כותרות TheMarker >
    ';

    ימים אחרים

    בבלוג זה נעסוק בעיניינים אקטואלים אך גם בנושאים שונים ומגוונים שאינם על סדר היום.

    הפעם הראשונה שהבנתי שאני איש מצחיק

    0 תגובות   יום רביעי, 19/2/20, 15:45

    מאז שאני זוכר את עצמי ,אני רציתי להיות אדם מצחיק. מעין אדם כזה שמצד אחד עושה טוב לאנשים, ומצד שני מפגין ביטחון עצמי וחוש הומור משובח.

    בבית כמעט ולא נתנו לי לממש את החלום ולהופיע בפניהם ,וגם כאשר ניסיתי לספר בדיחה או לחלופין לבצע מערכון ,בטלו אותי בטענה שאני עושה שטויות ,וכתוצאה מכך מביך את עצמי בפניהם ובפני החברה כולה. כאשר הייתי בן-7 בכיתה א' בבית-הספר "שער האריות" קיבלתי את ההזדמנות הראשונה לעשות פינה שבועית ביום שישי אשר תכלול בין-השאר: שירים, סיפורים ,וקטעים סטיריים.

    מאחר שהייתי כולה ילד בן -7 ולא היה לי ניסיון בכתיבת חומרים מצחיקים ,ניסיתי ללמוד מניסיונם של אנשים אחרים. כך ,למשל, צפיתי רבות בפינות הסטירה  השונות של שלמה ניצן אשר שודרו בסיום תכנית האקטואליה "בחצי היום" ברשת ב', וכן במסגרת התכנית "סיבה למסיבה" שבה הוא לקח קטעי עיתונות והוסיף להן הקשרים סטיריים ומצחיקים.

    בנוסף, צפיתי בשירים ובמערכונים אשר שודרו מתוך תכניות טלוויזיה שונות. לאחר מכן, קיימתי התייעצות קצרה עם אימא שלי על איזה קטע שווה להגיש בפינה הראשונה שהייתה מיועדת לאותו יום שישי.

    "מערכון זה דבר מסובך, ולכן כדאי ללכת על שיר או לחלופין לקרוא קטע מצחיק" אמרה אמי.

    בעקבות  העצה שנתנה לי אמי ,החלטתי שלצורך ביצוע הפינה הראשונה, אני אלמד  שיר פרידה שהופיע במקור בתכנית "בלי סודות" ,ואקרא אותו בפני תלמידי הכיתה. מכיוון שהטקסט היה כתוב בשפה גבוהה שאותה רוב תלמידי הכיתה לא הבינו  הרגשתי שעבודתי ירדה לטמיון ,ושאצטרך להתחיל מחדש. כתוצאה מכך, לא ידעתי האם אני רוצה להמשיך לעשות את הפינה ,או לחלופין לאפסן את החלום ולחכות להזדמנות הבאה, אך אימא שלי שכנעה אותי לא לוותר וללכת על כיוון אחר.

    "אולי תנסה לקחת ידיעות שמופיעות בעיתון ולנסות לכתוב להם קטעי קישור מצחיקים כפי שעושים שלמה ניצן, יהונתן גפן, ואחרים" אמרה אמי.

    הבעיה הייתה שברוב ימי השבוע לא הייתי קורא עיתון (רק ביום שישי הייתי עושה זאת) ,ובאותם שנים האינטרנט לא היה מפותח כמו היום, ולכן העבודה הייתה יותר קשה. בסופו של דבר ולאחר מחשבה קצרה ,החלטתי לגשת למשימה זו והתחלתי לנבור בערימת העיתונים שהייתה לי בבית כדי לחפש ידיעות שיהיה ניתן לכתוב להן קטעי קישור משעשעים. לאחר חיפוש ממושך מצאתי 5-4 ידיעות והתחלתי לחשוב איך ניתן לעבד אותן למעין קטע סטירי מצחיק. בנוסף, צפיתי בפינות שעשה שלמה ניצן בתכנית "סיבה למסיבה" כדי לקבל מושג ירוק איך מגישים קטע אקטואלי בצורה קולחת ומצחיקה. לאחר שקיבלתי מעט מושג איך מגישים קטע בצורה בימתית ,כך שהקהל יוכל להזדהות עמו הייתי צריך לעשות שתי דברים: לכתוב את ההקשר הסטירי של אותן ידיעות, ולעשות טסטים כדי לבדוק איך הקטעים יושבים על הקהל שאותו אני אמור לבדר.

    אחרי שכתבתי את ההקשר הסטירי פניתי לשתי בנות-הדוד שלי מיכל וליאת, כדי לבדוק עליהן איך יושבים הקטעים הקומיים. בהתחלה זה לא היה קל ,ונאלצתי לערוך לא-מעט שינויים בקטעים כדאי שהמשמעות הקומית שלהם תבוא לידי ביטוי בפני קהל הילדים שמולו הייתי אמור להופיע.

    לאחר שערכתי את אותן שינויים הקראתי שוב את הקטעים בפני מיכל וליאת ,והפעם עושה רושם שהן היו מרוצות מכך. לאחר שהרגשתי שהקטעים יושבים כמו שצריך ,הקראתי את הקטעים בפני תלמידי הכיתה ,והם זיכו אותי במחיאות כפיים סוערות, והרגשתי שעשיתי עבודה מצוינת.

    בסופו של דבר הפינה התגבשה כך שאני הייתי בוחר ידיעות מסוימות מתוך העיתון וכותב להם קטעים סטיריים, או לחלופין מקריא קטעים שהופיעו בספרים, הצגות, או מערכונים.

    היו שבועות שהפינה לא התקיימה ,והייתי מאוכזב מאוד ,וגם לאחר שחליתי ונעדרתי במשך שלושה חודשים התברר לי שאנשים אוהבים את הפינה ומחכים לה בקוצר רוח.

    בסיום אותה שנה עברתי דירה לשכונה אחרת ,וכשהייתי בכיתה ג' חזרתי לקחת ידיעות חדשותיות ולתת להן את ההקשר הסטירי.

    אין ספק שניסיון זה נתן לי ביטחון בהמשך להופיע מול קהל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יואב 16
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין