שָׁלַחְתָּ אוֹתִי חֲצוּבַת לֶהָבוֹת גּוּף לִרְעוֹת עֵינַיִם חֲצוּפוֹתשׁוֹקֶקֶת בְּמֶרְחֲבֵי עִיר.
נְשִׁימוֹתֶיךָ בִּגְנִיחוֹת אֲרֻכּוֹת אֶל צְעָדַי בְּעִמְקֵי שְׁקִיעָה זָרָה שׁוֹכְבוֹת בָּדָד, מְלַטְּפוֹת זַעֲקוֹתַי.
בְּשִׁמְךָ קוֹרֵאת עַד בּוֹא חֵיק מְבֻשָּׂם בִּקְפִידָה לִכְבֹּשׁ פְּזִיזוּתִי,
האם הוֹנֵיתִי עֲמָקִים וְיָם שֶׁנִּצְרְבוּ בְּגַעְגּוּעַי וְאֶל רַכּוּתךָ הַבּוֹטַחַת חָפַצְתִּי בִּרְעִידוֹתַיהַזּוֹכְרוֹת נֶצַח. |