היגיינה היא דבר חשוב. ניקיון בסיסי בסביבה בה אנו חיים, במיוחד במקומות סגורים, כמו הבית ומקום העבודה למשל, חשוב שיהיו נקיים, שהאוויר לא יהיה מלא באבק כדי שנוכל לנשום אוויר צח. חשוב שנלבש בגדים נקיים. חשוב גם ניקיון גופנו. עור נקי מחומרי פסולת, מאבק וזיעה שהתייבשה הוא עור שמתפקד וממלא את משימותיו החשובות בשמירה על בריאות הגוף. בעבר, במקומות שונים בעולם, לא הייתה מודעות להיגיינה. במקומות רבים בני אדם היו חשופים לזיהומים שונים, כמו להפרשותיהם, להפרשות בעלי חיים, לזיהומים אחרים שנדבקו לגופם ולבגדיהם, והם לא נהגו להתרחץ לעיתים קרובות. במקומות רבים מי השתיה שלהם נחשפו להפרשותיהם ולחומרים מזיקים אחרים, מאכלים שונים שהיו מקובלים, לא רק שנחשפו לפסולת מלכלכת, גם לא נשמרו בקרור, כי לא היו אז אמצעי קרור. קלקול מזון מסיבה זו, במיוחד כשמדובר במזונות מהחי ומתבשילים למינייהם, פירושו הרעלה. לא פלא, אם כן, שרבים חלו ומתו כתוצאה מזיהומים שנבעו מחוסר בהיגיינה בסיסית.
המנקה הלאומי של הטבע הוא המים. בעלי חיים רבים נוהגים לרחוץ במים, ובכך הם שומרים על ניקיון גופם. כך גם בני האדם. גם כיום המים הם הבסיס לכל תהליך ניקוי, הן של הגוף, והן של הסביבה. בדרך כלל, רחיצה במים בלבד מספיקה כדי להשיג את הניקיון הרצוי. יחד עם זאת, בלכלוך חריף וקשה שמקורו בכימיקלים, בשמנים ועוד, נידרשים חומרי סבון כדי להסירם. השימוש בסבון ובחומרי ניקוי וחיטוי פוגע בעור ובתפקודו, במיוחד בשימוש תכוף. האמת היא שרוב בני האדם אינם מתלכלכים כל כך עד שנדרש להם שימוש רב בחומרי ניקוי. הפחד הבלתי מוצדק מחיידקים גורם לאדם המודרני להשתמש בחומרי חיטוי וניקוי חריפים, הן בהיגיינה האישית, והן בהיגיינה הסביבתית, ואלה פוגעים בבריאותו, הן ע"י המגע הישיר בגופו, הן ע"י נשימתם, וכן בגלל מגע בלתי ישיר. האדם נהיה סטרילי בכל הקשור לתחום ההיגיינה, וזה מוביל אותו להגזמה ולהפרזה שגורמת לו לנזקים בבריאותו עקב שימוש בחומרים רעילים. יוצא מזה שלמען הניקיון הקיצוני והבלתי מוצדק הזה, האדם מרעיל את עצמו. עד כה עסקנו בהיגיינה החיצונית של הגוף והסביבה, אך מה באשר להיגיינה הפנימית של הגוף - לניקיון הפנימי שלו? ובכן, הניקיון הפנימי הוא הרבה יותר חשוב מהניקיון החיצוני בכל הקשור לבריאות. הגוף מאד מתאמץ לשמור על הניקיון הפנימי של כל תא ותא בו. הוא מגייס מערכות רבות ומורכבות כדי להשיג את המטרה הזאת. הוא משקיע המון אנרגיה בתהליכים האלה. זיהום פנימי בתאים פירושו חנק תאים, פגיעה בפעילותם הנכונה עד נזקים ומוות. לגוף מנגנוני הפרשה שונים המסלקים פסולת החוצה באמצעות צואה, שתן, הזעה, ליחה, שיעול, נזלת, הפרשות מהאוזניים ומהעיניים ועוד. שלשול, הקאה ומחזור ממושך אצל נשים, גם הם דוגמאות לאמצעי סילוק רעלים ע"י הגוף. בגוף נקי מרעלים, אם אינו בחסר באבות מזון חשובים, לא תיתפתחנה מחלות. הזיהום הפנימי של הגוף, מקורו בעיקר בתזונה גרועה, במצבים נפשיים שליליים, בחוסר מנוחה ושינה, בחוסר בשמש ובתנועה, באוויר מזוהם ועוד. מכאן אנו למדים שבכל הקשור לשמירת הניקיון הפנימי של הגוף, האדם המודרני מפשל בגדול. הוא אוכל יותר מידי כל מה שמזיק לו (בשר בעלי חיים, מוצרי חלב, ביצים, מזונות תעשיתיים) וממעיט בפירות וירקות חיים, מזונו עתיר בכימיקלים מרעילים, הוא שותה כל מה שמזיק לו, כמו אלכוהול, משקאות מעוררים, משקאות תעשייתיים, הוא אינו מקפיד בצירופי מזון, מה שגורם לתסיסה ולרקבון מזונו במערכת העיכול, ורשימת העוולות התזונתיות שהוא מבצע כלפי גופו היא ארוכה. ובנוסף, הוא מרעיל את גופו בהרבה תרופות קונבנציונאליות ואלטרנטיביות, בתוספי מזון תוצרת המעבדה הכימית, ואלה מהווים פסולת מזיקה שהגוף מתאמץ לסלק החוצה כי הם מזיקים לו. הגוף עושה מאמצים רבים כדי להפטר מכל הפסולת והזיהום שהאדם מביא עליו. אך יכולותיו מוגבלות, וכשהוא צריך להתמודד בכל יום לאורך זמן עם הרעלים האלה, הוא נחלש ונפגע, ויכולותיו לשמור על ניקיונו הפנימי יורדות, עד שמשלב מסויים הוא מתחיל לאגור את הרעלים. מכאן נפגעת ההיגיינה הפנימית. זה השלב שתאי הגוף מזוהמים, נפגעים כתוצאה מכך, וזהו השלב שמתחילות להתקיים המחלות האמיתיות, כולל סרטן. מטרת המאמר הזה הוא להפנות תשומת לב הקוראים לכך שהיגיינה חיצונית היא חשובה, אם כי לא בהפרזה, אך ישנה גם ההיגיינה הפנימית של הגוף, זאת שאין מבחינים בה באמצעות החושים שלנו. היא פנימית, היא נסתרת לנו, אבל אם איננו מקפידים בה, הרי הדבר דומה לגחלים חמים שבקלות רבה יהפכו לאש – במקרה של הגוף – למחלות ממש. בניגוד למקובל ברפואה המערבית הרואה בחיידקים זיהום, והיא נלחמת בו באמצעות תרופות רעל, הרי המדע לימד אותנו שהזיהום הוא הקרקע עליה מתפתחים החיידקים, והם למעשה מפרקים את הזיהום למרכיביו ומחזירים אותם לטבע. החיידק הוא המנקה של הטבע, או כמו שנהג לומר מורי הגדול, ד"ר יוסף רזון: "החיידקים הם המטאטא רחובות של הטבע". הם לא האויב, הם לא הזיהום, הם נמצאים ופועלים היכן שיש זיהום, אבל הם אינם הגורמים לו. פעילותם היא תוצאה של הזיהום שהאדם מביא על עצמו באמצעות תזונתו הגרועה ותחזוקה לא ראויה של גופו. אם כן, חוסר בהיגיינה פנימית היא מהגורמים העיקריים לכל המחלות המוכרות ולתחושות הגרועות מהן סובל האדם. הסרת גורם המחלות – הזיהום הפנימי – היא תנאי להשבת הבריאות. בזאת עוסקת הרפואה הטבעונית הידועה בשם "היגיינה טבעית" אותה הפיץ בעולם ד"ר הרברט שלטון. ד"ר ג'ון ה. טילדן, רופא ידוע ששלל תרופות כדרך לריפוי, והיה אחד ממוריו של ד"ר שלטון, כתב בספרו: "כל "מחלה" היא משבר של רעלת. פירוש הדבר שרעלן הצטבר בדם מעבר ליכולתו של הגוף לשאת זאת, והמשבר או ה"מחלה" – אם זאת הצטננות, שפעת, דלקת ריאות, כאב ראש או טיפוס (ואני מוסיף גם את הקורונה החוגג בימים אלה) – היא הפרשה חלופית. הטבע מנסה לנקות את הגוף מן הרעל. כל טיפול שמעכב את מאמצי ההפרשה מבלבל את הטבע במאמץ הריפוי שלו". אני יכול להעיד, מניסיון של למעלה מ – 35 שנה בהם ראיתי מאות חולים, ואולי יותר מזה, מבריאים ממחלות קשות, כולל כאלה שמוכרות ברפואה המערבית כחשוכות מרפא, שאכן הבאת הגוף להיגיינה פנימית טובה, הינה דרך ריפוי יעילה, ובוודאי רפואה מונעת טובה. ולכן זיכרו שכמו שהינכם מקפידים בשמירה על היגיינה אישית וסביבתית, הקפידו יותר בשמירה על ההיגיינה הפנימית. הדרך המדעית לבריאות טבעית – ההיגיינה הטבעית – העוסקת בכל הקשור לחיי אדם, היא הכלי להשגת המטרה הזאת.
|