כותרות TheMarker >
    ';

    חינוך אחר

    מה באמת היה לנו בעשור האחרון

    1 תגובות   יום חמישי, 13/2/20, 11:08

    התמונה הלאומית

     

    המצב המדיני הפנימי התקוע פוגע בתחומים רבים, אבל נראה שישנם שני תחומים שנפגעים במיוחד. אנחנו לקראת מערכת בחירות שלישית שמבחינה לאומית היא חסרת ערך. הערך שבכל זאת טמון בה הוא חוסר היכולת להתקדם, מצב  שמשמעותו נסיגה בהרבה מובנים לאומיים. הגורם היחידי שנפגע פחות מן המצב הוא הביטחון, כיוון שעליו ממונה מטה כללי של אנשי מקצוע מצוינים.

     

                הבעיה הגדולה הדחופה האחת היא בתחום הטיפול בהיבטי הקיימות וההישרדות. מדינת ישראל מדברת על הנושא יותר מאשר לפני שנתיים, אבל דיבורים אינם עושים את העבודה. טיפול בתחבורה ציבורית מתקדם בעצלתיים, והנפיחוֹת הרעילות של הרכבים הפרטיים נמשכות כמו מימים-ימימה; גם פליטות של מפעלים אינן פוסקות לרגע ותורמות לאוויר עכור; המיחזור, ובעיקר כול האמור ביחידות  הקצה, הוא כישלון בקנה מידה ארצי; הפחתת אכילתו של מזון מן החי אינה מתרחשת כלל; ריסון הצרכנות אינו מתקיים כלל, ואיננו רואים ניסיון כלשהי לשלוט בדחפים הבוטים לקנות יותר ויותר מוצרים מיותרים; וכך הלאה, הרחק למחוזות אחרים.

     

                לנושא הקיימות ישנו משרד "להגנת הסביבה", שמאופיין בחוסר מוטיבציה לפעול. את האדישות מוביל זאב אלקין, השר להגנת הסביבה, שאם הוא כבר מתבטא בנושא משרדו, זה בכדי לתקוף את ארגוני הסביבה. העניין הוא שכאשר אין ממשלה אין כלפי מי לטעון ולהלין. ואכן, ישראל כמעט אינה משולבת בין מדינות אחרות שפועלות לקדם קיימות. מדינת ישראל הייתה צריכה להיות מובילה אזורית לקיימות, אבל היא אינה מתפנה לנושאים של חיים ומוות לנוכח הדרמה המוחלטת של ענייני ראש הממשלה.

     

                התחום השני שהפך בעשור  האחרון לבעיה גדולה ודחופה הוא – החינוך. שניים ורבע מיליון ילדים נמצאים במערכת החינוך, ואיש אינו יודע מה לעשות בהם. סוגיית החינוך בתקופתנו היא מורכבת באופן אובייקטיבי, אבל כאשר אין משקיעים בה חשיבה רצינית, היא הופכת לפארסה ממש. אנחנו נתונים בעידן של חילופי פרדיגמות בחינוך: מהעברת ידע – להכשרה לחיים. הכשרה לחיים משמעה לדעת ללמוד באופן עצמאי לאורך החיים; לדעת לפעול בצוות; ויכולת להבין שאנחנו נתונים בחברה רב-תרבותית, שהציווי המרכזי בה הוא: לא תעשה לחברך מה שאינו חביב עליך.

     

                שלושת המשימות הללו מורכבות מפרטים רבים של חינוך ואזרחות. השאלה איך לומדים לבד אינה קלה, וצריך לאמץ עבורה יכולות מסוגים שונים, כולל למידה אישית מול מחשב. הידיעה איך לפעול בצוות אינה רק ללמוד בצוות, אלא גם לעבוד בשיתוף פעולה תוך כבוד לזולת, הקשבה הדדית ואמון. החיים בחברה הרב-תרבותית מבוססים על הכרה באחר – מכל שבטי ישראל שמנה נשיא המדינה – כשווה זכויות, מעמד ועמדה, ועל הרבה עזרה הדדית וסולידריות חברתית שצריך להשקיע.

     

                מדינת ישראל אינה מנהלת כאמור את החשיבה הרצינית הנדרשת לחילופי פרדיגמות, ואי לכך אנחנו מקבלים תוצאות גרועות. תלמידי הכיתות הגבוהות (י'-י"א) מצביעים ברגליים: רק קצת יותר מ-35% מהם מסכימים שהם נהנים מהלימודים, מסתקרנים ולומדים דברים בעלי ערך. הרוב הגדול מאד סבורים שהם במידה רבה מבזבזים את הזמן בבית הספר ומשתעממים. אם היו עוסקים בקיימות פעילה בבית הספר מגיל צעיר היו עושים משהו בעל משמעות אמיתית. כדאי שמישהו במשרד החינוך יגלה סימני חיים וייתן את דעתו.

     

    זאת אינה כמובן התמונה הלאומית כולה. בניגוד לדברים שנתניהו עף עליהם בדבר "העשור הכביר לישראל", יש לזכור את "הברוֹך" התחבורתי שהזכרנו, את מערכת הבריאות הצולעת, את מעמדם הרעוע של מוסדות החוק, הפערים החברתיים הבלתי-נסבלים ועוד. אבל מי שמוביל את התמונה הלאומית העגומה הם דיני הנפשות של הקיימות והחינוך. דרושה מהפכה.

     

    תוצאת תמונה עבור תמונות של משרדי הממשלה  

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/2/20 17:29:
      אתה צודק. הגיעה העת למהפך בתחומי חיים שונים. החינוך הוא אחד התחומים החשובים והזקוקים באופן מיידי לשינויים. בינתיים, אפילו הבחירות החוזרות ונשנות אינן מצביעות על ראשית השינויים...

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין