כותרות TheMarker >
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    מגיבים בבלוג שהם משתמשים פרטיים / אנונימיים מתבקשים לא להגיב בפורום זה. אדם בלי זהות ואו אחד שלא מוכן לקבל תגובה לא תתאפשר לו הזכות להגיב בבלוג זה. הדבר נובע מכך שאנשים שאין אפשרות להגיע אליהם על מנת להעיר להם אם כתבו משהו לא ראוי לדעתי והם מסתתרים בדרך כלל אחרי שמות בדויים ומרשים לעצמם לכתוב, להכפיש ועוד.

    מוכן לקבל כל תגובה, רק מאנשים שיש להם "זהות" ויש אפשרות לתקשר איתם.

    0

    שירה, אבא, אמא וצבע אדום

    0 תגובות   יום שני, 24/2/20, 10:51

    אימוש, אבוש יש לי שאלה לכם,

    כך פנתה אתמול שירה הקטנה לאבא ואמא אחרי שהיה צבע אדום והם רצו לממ"ד מגינת המשחקים.

     

    אני רוצה לשאול אותכם שאלה אבא ואמא,

    אני מתה מפחד ומתעצבנת כל הזמן שלא יכולה לצאת לבד לגן השעשועים לשחק עם שירלי ועם דני וגלעד. אני כל הזמן במקום לשחק ולהנות מסתכלת לשמיים והטלפון לא זז לי מהכיס לשנייה עם כמה שהוא גדול ולא יכולה אפילו לשחק קלאס או לגלוש במגלשה, כי אני צריכה להיות עם הטלפון אולי יהיה "צבע אדום", אתם יודעים אבא ואמא, נמאס לי כבר מזה ולא כיף לי פה בכלל.

     

    אבא עונה לשירה - "את צודקת מתוקה החיים שלנו לא פשוטים כאן"

     

    שירה ממשיכה:

    אז אולי אבא ואמא נעבור מכאן למקום אחר ? אולי נגור במקום שיש בו יותר שקט ויותר כיף לשחק אבל מצד שני אני לא מוכנה להפסיד את החברים שלי פה שאיתם נורא כיף לי ושמח לי - תגידו אתם אבא ואמא - לא איכפת לכם ממני ? לא איכפת לכם משוקי אחי הקטן ? 

     

    אמא עונה לשירה:

    "אתם הדבר הכי יקר לי בעולם, בלעדיכם אני כלום ושום דבר"

     

    אבא מוסיף

    "אתם האוצר שלי ואני אשמור עליכם מכל משמר"

     

    ואז שירה ממשיכה:

    אתם יודעים אבא ואמא, שהלכנו בבחירות האחרונות לקלפי ראיתי מה שמתם בקלפי והאמת לא הבנתי למה. לא הבנתי למה אחרי שאין לנו פה חיים, והחיים שלנו לא בטוחים אתם מצביעים לליכוד. הליכוד אבא, לא שומר עלינו, האיש הזה נתניהו רק מבטיח לנו הבטחות ועם כל זה אנחנו פה מתים מפחד ולא כיף לחיות פה.

     

    אבא עונה לשירה:

    "נכון הצבעתי נתניהו אני חושב שהוא מצויין"

     

    שירה קוטעת אותו:

    אבא אתה מדבר שטויות, מה הוא טוב לך בדיוק ?

    אני רצה לפחות 3 פעמים בשבוע לממד ומתחבאת שם.

    אתה נמצא בעבודה בתל אביב ולא רואה את זה תמיד, אתה עושה משמרות ולא מגיע הביתה ואני צריכה להגן לפעמים על שוקי לבד בלי שאתם בכלל בבית ואני לבד פה וצריכה לרוץ איתו לממד.

    אני פה ונמאס לי מזה לא מוכנה לסבול יותר.

     

    אמא עונה לשירה:

    "הליכוד טוב לנו"

     

    שירה עונה:

    אמא, את מדברת שטויות, אני מפחדת, נמאס לי מכל זה. לא יכולה יותר בואו נעבור מפה למקום אחר

     

    אבא עונה:

    "שירה היקרה, אין לנו לאן לעבור אנחנו לא יכולים לעבור למקום אחר"

     

    שירה מתפרצת על אבא ואמא:

    "אתם שני מטומטמים, נמאס לי מכם, אני לא יכולה יותר, יורים עלינו טילים, אנחנו כל כמה ימים רצים כמו משוגעים ואתם כמו שני מטומטמים מצביעים לאיש אחד שנותן לערבים לירות עלינו טילים, איפה השכל שלכם אבא ואמא ? איפה תגידו לי ? אתם לא נורמאליים השתגעתם, רע לי פה, אני פוחדת, ואתם במקום לעשות הכל כדי להגן עלי אתם מצביעים לאדם שעושה שטויות"

     

    שירה מתחילה לבכות

    "אבא, אמא, נמאס לי לא יכולה יותר לחיות פה, בואו נברח מכאן למקום אחר ובלי שום קשר תפסיקו להצביע לאיש הזה שלא נותן לנו בטחון, אני מתה מפחד"

     

    אבא מחבק את שירה ושירה  לא מוכנה לזה ובורחת משם הצידה

    אמא מנסה להרגיע את שירה ושירה משתוללת מכעס

     

    שירה ממשיכה:

    "אתם לא מבינים כלום וממשיכים להצביע לאיש דפוק שלא יודע לשמור עלינו"

     

    אתם פשוט שני טיפשים אבא ואמא כן מצטערת להגיד את זה לכם אבוש ואימוש

    אבל אם איכפת לכם ממני ומשוקי הגיע הזמן שתתחילו לחשוב גם עלינו ולא רק על עצמכם.

     

    אבא עונה:

    שירה, אנחנו חושבים קודם כל עליכם

     

    שירה עונה לאבא:

    "אתה מדבר שטויות, אתה לא חושב עלינו בכלל, לא איכפת לך ממני, אתה חושב על עצמך ואני כבר לא מסוגלת יותר לסבול את הצבע האדום הזה, לא יכולה יותר - בואו נלך מכאן לעיר אחרת רחוקה, בואו נברח מכאן, רוצה שקט, רוצה לא לפחד כל הזמן, ורע לי רע לי אבא, רע לי אמא, ונראה לי כל רגע שאתם לא אוהבים אותנו מספיק אם אתם מצביעים למישהו כלכך מטומטם....."

     

    אבא ואמא מנסים להרגיע את שירה וזה לא מצליח

     

    ופתאום

     

    צבע אדום, צבע אדום

     

    ושירה צורחת  

     

    נמאססססססססס לי ממכם לגמרי

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון