כותרות TheMarker >
    ';

    איך הורס משרד החינוך את מערכת החינוך

    1 תגובות   יום רביעי, 12/2/20, 12:31

    כתבתם של דטל וקלינגבייל בדמרקר "ללמוד באמת? לא בבית ספרנו" (7.2.2020) – על תעשיית השיעורים הפרטיים שמחליפים את שיעורי בית הספר – שיקפה פן נוסף של השפל בו נתונה מערכת החינוך, וכיצד היא בונה באופן שיטתי את הפערים החברתיים. מדוע ישנם כל כך הרבה ביטויים של חוסר אמון כלפי מערכת החינוך – בתקשורת, בסלון בבית ובמערכת החינוך עצמה? כיוון שאין למערכת הזאת כיוון. ובשל כך שאין כיוון יכול לצוץ גם דבר מסוג זה, שקיבלתי לאחרונה כידיעה מחבר: "המורים והמורות עוד לא מבינים מה צפוי לנחות עליהם בתקופה הקרובה... היישר מבית היוצר של המנכ"ל, ולאחר עבודה מטה ארוכה – הם עתידים לקבל בקרוב את מסמך הסטנדרטים המלא 'דמות הבוגר'! הגדרת הסל המלא של ה'ידע/ערכים/מיומנויות' שיש ללמד בכל מקצוע, בכל שכבת גיל. והכול מונחת היישר מלמעלה [...]". אני מספר זאת כדי להראות איך המשרד פועל.

     

                מסקר שנתי שעורכת ראמ"ה עולה, שבשנת 2019 כ-60% מן התלמידים בכיתות י'-י"א ראו את "תרומת בית הספר" כחסרת-ערך עבורם – בתחומי סקרנות ועניין, מידת החשיבות של הידע המוקנה להם, הרלוונטיות של הידע הזה לדברים שמתרחשים מחוץ לבית הספר, ומידת ההנאה מן הלימודים.

     

    הסטנדרטים שכופה משרד החינוך בכל מקום וזמן על המערכת, מוציאים את מעט האוויר מהשליחות הפדגוגית שעוד נותרה אצל אנשי חינוך. ואם רבים כל כך סבורים שאין למשרד החינוך מה להציע, כנראה שיש צורך בשינוי גדול, במהפכה. המהפכה צריכה להתרחש בשני תחומים עיקריים: ביטול המבחנים הסטנדרטיים, וצמצום דרמטי של מספר התלמידים בכיתה. כפי שנכתב במאמר מדמרקר, השיעורים הפרטיים הרבים דרושים כיוון שישנן בחינות ש"חייבים" להצליח בהן; והכיתות הגדולות אינן מאפשרות לתלמידים להפיק מן השיעורים בבית הספר את מה שדרוש להצלחה בבחינות הדרמטיות, אי-לכך פונים אל השיעורים הפרטיים.

     

    ארחיב תחילה בנושא הצפיפות בכיתות. בינוי של כיתות רבות הוא בלתי אפשרי בשל התקציב האדיר שנדרש ובשל היעדר מרחב נדל"ני. הפתרון צריך להיות אחר. אם התחושה הכללית היא שהתפוקה הבית-ספרית, בעיקר בעל-יסודי, היא מועטה, אין צורך בהרבה שיעורים יומיים. ארבע שעות של לימודים ביום, במקום שמונה, זה מספיק, ובלבד שתהיינה בעלות משמעות עבור המורים והתלמידים. יש לעבור לפעילות חינוכית בכיתות קטנות בשתי משמרות: מ-8:00 עד 12:00 ומ-12:00 עד 16:00. היחס בין מספר המורים להיקף השעות היומי מצריך בדיקה יסודית, אבל הנקודה הזאת – פתירה. אנחנו לקראת 15 תלמידים בכיתה, בכל הכיתות, והמשמעות היא גם שינוי גדול בחינוך המיוחד התקוע.

     

    השאלה השנייה עוסקת בתכנים: אם הבחינות הסטנדרטיות ברובן תבוטלנה, המורים יהיו חופשיים ללמד את מה שקרוב ללבם וללב תלמידיהם. הרעות החולות של תחרות פרועה, טבלאות ליגה, חוסר סקרנות ועניין, חוסר אמון, מורים פרטיים ועוד – יעברו מן העולם. המערכת תוכל להירגע ולעבור לעסוק בפדגוגיה עם דגש על כישורים, רגש והצמחת לומד עצמאי. השפות, לא המתמטיקה, בציון "עובר"-"לא עובר" ימשיכו להיות עוד פרק זמן בבחינות ארציות בשל חשיבותן המיוחדת.

     

    עולם החינוך ישתנה מאד, אבל כבר נאמר כאן שאין מנוס ממהפכה. תקציב של עשרות מיליארדי ₪ יחולק עתה באופן שונה. מורה שצריכה לעשות עבודה משמעותית עם קבוצת תלמידיה, לא תעבוד קל יותר אלא שפוי ופרודוקטיבי יותר. בגין העבודה הזאת תהיה זכאית גם לשכר גבוה יותר. יש להניח שבתוך מספר שנים – מדובר בתכנית חומש – יחל להשתנות גם הרכב הסטודנטים הפונים להוראה: לא עוד הבחירה הקלה, אלא הבחירה המשמעותית. עכשיו צריך רק את מי שיוביל.

     

    תוצאת תמונה עבור תמונות של משרד החינוך   

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/2/20 17:53:
      זו מהפכה של ממש. היא תתייחס לעבודת המורים, למספר התלמידים, וכמובן לחומר הלימודים. שינויים כאלה אינם יכולים להיתבצע מהיום למחר. אני צופה תהליך איטי והדרגתי. לפני הביצוע חייבת להיות תכנית פעולה מסודרת שתבוצע על ידי מומחים בחינוך. מתי כל זה יתרחש? קשה כיום לשער.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין