כותרות TheMarker >
    ';
    0

    ממשיכיי סונדהיים מן הניינטיז ואילך - מאמר 5

    1 תגובות   יום ראשון, 15/3/20, 10:26

     

    שבוע לפניי יום הולדתו ה- 90 של סונדהיים, 

    אשר יחול ביום א' 22/3/2020 .

     

     

    ממשיכיי סונדהיים מן הניינטיז ואילך - מאמר 5

     

    כתב אלעד לוטן


     

    הסונטה הדו-פרקית, אופוס 90, מאת בטהובן,

    נפתחת בסולם מי מינור - הדרמטי,

    אשר בו אתרכז במאמר הנוכחי, מתוך שניים.

     

    בשנת 1996, הועלה על הבימות, 

    המחזמר "FLOYD COLLINS" ,

    לפי מוזיקה ושירים מאת ADAM GUETTEL .

     

    המיוזיקל מבוסס על מקרה אמיתי, 

    אשר התרחש באמריקה /

    ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות,

    לפיו הכורה , פלויד קולינס,

    מנסה לגלות מערה בשטח אשר בבעלותו,

    אשר תהפוך לאטרקציה תיירותית, 

    ותגשים עבורו את החלום האמריקאי.

     

    השיר הקליט ביותר, לטעמי, מן המחזמר,

    הנו הבלדה / הפרולוג של המחזמר,

    המכניס אותנו אל האווירה והעלילה ;


    הבלדה חוזרת עוד מס' פעמים,

    {כמו הבלדה של סטיבן סונדהיים 

    מתוך המחזמר-אופרה שלו, "סוויני טוד"}

     

    הדגש הוא על האינדיבידואליות של פלויד קולינס,

    הגיבור הטרגי, / אנטי גיבור,

    אשר כרה את האדמה, על דעת עצמו, 

    למרות שהיו לו הספקות :

    "Even Floyd knew 'somethin' wasn't right" 

     ועוד .

     

    העיסוק בזר, השונה , האחר, בפרט, 

    מאפיין את מחזותיו של סונדהיים

    אשר לא פעם, מהווה - מעין פתח של שובך יונים -

    דרכו הצופה במחזמר מביט על החברה, כקולקטיב.

     

    הפרויקט השאפתני של פלויד קולינס,

    מסתבך, מבלי לעשות ספויילר, 

    ומאמצי החילוץ שלו, ממעמקיי האדמה,

    הופכים לעניין לאומי / ציבורי. 

    צוותי חדשות, עיתונות ורדיו, 

    מתמקמים בזירה הסמוכה, 

    כדי לסקר את מאמציי החילוץ

    במסגרת המציאות ההירואית {אמרנו בטהובן ??}

    של הסיטואציה.

     

    הסיפור ההיסטורי,

    משנות ה- 20 של המאה שעברה, 

    היה בסיס לסרט, בשנת 1952,

    בכיכובו של קירק דאגלס ...

     

    המחזמר, אשר כבר נכתב בשנת 1994, 

    מתיימר להיות נאמן יותר למקור. 

     

    הבלדה של פלויד קולינס, 

    אשר נקלע במרחב החיצוני של חצר החווה שלו,

    מלווה בידיי גיטרה, באופן אותנטי, אוורירי, 

    אופייני לניידות של כלי הנגינה.

     

    בדומה לפרק הראשון של הסונטה אופוס 90 של בטהובן,

    הבלדה, בהתאמה, בסולם מי מינור,

    הנה ריאלית, אפית, אך בגוף שלישי,

    "Listen to the tale of a man who got lost"


    כתובה במודוס כנסייתי {התכנסות ??} 

    של דרגות הרמוניות I-IV-I { במקום I-V-I } 

     

    רביעיית הזמרים, לרוב, של הפרולוג :

    JEWELL - נערה מקומית

    NELLIE   - אחותו הצעירה של פלויד

    MISS JANE  - אימו החורגת של פלויד

    HOMER - אחיו הצעיר של פלויד 

    וההרמוניות שדלעיל,


    משווים לשיר סגנון

    Barber Shop Quartet,

    הנחשב , גם בשימוש של סטיבן פוסטר,

    לאבות המחזמר .


     

    & המשך יבוא &

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/3/20 10:04:

      שולח כוכב הערכה

      מדוע ההזמנה שלי לא נענית לבקר בבלוג שלי