מַשִּׁילָה עוֹד וְעוֹד
שְׁכָבוֹת שֶׁל כְּאֵב
כְּמוֹ נֶשֶׁל שֶׁל נָחָשׁ
שֶׁנּוֹתַר בֶּעָבָר
מְגַלָּה אֶת שִׁכְבוֹת חַיַּי
שֶׁעָטִיתִי עֲלֵי מֵאָז שֶׁבָּאתִי
אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה,
סוֹפֶרֶת אֶת טַבְּעוֹת גֶּזַע לִבִּי
שֶׁנּוֹסְפוּ בְּכָל שָׁנָה מִשְּׁנוֹתַי,
מְשַׁחְרֶרֶת אֶת צִפּוֹרֵי הַדְּמָמָה הַכְּלוּאוֹת,
מִגּוּפִי
פּוֹתַחַת אֶת קִפְלֵי הַלֵּב
שֶׁנֹּצְרִים בִּי פְּנִימָה
אֶת יַלְדוּתִי
אֶת נְעוּרַי
אֶת כָּל שְׁנוֹת בַּגְרוּתִי הַנִּבְגֶּדֶת,
וְעַכְשָׁו נוֹשֶׁמֶת אֶת הָאֲוִיר
שֶׁנִּכְנַס לְפֶתַע לָרֵאוֹת
מְסַחְרֵר אֶת רֹאשִׁי
מְעַרְפֵּל אֶת חוּשַׁי
כְּאוֹר בּוֹהֵק בְּעֵינַי
מִמַּלֵּא אוֹתִי
רַק בִּי.