
התקדר קצת
אבל אתה יודע, אהבה תמיד עוזרת
אז זו שאוהבת אותך
אוהבת אותי קצת היום.
אני יודעת שאתה מרשה.
מצב היום ומצב הרוח...
שבת שלום, פיני, יופי שבאת לבקר
ככה עושים לחבר? לחבר שהיה לו היום חופש?
וואלה הייתי מצטרף, היה חוסך לי את הסיפור שכתבתי...
חסר לך שלא מזמינה אותי בפעם הבאה.....
איזה טיול, איזה כיף. אין כמו הים ביום חורף.
איזה יופי של ט"צ. (תודה לאולי ?...) רוח נהדרת נושבת בו. מביאה מראות וטעמים .. נפלא !
שבת יפה שתהיה לך הדס (-:
יפה מאד
האיזור שאני אוהבת בכל מזג אויר.
תמי.
נפלא.
שיהיה אחלה סופ"ש.