כותרות TheMarker >
    ';
    0

    תזמורת נתניה בניצוח מאסטרו אלבז

    1 תגובות   יום חמישי, 27/2/20, 02:31

     

    תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית 

    היכל התרבות, נתניה

    יום ד' 26.2.20, 

     

    שמואל אלבז, מנצח

    אסי מתתיאס, כנר

     

     

    ביקורת מאת אלעד לוטן

     

    כמנהגי בקודש, 

    את הקונצרט של היצירות, לפי סדר הנגינה,

    של צ'ייקובסקי, סן-סאנס וביזה,

    אכנה מהסוף אל ההתחלה.

     

    במחצית הראשונה של הקונצרט,

    נוגנו 2 סרנדות של צ'ייקובסקי,

    המלחין הרוסי הדגול,

    אשר משתייך לזרם השמרני,

    של מוסקבה, 

    בעוד שבן זמנו, רימסקי-קורסקוב,

    משתייך לזרם הפרוגרסיבי,

    של סנט פטרסבורג .

     

    ייתכן שהמלחין סן-סאנס, 

    אשר מיצירתו נפתחה

    המחצית השנייה של הקונצרט,

    חיבר את המבוא ורונדו קפריצ'וזו,

    לכינור ולתזמורת, 

    בהשראת הרונדו קפריצ'וזו לפסנתר, 

    עם מבוא אנדנטה, אופ' 14,

    {מן השנים 1830-1824},

    מאת מנדלסון.

     

    רק כמו סדר היצירות

    של 3 המלחינים שנוגנו בקונצרט,

    היצירה הווירטואוזית של מנדלסון, 

    'נופלת בין הכיסאות' ,

    של יצירות הסולו של מנדלסון לפסנתר :

    * השירים ללא מלים

    * הוריאציות הרציניות.

     

    לדידי, 

    יש להתייחס אל הסימפוניה בדו של ביזה,

    אשר הושמעה בסיום הקונצרט,

    אותה חיבר המלחין בגיל 17 בלבד,

    כמו אל הסימפוניה {יש כזה דבר}

    היחידה של גריג !?

     

    מעבר לכך, 

    האופרה "כרמן", מאת ביזה,

    הנה 'הצעירה' ביותר,

    בהתאם לזמן התרחשותה,

    {שנת 1820},

    בהשוואה ליתר הגראנד אופרות 

    {סוגה צרפתית במקור} :

     

    לוצ'יה די למרמור / דוניצטי 

    { שנת 1800} ;

    מאת ורדי, 

    אאידה {תקופת הפרעונים},

    ריגולטו וכן איל טרובטורה

    {שתיהן בשנת 1600},

    פאוסט / גונו {גם כן שנת 1600},

    והאופרה לוהנגרין / וגנר

    {שנת 1000 לספירה !}

     

    עד כאן, אנקדוטות. 

     

    מבחינת הביצוע של הקונצרט,

    התזמורת נשמעה רהוטה, דייקנית, מבריקה,

    תחת שרביט הניצוח של מאסטרו שמואל אלבז, 

    אשר היה נאמן לרוח הסגנון של כל יצירה.

     

    בנוסף, 

    מאסטרו אלבז, בדומה למנצח הענק זובין מהטה,

    ידע לתת את המקום, והליווי המתחשב,

    לסולן הקונצרט, הכנר הצעיר אסי מתתיאס.

     

    בסרנדה המלנכולית של צ'ייקובסקי, 

    הצטיין מתתיאס, בשליטה השירתית,

    הן ברגיסטר הנמוך של הכינור, דמוי ויולה,

    והן ברגיסטר הגבוה של הכינור,

    המוכר והאהוב.

     

    במבוא ורונדו קפריצ'וזו, אופ' 28,

    של סן-סאנס,

    אהבתי את שאר הרוח, של הסולן,

    אשר גישת הנגינה שלו, לתפישתי,

    הנה קודם כל, האגוגיקה, הביטוי העצמי,

    ואחר-כך, 'סמול טוק', סולמות מקשרים.

     

    ניכר בהופעה של מתתיאס,

    הגיבוש של כלל מרכיבי ההופעה,

    לבוש, פוזיציה, קידה, של מקצוען .

     

    לפי כללי הטקס, בטרם ההדרן שלו,

    סיפר מתתיאס, שהוא נתנייתי במקור,

    לאהדת הקהל, הנתנייתי ;

    כדי לגוון את הקונצרט,

    מן הרפרטואר הרוסי והצרפתי,

    של המאה ה-19,

    ניגן הכנר, את הסולו שלו, 

    מתוך אחת מיצירותיו, 

    של המלחין האמריקאי-יהודי, 

    ארנסט בלוך, 

    הלה, מקרה מעניין

    של מוסיקאי יליד שווייץ,  

    אשר השתלם בנגינה בכינור,

    {Fiddler ביידיש?} 

    אשר את שנותיו המשמעותיות,

    עשה באמריקה .

     

     

    בהתאמה, הכנר אסי מתתיאס,

    הופיע, בין השאר,

    ברסיטל בקרנגי הול,

    וזכה בפרס,

    בביה"ס למוזיקה במנהטן {!!}

     

    - לפי התוכנייה בעריכת צילי רודיק,

    אשר ראויה להערכה, 

    על הניתוחים המעמיקים, 

    של כל יצירות הקונצרט -

     

    הקונצרט התחיל מוקדם, 

    בשעה 20:00, 

    כך שהסתיים בשעה 22:00,

    ז.א. שעה וחצי של נגינה,

    פלוס הדרן, 

    הסברים מלומדים של המנצח,

    מה שאינו מובן מאליו,

    והפסקה שהייתה במקום. 



      

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS