כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    ביצוע תקציב המדינה 2013-2018 התקציבים האבודים

    0 תגובות   יום שני, 10/2/20, 18:21

    "התקציבים האבודים"

    ביצוע תקציב המדינה בשנים 2013-2018

    דו"ח זה מבוסס על נתוני ניצול התקציב כפי שפורסמו ע"י משרד האוצר

     

    קצרצר מנהלות:

    דו"ח זה מציג ומנתח את נתוני ניצול תקציב המדינה בשנים 2013-2018 .

    הדו"ח מתמקד בסעיפים בהם ניצול התקציב בפועל הינו נמוך (עד 50%) לאורך חמש שנים ברציפות

    בפרט מתמקד דו"ח זה בסעיפים תקציביים בהם קיים פער משמעותי, לאורך חמש שנים ברציפות, בין ניצול התקציב בפועל לבין "היתרות המחויבות" המדווחות ע"י משרדי הממשלה בסוף שנת התקציב. (כלומר, סעיפים בהם לאורך מספר שנים דיווח המשרד על כספים "מחויבים" - המשוריינים לניצול בשנה העוקבת, אך מרביתם לא נוצלו הלכה למעשה לאורך שנים ולא הופנו לסעיפים תקציביים אחרים).

    מטרת הדו"ח היא להפנות זרקור לאותם סעיפים שתקציבם אינו מנוצל בפועל לאורך זמן ולקרוא למשרדי הממשלה לפעול באחת משתי דרכים:

    1. התאמת התכנון לביצוע: לפעול בשלב תכנון התקציב לצמצום הפערים בין התכנון וההתחייבויות לבין הניצול בפועל, ולהפנות את המשאבים שאינם מנוצלים לאורך זמן לטובת מטרות אחרות.

     

    1. שיפור תהליכי יישום: לפעול לאיתור קשיי היישום המונעים את ניצול התקציב לאורך זמן ולפתרון החסמים המעכבים את מימוש התקציב המתוכנן.

     

    לצד בדיקת הנתונים נערכו התייעצויות עם גורמי מקצוע והתקבל מענה מקצועי מחלק מן המשרדים המפורטים בדו"ח. הבדיקה העלתה כי החסמים המרכזיים המעכבים את ניצול התקציב בפועל, הינם התארכות תהליכי התקשרות לצורך הוצאת התקציבים וכן ניצול באמצעות רשויות מקומיות או צדדים שלישיים.

      


     

    רקע:

    תקציב המדינה מהווה את אחד מכלי התכנון, הניהול והביצוע המרכזיים של הממשלה ושל משרדיה.

    גיבוש התקציב ושינוייו לאורך השנה משקפים את סדר העדיפויות הממשלתי ומגלמים בתוכם שורה של התחייבויות כבדות משקל להשקעת משאבים לטובת מטרות ציבוריות.

    ביצוע התקציב בפועל מהווה אמצעי קריטי בהליך מימושו של סדר העדיפויות המוצהר וכן ביישום מדיניות הממשלה, החלטותיה והתחייבויותיה לציבור.

    בחינת התקציבים שנוצלו על ידי הממשלה בפועל יכולה להעיד על יישום סדרי העדיפויות הממשלתיים הלכה למעשה, על יכולתה של הממשלה להוציא לפועל מדיניות ולעמוד בהתחייבויותיה ועל החסמים המונעים ממנה לעשות זאת.

    יתרה מכך, קשיים מתמשכים בניצול התקציב יכולים להעיד גם על בעיות תכנוניות הדורשות את תשומת ליבם של מנהלי המשרדים ואגף התקציבים בבואם לגבש את התקציב השנתי הבא.  

    דו"ח זה בוחן את ניצול תקציב המדינה בשנים 2013-2018 ומתמקד בהצגת "התקציבים האבודים" -  סעיפים תקציביים הנמצאים בתת ניצול מתמשך (עד 50%) לאורך חמש שנים ברציפות ובפרט - סעיפים בהם קיים פער בולט בין ה"יתרות המחויבות" המדווחות בסוף שנת הכספים, לבין הניצול בפועל בשנים העוקבות.

    בדיקת נתוני התקציב לשנים 2013-2018 העלתה כ-100 סעיפים תקציביים בהם קיים תת ניצול משמעותי ומתמשך למשך 5 שנים ברציפות.

    משמעות הדבר היא כי במשך שנים, כספים שיועדו והוקצו מראש למטרות  ציבוריות וחברתיות אינם מנוצלים בפועל ואינם משפיעים על חייהם של אזרחי המדינה.

    את הנתונים המלאים ניתן למצוא בצורה נגישה ובפילוח על פי משרדים ועל פי היקף ניצול התקציב באתר ניצול תקציב המדינה של המרכז להעצמת האזרח בכתובת: http://budget.ceci.org.il/

     

     

     

     

    מסקנות ותובנות:

    יתרת התחייבויות ועיכוב בניצול התקציבים המחויבים:

    התנהלותם התקציבית של משרדי הממשלה מורכבת מתהליכי תכנון והקצאת משאבים למימוש מדיניות המשרד, כמו גם מתהליכי ביצוע פנימיים וחיצוניים.

    כחלק מהתנהלות מורכבת זו, מתנהל מדי שנת תקציב תהליך טבעי של העברת כספים משנה לשנה בגין התחייבויות תקציביות של המשרד אשר טרם יצאו לפועל.

    מסיבות שונות, אשר חלקן תפורטנה להלן, נתקלים המשרדים לא אחת בעיכובים במימוש ההתחייבויות האמורות, גם בשנה העוקבת, דבר המביא ל"גלגול" היתרות המחויבות משנה לשנה לאורך זמן, תוך שריון התקציב המיועד להן בכל שנה מחדש, לצד נתוני ניצול נמוכים בפועל.

    מבט ראשוני על נתוני ניצול התקציב, הכוללים את הדיווח על היתרות המחויבות, מייצר תמונה של אחוזי ביצוע גבוהים מאד, כיוון שעל פי דיווח זה, ביצעו המשרדים את ההתחייבות הנדרשת לביצוע הסעיף והוא מדווח כמנוצל.

    עם זאת, התבוננות בניצול בפועל בשנים העוקבות להתחייבויות, מראה כי בשורה של מקרים, על אף קיום ההתחייבויות ועדכון התקציב משנה לשנה, אחוזי הניצול בפועל נשארים נמוכים וההתחייבויות אינן מתממשות במלואן. תופעה זו עשויה להעיד על פערים בין תכנון לביצוע או על חסמים מתמשכים במימוש התקציבים בפועל.

    מובן לנו כי גלגול היתרות המחויבות משנה לשנה הוא תהליך בלתי נמנע לעיתים, אך כאשר הוא מתרחש לאורך 5 שנים ברציפות יש לבחון את הגורמים המביאים לכך ולבחון אחת משתי אפשרויות: התאמת התכנון התקציבי לאחוזי הביצוע הריאליים וצמצום התקציב בסעיפים שמתוקצבים יתר על המידה, או עריכת שינויים שיביאו לקידום יישום הסעיפים המתוקצבים.

    חשוב לציין, כי מתוך הנחה כי כל סעיף תקציבי מיועד למטרה מסוימת ומתוקצב במידה שתאפשר את מימושה, וכי תקצוב הסעיפים הינו תוצר של סדרי עדיפויות ומדיניות, הרי שתת הניצול המתמשך יכול ללמד על פגיעה במימוש מדיניותו הכוללת של המשרד.

     


     

    חסמים ליישום:

    מבדיקת הנושא לאורך השנים למול הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה, עלו שני החסמים המרכזיים הבאים כמעכבים ניצול תקציבי בפועל:

    א.    התארכות הליכי התקשרויות 

    כידוע, תהליך ההתקשרות הממשלתי עם ספקים חיצוניים, מחייב מחד, העמדת תקציבים מראש, ומאידך, מאפשר לרוב תשלום רק בתנאי ביצוע ודיווח קשיחים ומוגדרים. פער זה, המחייב מחד שריון תקציב ומאידך מקשה לעיתים על הוצאתו בפועל, מביא לא אחת לגלגול תקציבי לאורך תקופה ממושכת.[1]

     

    ב.    ניצול התקציב באמצעות רשויות המקומיות או גורמים חיצוניים אחרים:

    ביצוע תקציבי המצריך תקצוב של גורם שלישי כגון רשויות מקומיות מביא לעיתים קרובות לעיכוב בביצוע התקציבי ומכאן לגלגול תקציבים משנה לשנה. מבדיקות

    יישום נוספות עולה כי, לא אחת, גם כאשר נערכות ההתקשרויות המתאימות או כאשר מתוקצבים גורמי הביניים, עדיין מתגלים קשיי יישום בשלב הוצאת הכספים "בשטח", דבר המביא להעדר מיצוי תקציבי וגלגולו משנה לשנה (למשל – מקרה של היעדר היענות מטעם הציבור להצעת תקציבי תמיכות ממשלתיים).[2] 


    [1] סוגיה זו עלתה הן בהתייעצויות עם גורמי מקצוע והן בהתייחסויות שהועברו מטעם משרד הבינוי והשיכון.

     

    [2] סוגיה זו עלתה הן בהתייעצויות עם גורמי מקצוע והן בהתייחסויות שהועברו מטעם משרד העבודה והרווחה ומשרד הפנים.

     

     

    סיכום:

    אנו מכירים בכך שהתנהלות כספית במסגרת משרד ממשלתי היא מורכבת, מושפעת משורה של משתנים וכי ישנם גורמים רבים שעלולים לעכב מימוש תקציבי במסגרת הזמנים שהוגדרה.

    יחד עם זאת, ממצאי הדו"ח, החושפים פער משמעותי בין הביצוע בפועל לבין התקציב המתוכנן והיתרות המחויבות, מצביעים להבנתנו על פער בין תהליך התכנון התקציבי לתהליך הביצוע, הפוגע ביכולתה של הממשלה להקצות נכון את המשאבים ולהוציא לפועל את מדיניותה וסדרי העדיפויות שהגדירה.

    אנו מאמינים כי על כל משרד ממשלתי מוטלת הן האחריות לתכנון תקציבי נכון ומותאם לאתגרי היישום והן האחריות לעשות כל שביכולתו לקידום מימוש התקציבים, מתוך הבנה כי תקציבים אלו הוקצו לקידום מטרות ציבוריות, על חשבון מטרות חשובות אחרות.

    מובן, כי הממצאים והמסקנות המוצגים במסגרת דו"ח זה אינם מהווים תמונה מלאה של חסמי היישום וניצול התקציב, אך להבנתנו מעידים על צורך בבחינה של תכנון התקציבים לטווח ארוך וצמצום הפער בין תכנון זה לבין הביצוע בפועל[1].


    [1] יש לציין כי בתגובת משרד הבינוי והשיכון לנתוני הדו"ח צוין כי המשרד פועל בשנים האחרונות לצמצום העודפים בתקנות התקציביות הרלוונטיות וכי ניכרת ירידה משמעותית בעודפים משנה לשנה.

     

    הדוח נכתב על ידי התחקירנית יעל נחום, בהנחיית מיכל שטרנברג, סמנכ"לית תחום ממשל ועינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      ששת שצ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הקדרה של ששת