כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    העולם הגלובלי והמקושר מתנהל תחת חוקיות טבעית וברורה, הקושרת אותנו יחד בתלות הדדית מוחלטת. אבל המערכת הכלכלית-חברתית אינה מתאימה ואף מנוגדת ליחסים המתבקשים בינינו באותה סירה אחת בה כולנו נמצאים.

    מקצוע הכלכלה נותר אנכרוניסטי וקפא על שמריו, בעוד העולם וגם האדם השתנו והתפתחו. השיטה כולה עומדת בפני אתגרים נוכחיים ועתידיים שאין לה מולם תשובות מוצלחות.

    אפשר וצריך לחיות אחרת, וזה בהישג ידנו.
    איך? בזה בדיוק עוסק בלוג זה.

    0

    קורונה ויד נעלמה? המשבר מהווה הזדמנות לחשבון נפש ולהתחלה חדשה ויפה

    0 תגובות   יום שבת, 7/3/20, 05:34

    במה משבר קורונה שונה ממשבר 2008 ומדוע? 


    מפלס הלחץ עולה בעקבות התפשטות וירוס הקורנה. לחץ לא רק במערכת הכלכלית והפיננסית, אלא החרדה מחלחלת לכל מערכות החיים ומגיעה אליי, אליך, אלינו. מרביתנו מכסים על החרדה בהומור, זה ניכר בשיחות במקומות העבודה, ברחוב, בבית, אבל ברור שהמכה הזו מלחיצה אותנו.


    את התגובה שלי בכל הקשור להשלכות הפיננסיות של הקורנה תיארתי בפוסט הזה, ואתם מוזמנים כמובן לקרוא. זו דעתי המקצועית כמתכנן פיננסי וכמי שעוקב אחרי שוק ההון מעל 30 שנה.


    הפעם אני רוצה לעזוב לרגע את הדיון הפיננסי ואת שיקולי רווח והפסד מידיים, וקצת להרחיב את הדיון, לנסות להבין את מה שמסתמן כמשבר גלובלי משמעותי, שמאיים לשתק מערכות חיים חיוניות ולפגוע בכולנו, כלכלית, פיזית, מורלית, ומשנה מול עינינו את אורחות חיינו.


    כמובן שיש לקוות שהסבל האנושי במשבר הנוכחי יהיה מינימלי, ושתימצא תרופה שתמנע מקרי מוות מהוירוס. אלא שחשוב שבמקביל יתרחש גם תהליך אחר, לא פחות חשוב.


     

    היד הנעלמה של "הטבע"

    צריך להבין שלמשבר הנוכחי יש סיבה ברורה וגם מטרה ברורה. יש כאן מסר שהטבע מנסה להעביר לנו בצורה נחרצת. אבל לפני שניכנס למסר עצמו, חייבים לדון במה שכלכלנים מכנים: מנגנון "היד הנעלמה", המשמש עד היום כבסיס  האידאולוגי לקפיטליזם, לקידוש השוק החופשי ולתבונה שאנחנו מייחסים למערכת הכלכלית, המסחרית והפיננסית ולהשלכותיהם על חיינו. יש אלמנט לא רציונלי בהסכמה מקיר לקיר של כולנו לקבל את הגרסא (המעוותת והחלקית) של עקרון היד הנעלמה, לפיו למרות שכל פרט בחברה פועל לטובתו שלו בלבד וממניעים אנוכיים-אגואיסטיים, התוצאה המצרפית טובה ואידאלית עבור החברה כולה וכל אחד מחבריה.

    אבל כשזה מתאים לנו, כשאנו מרוויחים מזה, כשאפשר לבסס שיטה כלכלית גלובלית על בסיס היד הנעלמה, זה מתאים לנו, לכולנו. לכן היחס לעקרון היד הנעלמה הוא כאל אקסיומה, כמעט לא רציונלית. אנחנו מקבלים אותו כעובדה מוגמרת וזהו, אפילו אם לא ברור לנו לגמרי איך זה עובד. יש לנו יכולת לא לחפור, לא לדרוש הוכחות, אפילו להתעלם מעובדות הסותרות את הפרשנות המגמתית של עקרון היד הנעלמה. למה? כי זה מתאים לנו, כי אנחנו מרוויחים מזה, כי כך לימדו וחינכו אותנו. כלומר אנחנו מקבלים ומסכימים שיש יד נעלמה ושזו פעולתה.

    לכן, כשאני שומע את אלו הטוענים שלמשבר הזה יש מקור ברור, הטבע, ושלקורונה יש סיבה ומטרה ברורות, בואו נתייחס לדברים האלה בדיוק כמו אל עקרון היד הנעלמה. אולי הוא לא לגמרי ברור לנו, אולי לא נשמע לגמרי רציונלי, אבל בכל זאת קיים ומשפיע על היחס שלנו אל מערכות החיים כולן.


    "ומעתה, חשוב לנו מאד, להסתכל במצות הטבע, לידע מה הוא דורשת מאתנו, פן תענישנו בלי חמלה, כנודע. והנה אמרנו, אשר הטבע מחייב למין האדם, לחיות חיי חברה. וזהו פשוט. אולם, יש לנו להסתכל בהמצוות (חוקים) אשר הטבע מחייב אותנו לעשות מתוך הבחינה ההוא, דהיינו, מבחינת חיי החברה.... והפלא שבדבר, אשר הטבע, כמו שופט בעל מקצוע, מענישנו על פי התחשבות עם התפתחותינו. כי עינינו הרואות, שבאותו שיעור, שהאנושיות הולכת ומתפתחת, כן יתרבו עלינו העינויים והמכאובים, בהשגת כלכלתינו וקיומינו."
    (מאמר השלום, יהודה אשלג)


    הדברים האלו נכתבו לפני מעל 80 שנה, אבל הם נכונים ואקטואליים כיום יותר מתמיד. בעולם גלובלי ומקושר, בו כולנו תלויים לחלוטין זה בזה, אנחנו צריכים להפנים שמה שקורה כרגע אינו רנדומלי, ולא מגיע כדי שייעלם תוך כמה שבועות או חודשים מבלי להשאיר רושם ושינויים משמעותיים, לא רק בחסכונות הציבור או בצמיחה העולמית והמקומית, אלא בעיקר על ההתנהלות האישית והחברתית שלנו. כלומר הטבע מנהל אותנו במה שנקרא השגחה מטרתית. מטרתו לפתח אותנו לקיום טוב יותר, מאוזן עם הטבע (בדרגות דומם צומח וחי) ומאוזן בינינו. מטרתו לאפשר לאדם להניח לרגע בצד את מירוץ החיים המטורף, לשחרר אותו מהכורח לעבוד למחייתו בצורה כפייתית במערכת שהגביע הקדוש שלה הוא צריכה פרטית וצמיחה של התוצר ושגובה מחיר ונזקים אדירים מהאדם, מהחברה האנושית ומכדור הארץ. במקומה הטבע, אותה מערכת הנהגה והשגחה, באמצעות המשבר הנוכחי, דוחף אותנו לקראת פסק זמן (הבידוד הביתי, השבתת מקומות עבודה, איסור טיסות בינלאומיות) שאם נשתמש בו נכון נוכל לקום מהמשבר הנוכחי עם יעד אחר, מטרה אחרת, אישית ולאומית. נוכל לעסוק באיך לייצר שיטה כלכלית חברתית שתתמקד בצמיחת האדם, בהתפתחותו, במקום בצמיחת התוצר.

     

    הבידוד: פסק זמן כפוי אבל נחוץ

    כיון שגם כל אחד מאיתנו וגם החברה האנושית כולה מתקשים מאוד לקחת פסק זמן ממירוץ החיים ולעסוק בחשבונות קיומיים כאלו, וכיון שמצד שני מטרתו של הטבע לפתח ולקדם אותנו, אנחנו מקבלים עכשיו פסק זמן כפוי כזה, בצורת משבר הקורנה. השאלה רק אם נשכיל להשתמש נכון בהזדמנות הזו נכון? כן, המשבר הנוכחי הוא גם הזדמנות לשינוי לטובה, אם רק נתייחס נכון אל מה שהטבע מנסה להגיד לנו, או שנחזור לברירת המחדל האינסטינקטיבית שלנו ונשקוד רק על הדרך המהירה ביותר להחזיר את הגלגל אחורה, למצב של לפני משבר הקורנה, לשיאים בשווקי המניות ולמירוץ אחרי צריכה וצמיחה של התוצר כחזות של הכל.

     

    מה ההבדל בין משבר הקורונה למשבר הפיננסי של 2008?

    אלא שבניגוד למשבר 2008, הפעם מקור המשבר איננו מהמערכת הפיננסית שיצאה מכלל שליטה ונכנסה למנגנון של השמדה עצמית גלובלית, אלא הפעם המשבר מקורו במערכת הטבע, בדרגת דומם צומח חי. לכן קיימת השאלה האם הרחבה מוניטרית (הפחתות ריבית של בנקים מרכזיים ברחבי העולם) והרחבה פיסקלית ( הזרמת תקציבי סיוע מצד ממשלות, הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית) יצליחו לאושש את המערכת הכלכלית והפיננסית? ב- 2008 זה עבד. אמנם זה לקח כמה שנים טובות, אבל זה עבד. העולם זיהה את המערכת הפיננסית כחיונית לקיומו ולכן הגן עליה בכל האמצעים שבידו ובסדרי גודל חסרי תקדים. מאז חווינו את העשור הפיננסי הטוב בתולדות העולם, ושמנו את משבר 2008 מאחורינו.

     

     אבל הטבע לא מרפה ולא ירפה. הרי מטרתו לפתח אותנו בצורה מטרתית לקראת עתיד טוב יותר, לקראת מימוש הפוטנציאל האדיר הגלום בכל אדם ובחברה אנושית מלוכדת, מחוברת, מאוזנת. יד נעלמה, זוכרים? לכן הפעם המשבר מגיע במתכונת כזו שסיוע מוניטרי (שכבר החל) ופיסקלי (יחל בקרוב) לא ישיגו בכזו קלות יחסית את האפקט הרצוי. הנה, הפחתת הריבית המפתיעה בארה"ב בשבוע, השיגה את האפקט ההפוך, ושידרה פניקה ולחץ, ובהתאם מחירי המניות ירדו במקום לעלות, ותהליך ה- Run to safety שבו המשקיעים נפטרים מנכסים מסוכנים (מניות) ועוברים לנכסים הנחשבים בטוחים (אג"ח ממשלתי, זהב) נמצא בשיאו.

     

    אם מטרת המשבר היא לקדם אותנו לקראת קיום מאוזן בראש ובראשונה בין אדם לזולתו ובהתאם גם בינינו כאנושות לבין כדור הארץ ומערכות החיים בדרגות דומם צומח וחי, אז ברור לנו מדוע המשבר במתכונתו הנוכחית אינו מתרכז במערכת הפיננסית אלא במערכות הטבע. למדנו לגונן על המערכת הפיננסית מפני קטסטרופות, מפני שזיהינו שזו מערכת חיונית עבורנו, ממש כמו איבר חיוני בגוף האדם. ולכן משבר הקורונה מתמקד במערכות החיים הכי בסיסיות שלנו, אלו הביולוגיות שלנו, הבריאות של כל אחד מאיתנו. מה יעזרו הפחתת ריבית, או תקציבי סיוע למגזר העסקי, אם הסחר הבינלאומי בעצירת חירום, מקומות עבודה רבים מושבתים, וחלקים הולכים וגדלים של האוכלוסייה יושבים בבית בבידוד? הגענו למצב שאנחנו חוששים אפילו ממגע פיזי אנושי פשוט ויום יומי. הטבע בחר בחכמה רבה צורה כזו של משבר שפשוט מחייבת אותנו לעצור לרגע, אמנם מאונס ולא מבחירה, ולשאול מה לעזאזל קורה לנו ומדוע?

     

    וירוס הקורונה: חוסר האיזון שלנו עם הטבע

    הטבע מעניש אותנו על זה שאנחנו משתמשים באגו בצורה ובמידה מוגברת, שאין בו שום צורך קיומי. הרצון האנושי ליהנות, לגדול, להתפתח, שייך לטבע, הוא חלק מהטבע ואילו אנחנו מתנהגים כאילו אנחנו מעל הטבע, שולטים בו, מעצבים אותו, משתמשים בטבע בצורה לא נכונה. במקום להביא את מערכת הטבע לאיזון, אנחנו משתמשים בו ומייצרים חוסר איזון, מקריבים את האיזון הטבעי לטובת ייצור מוגבר ומזהם, ותרבות הצריכה שחייבת כל הזמן להמציא את עצמה מחדש כדי שנקנה ונקנה, ואח"כ כמובן נזרוק ונזרוק. כשאנחנו פועלים כך, אנחנו כביכול גורמים לעיוותים בטבע. אז כתוצאה מזה יוצאים לנו מהטבע כל מיני מזיקים שאנחנו בעצמנו מגלים בחיבורים הלא נכונים שבינינו. אתה בהתקשרות לא נכונה, לא הכרחית קודם כל ולא נכונה, אגואיסטית ממש בין כל חלקי החברה האנושית, שהיא העליונה מכל דרגות הטבע, אתה בזה מעורר עיוותים. בעיוותים שלך, ביחסים שלך המעוותים, אתה מעורר עיוותים בדרגות נמוכות יותר, בדרגות של החי וצומח ואפילו דומם. אז דומם, תראה איך כדור הארץ משתגע עם כל ההוריקנים והרי געש והתחממות, התקררות וכן הלאה. בדרגות הצומח אנחנו פגיעים מאוד למחסור אפשרי במזון חיוני, חס ושלום. ובדרגות חי זה הקורונה ואולי עוד מזיקים שכמותו, וגם מכות ארבה ומכות נוספות. אנחנו גורמים את זה לעצמנו, במו ידנו, כי המערכת הנוכחית יצאה מכלל שליטה ונכנסה לסיחרור מסוכן, יש לה ייצר הרס עצמי, ממש כמו במחלה אוטו אמיונית או סרטן.


     

    בעין הסערה: להכיר מחדש את עצמנו

    אז הגיעה מכת הקורונה. תראה עד כמה שכולם נרגעים. יושבים בבית, לא טסים לכל מיני פינות העולם, לא מתעסקים בכל מיני שטויות. אתמול ראיתי בחדשות שדה תעופה ריק לגמרי, בכל האולם ההוא אפס אנשים. זה טוב או לא טוב? תגיד לי. קודם כל, בשביל מה בכלל כולם רצים לכל מיני מקומות, אחרי כל מיני דברים, למה? בשביל מה? מה יש בזה? שיחשבו יותר טוב בשביל מה הם עושים את זה. הם פתאום יחשבו: "מה, מה עשינו קודם? למה היינו רצים לכל מיני מקומות? על מה מבזבזים את הכסף? וכסף זה עוד עבודה, צריך לדאוג גם לו, אנחנו צריכים לעשות ועוד כל מיני דברים".


    עכשיו אנחנו יושבים בשקט, יש לנו על מה לחשוב. אנחנו יכולים להתחבר בינינו, לעשות כל מיני פעולות שהתוצאות מהן נעימות וטובות לנו. מה יש לי להסתכל על איזה אבנים שם, ברומא או בפריז? אני יכול להסתכל על החברים שלי, על השכנים שלי, על משפחה. סוף סוף אני אראה את הילדים שלי.


    אני שואל: "אשתי היקרה, מי זה? אה, זה הבן שלי? כן? איך קוראים לו? אה, יוסי. מה נשמע, איך אתה מרגיש? באיזה כיתה אתה נמצא" ? כן כן. ויוסי אומר לי: "אנחנו כבר לא לומדים אבא". אז מה אתם עושים? אנחנו דרך האינטרנט לומדים עכשיו, כי אסור לנו לנשום זה מזה. גם לנשום אסור.

    לפתע, יש לנו זמן קצת להתכלל אחרת זה מזה. מדובר בתיקונים. המשבר המתגלגל הזה יכול לגרום לכך שהאנושות תגיע לאיזו עצירה ותראה עד כמה שהיא חלשה, עד כמה שהיא לא קובעת את הכל, אלא בצ'יק אפשר לעצור אותה ולעשות ממנה ממש שבר כלי. אתה רואה מה קורה עכשיו בעולם. מה נאכל מחר? אני לא יודע. מחר יתגלה לך הווירוס הזה בחקלאות ובמזון, אז גמרנו. יש לך על מה לחשוב, חוץ מעל מאבקי כוח, שליטה, משחקי כוחות ואגו. הרי לפני הסיפוקים לאגו אתה צריך לחיות. אההה, אין לך מה לאכול. אם יתגברו מכות הארבה, מה נאכל, מה נראה בסופר? ארבה מומלח, ארבה ממותק. אז עכשיו אתה כבר מתחיל לחשוב על החיים, ולא על שליטה וגאווה כל אחד בתצורה האינדיבידואלית שלו.


     

    התרגיל שקיבלנו

    תרגיל יפה נותן לנו עכשיו הטבע. כיום, יש לי חוסר התחשבות בכולם. אני מצפצף על כולם ולכן אני גם מתרגז שאומרים לי: שב בבידוד. מאיפה בא הכעס הזה? מזה שאומרים לי, תתחשב בכולם. ואני אומר: אני לא רוצה להתחשב בכולם, תעזבו אותי. זאת הנקודה. אז אומרים לי, אתה יכול ככה להעביר וירוס לעוד אלפים משך יום אחד. זה לא אכפת לי, אבל אני ארגיש את עצמי חופשי, אסתובב בכל מקום. תראה עד כמה שהאגו באדם ובלי חינוך הנכון, בלי חינוך הנכון הוא זורק את האדם החוצה, שיסתובב. איפה למדתי שאני צריך להתחשב עם הסביבה? באף מקום. אז מה אתם רוצים ממני?

    אתה יכול לשאול: רגע, אם הפתרון הוא בחיבור בינינו, איך זה מסתדר שהקורונה מפרידה בינינו, שהבידוד הולך והופך לנפוץ יותר ויותר? התשובה היא שהפתרון מתבצע עכשיו בזה שבידוד הוא הפתרון. הדאגה לזולת עכשיו היא מתבררת בבידוד. אהבת הזולת באה לידי ביטוי שעכשיו, עד כמה שאתה מתרחק מאחרים פיזית, אתה בזה נעשה יותר קרוב לאחרים נפשית. מדוע? כי אתה דואג לו, ולכן פיזית אתה מתרחק ממנו. אז הפעולה שלך זה דווקא התחברות בזה שאתה מרוחק ממנו. אז במקום לכעוס על משרד הבריאות ועל ההנחיות המחמירות שלו, אפשר להסתכל על הסיטואציה בצורה הפוכה לחלוטין. משרד הבריאות אומר לנו שאנחנו צריכים להיות בערבות, לדאוג אחד לשני ע"י זה שנכבד את ההנחיות שלו. שמפני שהמכה היא כללית, כוללת את כולם, אנחנו צריכים להיכנס להתחשבות זה עם זה, למצב  שנקרא "ערבות" ולכן אסור למשל להתקרב שני מטר אחד לשני, אסור ללחוץ ידיים ועוד כל מיני דברים לעשות. זה הכל כדי לדאוג לזולת. יוצא שמשרד הבריאות משרת בזה את מטרת הטבע לקרב אותנו זה אל זה, לפתח בנו התחשבות הדדית וערבות בינינו.


    לכן הפעם מכת הטבע איננה מתבטאת בתופעות כלליות, אלא הפעם המכה קרובה ממש ונוגעת בכל אחד מאיתנו. אם אנחנו נתנהג יפה וטוב ונבין איך אנחנו מתנהגים, שזה לטובת הזולת, לטובת כולם, אז ודאי שזה יתרפא מהר מאוד. הווירוס הזה נוגע, נוגע בצורה אישית בכל אחד ואחד. ואילו אם איזה קרחון שם ייפול או אוקיינוס יעלה כמה מטרים אני בדיוק עכשיו על עצמי, על החום שלי, שאני מודד את החום או על הדופק או על עוד משהו אני לא ארגיש את זה. זה הכול תלוי איך אדם מרגיש.

     

    לקראת שדרוג משמעותי של החיים

    בהיבט של התקדמות האנושית, הווירוס הזה הזדמנות לשדרוג משמעותי של החיים. עד כמה שזה מראה לנו החולשה שלנו, עד כמה שאנחנו קשורים זה לזה בצורה שלילית, שיכולים להעביר מחלה זה זה לזה, ועד כמה שאנחנו יכולים, אם אנחנו רוצים יחד, בהבנה, בהכרה, לשמור על עצמנו, לאזן את היחסים בינינו וכתוצאה מכך לנקות בעצם את החברה שלנו מכל הזבל. אם משבר הקורונה יתמשך, נניח לעוד שנה, אנחנו נגיע לחיים בהם נבצע פעולות הכרחיות, ולא שטויות למיניהן. מי ירוץ עכשיו לכל מיני חנויות לקנות כל מיני בגדים יפים? אחר כך לרוץ לתיאטרון, אחר כך לכל מיני דברים, או לטיול בחו"ל ולכל מה שממלא את החיים שלנו כיום? במקום זה, כולם חיים בשקט, העיקר שאנחנו בריאים. הווירוס הזה סוגר אותנו, הופכים להיות ילדים טובים. אז זה וירוס? זה לא ווירוס, זה ממש עזרה מהטבע. ייקח לנו קצת זמן להסתגל למציאות המשתנה, כי כרגע אנחנו עדיין צועקים וממורמרים, אבל תוך אותה שנה הכול יסתדר. פתאום אנחנו מרגיש אחרי שנה, שנתיים שהכול יפה וטוב. אתה תראה איך זה ישפיע על פוליטיקה, על החימוש, על כל דבר. על מה יש לך להילחם, על מה יש לך לעשות? על מי אתה רוצה לשלוט, על אנשים שחיים מהיד לפה?


    וכך החיים שלנו יבואו לסדר אחר, אנחנו נלמד מזה, נלמד מזה איך החיים יכולים להיות בצורה שונה ובעבור תכלית אחרת, גבוהה יותר, כזו המספקת את האדם ומאפשרת לו לממש את הפוטנציאל הפנימי האדיר שלו להתפתח, לפרוח, ולא כזו הקוברת אותו בחומרנות ובמירוץ סיזיפי אחרי מטרות מלאכותיות שהסביבה הנוכחית זורעת ומטפחת בכל אחד מאיתנו.  עלינו לנצל את פסק הזמן הכפוי שמשבר הקורנה יגרום לכולנו כדי ללמוד איך שהחברה צריכה להתקיים כדי להיות מותאמת לחוק הטבע. מצב בו האדם והחברה האנושית, היא צריכים בכוחות עצמם, בהגבלה על עצמם, להגיע לאותו מצב טבעי ומאוזן. כלומר לא לצרוך יותר ממה שחייבים לקיומנו, ברמת חיים נורמלית ומוסכמת. כל מדינה תספק לכל אזרחיה סל שירותים ומוצרים מקיף ברמת חיים נורמלית ומוסכמת, לא פחות ולא יותר. וכל יתר המרץ, המוח שלנו, אנחנו צריכים לכוון לחיבור בינינו.

     

    לסיכום – המשבר כהזדמנות

    לסיכום, מטרת הפוסט הזה להסביר לכל העולם שכל מה שקורה לנו קורה מחוסר איזון. שאם היינו בחיים שלנו מתנהגים ב-2 צורות נפרדות המשלימות זו את זו, היינו מגיעים לאיזון אופטימלי. מצד אחד לנהוג כמו חיות בטבע בכל הקשור לצרכי הקיום הבסיסיים והפיזיים שלנו, הרי אנחנו לפי הגוף שלנו חיות, זה ברור. ומצד שני לפי הנשמה שלנו להיות מכוונים להשגת הסיפוק ומילוי שבחיים עם תכלית, עם מטרה, תוך השתוות הצורה עם הטבע, בחברה שחורטת ערכים אלו על דגלה ומממשת אותם בחיבור בין חבריה. אז היה הכול נפלא. אבל אנחנו מייצרים במקום זה עיוות. אנחנו עם האגו שלנו רוצים לשלוט בכל העולם, לרוקן את כדור הארץ, לשאוב ממנו כל רק מה שאפשר. ולכן הטבע, שיוצא מהאיזון מראה לנו בעיות למיניהן. בצורה ביולוגית כמו עם הווירוס הזה, או בצורה של התפרצויות של נזקי ההתחממות הגלובלית, שריפות, התפרצויות למיניהן ועודד. זה חוסר איזון שאנחנו גורמים בטבע, בשל חוסר האיזון ביחסים בינינו.

    אז אנחנו צריכים על זה לחשוב איך אנחנו ממשיכים. אנחנו צריכים להגביל את עצמנו עד שנגיע לקיום חומרי בו אנחנו משתמשים בטבע בצורה של "לא יגונה ולא ישובח", כמו שנאמר במקורות. "לא יגונה ולא ישובח". וכל ייתר כוחות שלנו, מלא כוחות, הרבה זמן, הרבה כוח, הרבה מוח, הרבה רצון, כל היתר לכוון ולהקדיש רק לתיקון החברה האנושית כדי לעשות ממנה כלי לגילוי חוקי הטבע המנהל אותנו כאמור בצורה מטרתית כדי להנות לכולנו. זה כל מה שאנחנו צריכים.

    אבל במתכונתה הנוכחית החברה האנושית היא הפוכה לחלוטין, ולכן וודאי שאנחנו גורמים לכל הצרות, וזו עלולה להיות רק התחלה. הגענו לתקופה גורלית ומתקדמת, שצריכה להביא לנו גילויים רבים. ונקווה, על ידי המאמצים שלנו, שיהיו גילויים טובים. אבל בינתיים צריך לחשוד האם אנחנו מפרשים נכון את קריאת הטבע. נקווה שנלמד מהר, נקשיב לאלו המעטים המסבירים לכל האנושות מאיפה המשבר הנוכחי נובע, מחוסר איזון בין חברה האנושית לחוק הטבע הכללי שהוא איזון. מדובר על פיזיקה. זה לא אמונה או משהו מעורפל אחר. זה חוק הטבע.


    פוסטים קשורים: "יד נעלמה – הדור הבא"

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין