כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      29/2/20 21:05:
    תודה. הארת את חולשתה של הנהגה המתחילה ונגמרת באיש אחד
    0

    לזכר יונתן בן-נחום שנפטר לפני חודשיים.

    1 תגובות   יום חמישי, 20/2/20, 16:21

    מי ברא את ריכרד ואגנר, שכתב ופורסם על ידי מתי אלון כאן לפני 12 שנה בערך.

     

    צטט: גן עדן לאנשים חושבים 2013-03-11 11:45:07

     

     

     א.   פרולוג בשמיים 

     

     

     "שוב אני זקוק לעזרתך" – אמר אלוהים אל השטן.

     

     כמו אצל גיתה – גיחך הבעל דבר וכשכש בזנבו – "לכבוד יחשב לי".

     

     "הגרמנים שלך הולכים לכסח את עמי" – אמר נצח ישראל – "אני מחפש שיטות לעצור אותם".

     "זאת בעיה" – אמר המלא עיניים ונתגרד בין קרניו  - "הם חרוצים ומוכשרים, ואטומים כמו רוטויילר, ואם נכנס להם משהו לראש...

     "יש לך רעיון?" – שאל הקב"ה."תעמיד בראשם מטורף!" – שח אבדון – "מטורף קטן שרוצה להיות גנרל גדול, שיסבך אותם במלחמה נגד כל שאר העולם, ולא יתן להם לנהל אותה לפי הכללים שקבעתי".

     "אף פעם לא הבנתי עד הסוף את כללי המשחק המלוכלך הזה אשר בראת" – אמר רבש"ע."זה פשוט" – אמר השד היודע – "קרא בהוראות למצביעים של פרידריך הגדול"."הוא כתב את זה בצרפתית" – אמר צור ישראל בסלידה – "אני קורא רק עברית".

     "במלחמה מנצח מי ששם כוח עדיף בנקודת ההכרעה, ברגע ההכרעה" – ציטט הס"מ – "המנסה להגן על הכל, מפסיד את הכל. לכן אסור להסתבך עם אויבים גדולים מדי, וצריך לספוג הפסדים כדי להתרכז בעיקר. מי שלא מסוגל לסגת, לא יכול לנצח ומטורף שצועק על הגנרלים שלו, ומשליך אותם לכלא שהם נסוגים..."

     "רעיון שטני"- שח עליון בהערכה  - "אבל...""מה אבל?""אבל על מטורפים אי-אפשר לסמוך" – אמר הרוכב בערבות – "יש להם רגעי שפיות ואז הם הכי מסוכנים, ואם המטורף שלך יחטוף התקף שפיות ברגע הקריטי...."

     "יש שיטה עתיקה" – אמר הדיאבולוס – "פעם, כשהיינו צעירים השתמשנו בה. אתה שלחת אותי לחסל את זה שקראו לו מלך ישראל עם אשתו התככנית ובנו""הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה" – אמר אב שנים – "לבן קראו עמרי....או גלעד?""יורם"- אמר בליעל – "עמרי היה אבא שלו וגלעד זה המקום בו ביצענו את החיסול הממוקד. אני משכתי אותו לשם ואתה שילחת בו חץ מונחה חודר שריון"

     "אתה התחזית לנביא" – אמר קונה ארץ – "וקראת לעצמך אורי... או ארי בן-כנען""בן כנענה" – אמר המדיח בגאווה ושלף תעודת נביא מהוהה, כתובה בא.ב עתיק – "איך שהייתי צעיר" – אמר בנוסטלגיה והתבונן בתמונתו – "את הקרניים ציפיתי בפח ואמרתי למלך: באלה תנגח...חוץ מכמה פרטים חסויים, המבצע מתואר יפה בספר שאסור לי לנגוע בו""מלכים א', פרק כ"ב" – אמר הרחמן – "אשלח והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו"
    "זהו" – אמר שר השאול – "שלח בו רוח עוועים שלא תיתן לו לתפוס שפיות, נוד שינפח לו את הראש במילים גבוהות ויתקע באזניו בחצוצרות וקרנות יער, עם טובה שמנה במיוחד וזמרת עוד יותר שמנה על תקן ולקירה, שהמנגינות שלו רק עולות ואף פעם לא יורדות, והפרטיטורות שלהן תרדנה איתו אל המרתף יחד עם סף הרעל
      ;  שיעשה אותו בהזיותיו לזיגפריד שנולד מגילוי ערוות אימו על-ידי אחיה ושמסוגל לרצוח את אביו המאמץ, להכות את סבו ולבגוד באהובתו אבל לא לפחד, כי הוא לא יודע מה זה פחד""מאיפה ממציאים יצורים כאלה" – שאל אב הרחמים בתיעוב."מן הזבל התוסס במרתפי דמיונו של הזעיר בורגני המהוגן" – אמר הסיטרא אחרא וגיחך בהנאה – "בחלומותיו הרטובים כל לומפן בורז'וק הוא שמשון, או זיגפריד או לפחות גיימס בונד""וזה יעבוד על הגרמנים?" – שאל הבורא."זה עובד על כולם, בלי הבדל דת, גזע ומין" – אמר מלאך דומה – "אתה רק תשגיח על הדוסעלאך שלך שלא ידבקו בעגבת הזאת, כי בשבילי הם מחוץ לתחום"."בעזרת השם" – אמר השי"ת – "אז אתה מנטרל את הגרמנים?""כן, אדוני" – אמר העזאזל וברא את ריכרד ואגנר. 

     

     

           ב . נס במדבר

     ביום היוולדיי, הייתי בערך היהודי ה16 מיליון בעולם, וכשמלאה לי שנה, הייתי כבר היהודי ה12 מיליון, כי בשנה ההיא נרצחו רבע מבני עמי. הטנקים הגרמנים ניצבו במרחק שעה נסיעה מאלכסנדריה, והבריטים התכוננו לפנות את המזרח התיכון. בקהיר עלה עשן המסמכים הנשרפים לבל יפלו בידי האויב, והישוב היהודי בארץ התכונן לעלות אל מרומי הכרמל לקרב אחרון, קרב מצדה.הנס שהציל את חיי נקרא בשם הקולע "רגל קלה"  - Light foot"" : זה היה בליל ה23 באוקטובר 1942. בלילה ההוא נשלחו החבלנים הבריטיים לפרוץ נתיבים בשדות המוקשים של הגרמנים באל עלמיין. מנהיגם ומפקדם היה הבריגדיר קיש, המנהיג הציוני הידוע, שנסיונו המתסכל כראש ההנהלה הציונית, הכשיר אותו למשימה הבלתי אפשרית: לתפקד תחת פיקודו של מונטגומרי הבלתי נסבל, כי "מונטי" שהיה בנו של כומר סגפן ואדוק ולא היה מסוגל לסיים פקודת מבצע בלי פסוק מתהילים -  באל עלמיין זה היה פסוק 8 בפרק כ"ד- מונטי היה איש קשה, וראשית חכמתו בבואו לפקד על הארמיה השמינית הייתה לזרוק ולסלק את כל קציני המטה הקשישים, פרט לקצין ההנדסה קיש שליווה אותו ביעילות עד שמוקש קופץ שם קץ לחייו. איש אמיץ ומצניע לכת הוא היה ולא רבים זוכרים היום את תרומתו זו להצלת הישוב. שניים-עשר לילות וימים היו הפלסים זוחלים תחת אש תופת, ומכרסמים שבילים בשדות המוקשים והטנקים האנגלו-אמריקניים היו כותשים את הטנקים הגרמנים והאיטלקיים – לאנגלים היו פי שניים טנקים והגרמנים התחילו להיגמר.ביום השלושה-עשר התקשר המפקד הגרמני, הוא ארווין רומל האגדי, אל מפקדיו, וביקש לסגת, למשוך את האנגלים לפזר את כוחם על פני אלפי קילומטרים של מדבר, ואז לייצב קו ולהכות חזרה. הוא כבר עשה זאת פעמיים באותה מלחמה ואחרי הכל הרי לא ניצב על הריין ואל עלמיין לא הייתה שטוטגרט (רומל היה שוואבי ובנו יהיה פעם ראש העיר הזו).הצבא הגרמני היה מכונה ענקית, ומפקד קבוצת ארמיות - שזה הרבה יותר מכל צה"ל – היה סר למשמעתם של חמישה דרגים מעליו: מפקד החזית; מפקד צבא היבשה; מפקד שלושת החיילות: יבשה, ים ואוויר;  שר הבטחון וראש המדינה הוא הפיהרר, אבל בגרמניה ב1942 היו כל חמשת הגנרלים הללו רב"ט אחד ושמו אדולף, והוא לא היה מסוגל לשמוע על נסיגה, אפילו מרומל שהיה הקצין החביב עליו.טנקים, כמו פרשים, צריכים לתמרן – כלומר להתרכז, לתקוף ולסגת חליפות, אבל היטלר הדיח בביזיון את שני השריונרים המעולים בצבא הגרמני – ויש אומרים בעולם כולו – היינץ גודריאן ואריך הפנר, על שנסוגו בקרב (הפנר הצטרף אחר-כך לקושרים נגד היטלר והוא תלה אותו על מיתר של פסנתר) "מקום שחייל גרמני דרך עליו הוא שלו לעולם" – ענה הפיהרר לרומל – "לא תתכן מחשבה אחרת אלא להחזיק מעמד ולא לסגת אפילו צעד אחד. אין דרך שאתה יכול להורות לחייליך אלא נצחון או מוות!"כאשר שמע "ריטר" פון תומא, מפקד קורפוס אפריקה המובחר את פקודת מפקדו העליון, נגמרה לו המשמעת הפרוסית והוא הודיע לקציני מטהו שיסתדרו בלעדיו "אני לא מסוגל יותר לפקד על בית המשוגעים הזה" אמר תומא הבלתי מאמין, ודהר בטנק שלו אל החזית.בעיצומו של קרב - סיפר קצין בריטי – ירד מן הטנק הבוער איש גבה קומה, לבוש מדים הדורים ועונד משקפת לצווארו והחל פוסע בראש זקוף, כאילו הכדורים השורקים סביבו הם פתיתי קונפטי, "גנרל פון תומא", אמר והצדיע והושיט לקת"ק הבריטי את אקדחו, ובכך ויתר על מה שקצין גרמני אמור לעשות במצבו. ואז קמו מאחורי הדיונות מאות חיילים גרמנים, זרקו את הקסדות והלכו עימו לשבי.באותו ערב סעד פון תומא בקרון הפיקוד של מונטגומרי, ששש להציע לו את הלחם  - והדגים, ואמר לו: "זהו, המלחמה שלנו גמורה".ככה הציל טירופו של היטלר ושל ריכרד ואגנר המציץ מעבר לכתפו, את חיי וחיי הוריי וסבי וסבתי מן הגורל אשר פקד את אחיהם באירופה.אם היטלר היה המרטש, ואגנר היה הזונה שהדביקה אותו בסיפיליס.היום אנו שוב בסכנה, כי שלומי אמוני ישראל הולכים ונדבקים במחלה הממארת הזאת, אבל זאת כבר פתיחה לאופרה אחרת.    

    יונתן בן נחום. יליד בית זרע, 1941. מחבר הרומנים: "וידוי" שהפך להצגה המצליחה ב"הבימה" עם שמואל וילוז'ני, "יהודי בחושך" ואינדיאנפוליס, זוכה פרס ראש הממשלה לספרות. לשעבר קצין הסברה. סופר, היסטוריון, מרצה וחוקר.

     
    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר איש אברהם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין