כותרות TheMarker >
    ';

    החופש להעז ולהגשים...את עצמי! בכל גיל!

    "לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולתי להיות." הגיגים ותובנות שאספתי במסע שלי בדרך ...

    טו' בשבט, חג לאילנות. אני אוהבת את החג הזה.

    9 תגובות   יום ראשון, 9/2/20, 14:17

    ''

    התמונה הזו הגיע אלי באוגוסט 2012

     ואני אוהבת אותה בגלל הפשטות בה מוצג נושא כל כך מורכב

     "חמישה צעדים קלים לחשיבה חיובית".


    אני מודעת לקושי שיש לנו להצמיח מחשבה חיובית אחת...


    עם זאת, כמה שמחה אני חשה בלב, 

    כשאני מצליחה לקטוף את הפירות של מחשבה חיובית אחת.


    השנה, אני מצמיחה חשיבה חיובית אחת בדרך מעט אחרת.

    בדרך יצירתית עם ציור של עץ נוירוגרפי.


    היום, אני מציירת את הנוירו-עץ האישי שלי כדי לשתול מחשבה חיובית אחת.

    בערב, אשתתף במפגש של הקהילה של המרכז הנוירוגרפיקה בישראל.

    ביחד נצייר עץ נוירוגרפי ענקי. גם נכדתי אביגיל מצטרפת אלי.

    מבטיחה לעדכן בהמשך.


    למה דווקא לצייר עץ

    העץ הנו סמל קדום לצמיחה, לבריאה ולהתפתחות.  


    העץ מופיע בהרבה סיפורי עמים ובסיפורים בכלל (עץ הדעת, עץ החיים, משל יותם, העץ הנדיב, עץ חג המולד, עץ המשאלות ועוד)

     

    כשאנחנו מסתכלים על עצים, אנחנו מתפלאים ומתרגשים מעוצמתם.

    מהתהליך המרתק של צמיחתו, מנטיעת הזרע עד למתן הפירות.

    אנחנו משתאים מיציבותם של העצים מול השינויים של עונות השנה.

    על המוכנות של העצים להעניק לסביבה מבלי לקבל חזרה...

     

    ואנחנו, אילו מסרים נוכל לאמץ אל המציאות שלנו כאן ועכשיו?

     

    איזה נוירו-עץ תרצי לצייר כדי להצמיח מחשבה חיובית אחת?

     

    חג אילנות שמח,

    מרסיה

    שלום חנוך - כי האדם עץ השדה

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/2/20 15:30:

      ❤❤חיוך❤❤

        11/2/20 08:28:

      צטט: דוקטורלאה 2020-02-10 18:54:41

      ראשית לכל נהניתי שוב מהשיר "כי האדם עץ השדה", אחר כך אהבתי מאד את חמשת הצעדים שהבאת לחשיבה החיובית, ואז גם נזכרתי שהיום הוא ט"ו בשבט, בקיצור, כל טוב לך!

      תודה ואיזה כיף ! ואני אוהבת תמיד לקרוא את התגובות שלך.

      המשך שבוע מיטיב♥

        10/2/20 18:54:
      ראשית לכל נהניתי שוב מהשיר "כי האדם עץ השדה", אחר כך אהבתי מאד את חמשת הצעדים שהבאת לחשיבה החיובית, ואז גם נזכרתי שהיום הוא ט"ו בשבט, בקיצור, כל טוב לך!
        10/2/20 17:24:

      צטט: barir 2020-02-10 08:53:37

      צטט: תנועת כמוך 2020-02-09 17:34:29

      שולח כוכב תודה והערכה לפוסט המלמד

      תודה*

       

      ט"וּ בשבט 2020

       

       

        10/2/20 14:02:

       מרסיה היקרה.

      נשיקה

       יפים ונהדרים המסרים בתמונות.

       אהבתי מאד.

       ט"ו בשבט שמח

       ובשורות טובות.

       בברכה

       אהובה

        10/2/20 08:53:

      צטט: תנועת כמוך 2020-02-09 17:34:29

      שולח כוכב תודה והערכה לפוסט המלמד

      תודה*

        10/2/20 08:53:

      צטט: bonbonyetta 2020-02-09 20:40:36

      *

      שאפו על החיוביות, היא אכן חסרה לי. כל מה שאני חושבת עליו כבר זמן רב, הרבה לפני הכתבות של היום זה הנושא הזה, שבניגוד גמור לרוח טו בשבט...

      כולם מדברים על שינוי האקלים, ההכחדה, הזיהום....וממשיכים וכורתים עצים, ומאשרים לכרות אותם......... איפה ההגיון ?
      ----------------------------
      גזע נחות: מאות אלפי עצים נכרתו בשנים האחרונות בישראל
      https://www.haaretz.co.il/…/.premium.highlight-MAGAZINE-1.8…
      פיתוח עירוני, מיזמי תשתית ארציים ובניית שכונות חדשות האיצו את עקירת העצים. אחרי שהתייאשו מחולשת הרשויות המקומיות והארגונים הירוקים, מנסים התושבים למזער ככל האפשר את הפגיעה בסביבה
      עץ פיקוס מפואר בן עשרות שנים ניצב בחצר הנגרייה של עמוס בן דוד ברחוב הגליל שבשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב. קוטרו כמטר וחצי ועלוותו נדיבה במיוחד. בשנה שעברה החל העץ להאפיר, עליו נשרו והוא נהפך לחיוור. יום אחד, בחודש נובמבר האחרון, הגיעה קבוצת גוזמים מטעם העירייה וכיסחו את ענפיו עד שנותר הגזע בלבד. בן דוד גילה שהעץ לא האפיר סתם, אלא נקדחו בו שני חורים שבהם הוחדר לכאורה רעל. "לא צריך להיות פתולוג כדי לראות את חורי ההרעלה", הוא אומר. מותו של הפיקוס בא בצירוף מקרים מושלם עם היוזמה של בעלי הקרקע לבנות במקום מגדלים.
      הסיפור על הפיקוס בנגרייה הוא מעט קיצוני ומעיד על רשלנות — גיזום אגרסיבי מוגדר בחוק ככריתת עץ ודורש היתר — אך הוא גם מעיד על מעמדם הנחות של העצים בישראל ערב ט"ו בשבט. עיון במסמך שנכתב באחרונה על ידי ד"ר יהודה טרואן ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, ביוזמת ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), מספק תמונה קשה בנוגע לכריתות עצים בארץ. לפיו, בין השנים 2013 ל–2018 נכרתו כ–376 אלף עצים בישראל. השנה הקשה ביותר לאילנות בארץ היתה 2014, אז נכרתו כ–113 אלף עצים.
      עברו לתצוגת גלריה
      נתונים על עצים, מתוך דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת
      באיזו קלות עוקרים אצלנו עצים
      המחיר על כריתת עץ בתל אביב: חצי מיליון שקלים
      מדוע יש כל כך הרבה כריתות? בעשור האחרון הואץ הפיתוח העירוני. יש יותר ויותר פרויקטים של תמ"א 38 ושל התחדשות עירונית, שמחייבים בנייה של חניונים תת־קרקעיים — שהם גזר דין מוות לעצים. סיבה נוספת היא מיזמי תשתית ארציים כמו נתיבי תחבורה ציבורית, רכבות קלות, כבישים וגם תשתיות כמו צינורות להובלת מים, ביוב וחשמל. סיבה שלישית היא בניית שכונות חדשות על חשבון יערות וחורשות. התופעה שכיחה בעיקר בירושלים ובחיפה ובחברה הערבית. כמו כן, על שטחים ציבוריים רבים בערים נשתלו לאורך השנים חורשות, שעתה מפונות לצורך בניית מוסדות ציבור. כך, למשל, בחורשת עמל שברמת השרון ייכרתו 56 עצי סיסם (מתוך 165) לצורך בניית בית ספר.
      ישראל גלון, לשעבר פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות, פרש לגמלאות לפני מספר חודשים. לאורך השנים היתה לו ביקורת על מדיניות כריתות העצים, אך בשל תפקידו נמנע להשמיעה בפומבי. "נשאלת השאלה, מה רוח המפקד? האם רוח המפקד של משרד החקלאות היא להגן על העצים?" תוהה גלון."שר החקלאות לשעבר, אורי אריאל, הצהיר שאין צורך להגן על כל העצים בישראל. הוא אמר שמספיק להכין רשימה של 2,000 עצים חשובים, ושלגבי השאר כל רשות תעשה מה שהיא רוצה. נוסף על כך, הקטינו את הרגולציה ואיפשרו בכך לוותר על העצים בשלב מוקדם של התכנון. זו רוח המפקד, היורדת לפקיד היערות הארצי ולפקידי היערות העירוניים והאזוריים, שנותנים רישיונות כריתה". גלון מציין שהמספרים האמיתיים בנוגע לכריתות גבוהים יותר: "בנתונים של משרד החקלאות כלולים רק העצים שהוציאו להם רישיונות. בפועל נכרתים עוד עצים באופן לא חוקי".

      יקירתי, מצטרפת לכאב שלך לגבי כריתת העצים. ראיתי כתבה בטלויזיה על העצים שמאפירים בתל אביב ונעצבתי. הקידמה עושה את שלה... אני ממליצה בחום ללכת לתערוכה במוזיאון תל אביב - סולאר גרילה, שעוסקת בבעית שינוי האקלים  העולמי. תערוכה מרתקת וכואבת. מוצגים גם כל מני פתרונות אקולוגים. 

      תודה על התגובה♥

        9/2/20 20:40:

      *

      שאפו על החיוביות, היא אכן חסרה לי. כל מה שאני חושבת עליו כבר זמן רב, הרבה לפני הכתבות של היום זה הנושא הזה, שבניגוד גמור לרוח טו בשבט...

      כולם מדברים על שינוי האקלים, ההכחדה, הזיהום....וממשיכים וכורתים עצים, ומאשרים לכרות אותם......... איפה ההגיון ?
      ----------------------------
      גזע נחות: מאות אלפי עצים נכרתו בשנים האחרונות בישראל
      https://www.haaretz.co.il/…/.premium.highlight-MAGAZINE-1.8…
      פיתוח עירוני, מיזמי תשתית ארציים ובניית שכונות חדשות האיצו את עקירת העצים. אחרי שהתייאשו מחולשת הרשויות המקומיות והארגונים הירוקים, מנסים התושבים למזער ככל האפשר את הפגיעה בסביבה
      עץ פיקוס מפואר בן עשרות שנים ניצב בחצר הנגרייה של עמוס בן דוד ברחוב הגליל שבשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב. קוטרו כמטר וחצי ועלוותו נדיבה במיוחד. בשנה שעברה החל העץ להאפיר, עליו נשרו והוא נהפך לחיוור. יום אחד, בחודש נובמבר האחרון, הגיעה קבוצת גוזמים מטעם העירייה וכיסחו את ענפיו עד שנותר הגזע בלבד. בן דוד גילה שהעץ לא האפיר סתם, אלא נקדחו בו שני חורים שבהם הוחדר לכאורה רעל. "לא צריך להיות פתולוג כדי לראות את חורי ההרעלה", הוא אומר. מותו של הפיקוס בא בצירוף מקרים מושלם עם היוזמה של בעלי הקרקע לבנות במקום מגדלים.
      הסיפור על הפיקוס בנגרייה הוא מעט קיצוני ומעיד על רשלנות — גיזום אגרסיבי מוגדר בחוק ככריתת עץ ודורש היתר — אך הוא גם מעיד על מעמדם הנחות של העצים בישראל ערב ט"ו בשבט. עיון במסמך שנכתב באחרונה על ידי ד"ר יהודה טרואן ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, ביוזמת ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), מספק תמונה קשה בנוגע לכריתות עצים בארץ. לפיו, בין השנים 2013 ל–2018 נכרתו כ–376 אלף עצים בישראל. השנה הקשה ביותר לאילנות בארץ היתה 2014, אז נכרתו כ–113 אלף עצים.
      עברו לתצוגת גלריה
      נתונים על עצים, מתוך דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת
      באיזו קלות עוקרים אצלנו עצים
      המחיר על כריתת עץ בתל אביב: חצי מיליון שקלים
      מדוע יש כל כך הרבה כריתות? בעשור האחרון הואץ הפיתוח העירוני. יש יותר ויותר פרויקטים של תמ"א 38 ושל התחדשות עירונית, שמחייבים בנייה של חניונים תת־קרקעיים — שהם גזר דין מוות לעצים. סיבה נוספת היא מיזמי תשתית ארציים כמו נתיבי תחבורה ציבורית, רכבות קלות, כבישים וגם תשתיות כמו צינורות להובלת מים, ביוב וחשמל. סיבה שלישית היא בניית שכונות חדשות על חשבון יערות וחורשות. התופעה שכיחה בעיקר בירושלים ובחיפה ובחברה הערבית. כמו כן, על שטחים ציבוריים רבים בערים נשתלו לאורך השנים חורשות, שעתה מפונות לצורך בניית מוסדות ציבור. כך, למשל, בחורשת עמל שברמת השרון ייכרתו 56 עצי סיסם (מתוך 165) לצורך בניית בית ספר.
      ישראל גלון, לשעבר פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות, פרש לגמלאות לפני מספר חודשים. לאורך השנים היתה לו ביקורת על מדיניות כריתות העצים, אך בשל תפקידו נמנע להשמיעה בפומבי. "נשאלת השאלה, מה רוח המפקד? האם רוח המפקד של משרד החקלאות היא להגן על העצים?" תוהה גלון."שר החקלאות לשעבר, אורי אריאל, הצהיר שאין צורך להגן על כל העצים בישראל. הוא אמר שמספיק להכין רשימה של 2,000 עצים חשובים, ושלגבי השאר כל רשות תעשה מה שהיא רוצה. נוסף על כך, הקטינו את הרגולציה ואיפשרו בכך לוותר על העצים בשלב מוקדם של התכנון. זו רוח המפקד, היורדת לפקיד היערות הארצי ולפקידי היערות העירוניים והאזוריים, שנותנים רישיונות כריתה". גלון מציין שהמספרים האמיתיים בנוגע לכריתות גבוהים יותר: "בנתונים של משרד החקלאות כלולים רק העצים שהוציאו להם רישיונות. בפועל נכרתים עוד עצים באופן לא חוקי".

       

        9/2/20 17:34:

      שולח כוכב תודה והערכה לפוסט המלמד

      ארכיון

      פרופיל

      barir
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין