כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפורה של ליה דוליצקיה

    1 תגובות   יום חמישי, 19/3/20, 07:55
    ''
                    ליה דוליצקיה בצעירותה [צילום:באדיבות המשפחה ]

              סיפורה של ליה דוליצקיה

     

    ליה דוליצקיה היתה גננת  בתל אביב אהובה ומוערכת  לצד עבודתה בגן  הופיעה בחלטורות כשחקנית וזמרת ברחבי הארץ במחצית שנות ה-60 פרצה למרכז הבמה כשגילמה את"גולדה"-תפקיד ראשי במחזמר "כנר על הגג" בהמשך הופיעה בתפקידים מרכזיים בתיאטראות באירופה ובההצלחה רבה .סיפור חייה מרתק  '' באחרונה הציבה עיריית תל אביב שלט הנצחה לזכרה על חזית הבית בו התגוררה בתל אביב.



    לא מכבר הציבה עיריית תל אביב-יפו במסגרת "פרויקט הנצחת אמנים שהתגוררו ויצרו בתל אביב", לוחית זיכרון לזכרה של השחקנית והזמרת הנהדרת ליה דוליצקיה בכניסה לביתה ברחוב שלומציון המלכה 9. ליה נפטרה לפני כ-20 שנה בשנת 2000. סיפור חייה שלה ושל משפחתה שזור בתולדות תקומת המדינה.

    היא נולדה בשנת 1920 בעיירה רדומישל ליד קייב ברוסיה, שרוב תושביה היו יהודים, בתם של שלום והילדה דוליצקי (דוליצקיה). האם הילדה הייתה זמרת מפורסמת בת למשפחת הורנשטיין -משפחה יהודית חסידית אמידה ומיוחסת שבבעלותה היו בתי חרושת לסוכר ברוסיה.

    האב שלום דוליצקי תלמיד "חדר" שהתפקר היה בולאי ועסק בענייני בולאות, היה חבר בוועדות בולים שהחליטו אילו בולים יצאו ובאיזו עיצוב וכיוצא בזה. פרט שלא ידוע לרבים: שמה המקורי של ליה היה הרצליה על שם בנימין זאב הרצל, עם השנים "התקצר" שמה מהרצליה לליה.
    ''

     הגננת ליה דוליציקיה וילדי גן הילדים שלה בתל אביב.[צילום: באדיבות המשפחה]


     

    המשפחה נמלטת מרוסיה לווינה

     בהיותה של הרצליה (ליה) דוליצקיה בת שנתיים לערך, בתקופת המהפכה הבולשוויקית ברוסיה, בעקבות פוגרומים והתנכלות ליהודי העיר רדומישל, הוריה יחד איתה ברחו בדרך לא דרך מרוסיה לווינה שבאוסטריה.


    ליה גדלה באוסטריה עד גיל 16 לערך. אמה הילדה דוליצקיה הייתה ידועה באזור. היא שרה בכל מיני אירועים והייתה זמרת מפורסמת למדי.

     


    ''

    הילדה דוליצקיה,  אמא של ליה [צילום באדיבות המשפחה]

     

    הרצליה והוריה עולים לארץ

     

    בשנת 1937 בהיותה בת 17 לערך עלתה הרצליה (ליה) לארץ ישראל לבדה במסגרת "עליית הנוער". הוריה נשארו בווינה. ליה נשלחה ללמוד ולהתחנך ב"משק פועלות" להכשרה חקלאית בכפר עיינות ליד נס ציונה. כאן למדה חקלאות, אהבת הארץ וכיוצא באלה.

    בהמשך קצה נפשה בכל החקלאות והחליטה שהיא רוצה לעבור לתל אביב. היא באה לבדה לתל אביב. לפרנסתה עבדה כמלצרית בקפה גינת-ים, בבתי קפה אחרים ובעבודות שונות, וכל הזמן ניסתה לעזור להוריה להגיע לארץ. הוריה הגיעו בדרך לא דרך כמה שנים אחריה.

    אמה של ליה, הילדה דוליצקיה עלתה לארץ ב-1940. עוד לפני עלייתה ידעה כבר את השפה העברית והייתה בשנות ה-40 מהזמרות הידועות בארץ. בתחילת יולי 1946 נעצרה הילדה על-ידי שלטונות המנדט מיד עם סיום הופעה בקפה פנורמה בכרמל ונשלחה למעצר מנהלי לבית הסוהר לנשים בבית לחם.

    שם ישבה במעצר יחד עם גאולה כהן. נאמר כי שרה שירים פוליטיים וזו עילת מעצרה. קמה מחאת אמנים ואנשי רוח כנגד מעצרה "הפוליטי" של הילדה ובהתערבות שלונסקי, אלתרמן ואנשי תרבות נוספים שוחררה לביתה בסוף אותו חודש. יש הטוענים כי נעצרה בעקבות הלשנה ולאחר שהתברר כי להלשנה אין יסוד היא שוחררה.

    ב-26 במאי 1953 נפטרה הילדה בבית החולים הדסה בתל אביב ממחלת הסרטן והיא בשנות ה-50 לחייה. זמן מה לאחר מכן נפטר בעלה, אביה של ליה, שלום דוליציקיה.

    בשנות ה-40 הכירה הרצליה את קרל, טייס בחיל-האוויר האמריקני שהוצב באיטליה והגיע לארץ כאיש מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). קרל שינה שמו לגדעון והיה מראשוני חיל-האוויר. השניים נישאו ונולדה להם בת עיינה, לימים עיינה אילון, אשת תקשורת ידועה, שהייתה קריינית בגלי צה"ל וממגישות תוכנית בוקר בטלוויזיה.

    עיינה מספרת לי, כי אמה החליטה לקרא לה עיינה על שם משק הפועלות "עיינות" בו שהתה בנעוריה. כעבור מספר שנים נפרדו קרל (גדעון) וליה וקרל חזר לחו"ל.

    גן "הרצליה"

     לפני שליה נישאה, אמר לה אביה שלום שהיא צריכה מקצוע והיא אמרה שהיא צריכה ורוצה להיות שחקנית וזמרת. הוא אמר לה ששחקנית וזמרת זה לא מקצוע והכריח אותה להיות גננת.


    היא למדה בסמינר לגננות במשך שלוש שנים ובשנות ה-40 היא פתחה ברחוב זמנהוף 15 פינת רחוב שלמה המלך בתל אביב גן ילדים שהתחיל עם שלושה ילדים והסתיים עם 50 והיה אחד הגנים המפוארים בתל אביב. הגן כונה "גן הרצליה" כשמה של הגננת.

    משום שהייתה זמרת ושחקנית ליה המציאה לילדי הגן כל מיני דברים, השקיעה והייתה כל כולה בזה. בבוקר קיבלה את הילדים בגן ובערב הייתה נוסעת ומופיעה בכל מיני חלטורות, הצגות, מופעי שירה וזמר וכיוצא באלה.

    כדי לשפר את יכולתה והופעתה האמנותית ליה לקחה שיעורים פרטיים בפיתוח קול, בריקוד ובהיגוי. בהמשך הכירה את הזמר והשחקן אלברט כהן והשניים הופיעו כצמד במקומות שונים בארץ, בקיבוצים במושבים ועוד.

     

    גננת אהובה ומוערכת

     

    אחד מילדי "גן הרצליה", צחי אוסטרובסקי, צלם עיתונות בעברו וכיום צלם דוקומנטרי וצלם אדריכלות, מספר לי כי "ליה הייתה גננת מאוד אהובה. לגבינו הייתה דמות של אימא והייתה אוטוריטה של אמא. אישה נהדרת. גם אחותי רחל, המבוגרת ממני בכמה שנים הייתה בתחילת שנות ה-40 בגן של הרצליה.

    אני זוכר את הרצליה יום אחד מגיעה לגן עם ערימת טיטולי בד  ובתוכה שכבה בתה עיינה. מוסיף צחי אוסטרובסקי: "הייתי בקשר עם ליה גם שבגרתי והפכתי לצלם מקצועי. ב-1968 צילמתי צילומי פורטרט שלה לסוכנת שלה. הינו נפגשים באירועים פה ושם. הינו ביחסים מאוד טובים".

    בשלב מסוים ליה סגרה את הגן והתמסרה אך ורק למשחק ולהופעות זמר. ב-1956 השתתפה ב"להקת הצעירים" שהופיעה והציגה מערכונים והצגות תיאטרון בבתי תרבות בארץ. בלהקה היו חברים אבנר כגן, זק בן, הבמאי אלף הרי וולף ועוד.

    בראשית שנות ה-60 הייתה ליה חברה בלהקת זרקור. הלהקה העלתה מופעי בידור מערכונים ושירים. בין חבריה היו אלברט כהן, יעקב בנאי, ליה דוליצקיה, זהר אוריין וברוריה אביעזר. במאי הלהקה היה שרגא פרידמן, ובין כותבי השירים והמערכונים היו דן אלמגור ואפרים קישון. בין להיטי הלהקה: "מעיל ומעילה", "סבא ליאון" ועוד.

    "גולדה" ב"כנר על הגג"

     

    ב-1965 תיאטרון גיורא גודיק מעלה את המחזמר "כנר על הגג" המבוסס על סיפורי "טוביה החולב" של הסופר שלום עליכם. זו הייתה הפקה שניה בעולם של המחזמר "כנר על הגג", אחרי ארצות הברית, ובאו לכאן המפיקים המקוריים של ההצגה, שבאו בין השאר לבחון מועמדים לתפקידי המחזמר.

    ליה דוליצקיה, אז בת 40, הלכה להיבחן לתפקיד שולי במחזמר. בסתר ליבה קיוותה, כך סיפרה לימים, כי תקבל את תפקיד "ינטה" השדכנית. המפיקים ערכו לה מבחן, מה שקרוי היום אודישן ואחריו זומנה לעוד בחינה. לאחר מכן הודיעו מפיקי ההצגה לליה המופתעת שהחליטו לבחור בה לתפקיד "גולדה" אשתו של טוביה. זהו התפקיד השני בחשיבותו אחרי טוביה, תפקיד עם הרבה שירים ועם הרבה זמן במה.

    ביוני 1965 נערכה הצגת הבכורה של "כנר על הגג" על-ידי תיאטרון גיורא גודיק באולם אלהמברה ביפו, כשאת תפקיד גולדה מגלמת ליה דוליצקיה ואת טוביה מגלמים השחקן בומבה צור ושמואל רודנסקי שהחליף מאוחר יותר את בומבה צור. המחזמר הוצג בארץ בשנות ה-60 מאות פעמים.

    וליצקיה על הבמה [צילום: באדיבות המשפחה]כוכבתליה קיבלה מכתבי מעריצים, הוצפה בזרי פרחים, הופיעה בטלוויזיה המקומית וזכתה למעמד ותנאים של כוכבת.

     

    הופעותיה בתיאטראות באירופה

     

    הופעתה בתפקיד ראשי במחזמר "כנר על הגג "בתיאטרון גיורא גודיק פתחה לליה דלתות גם בארץ וגם בעולם. ב-1968 הוזמנה על-ידי התיאטרון הווינאי "תיאטר אנד ווין" לשחק את "גולדה" בגרסה הווינאית של "כנר על הגג" לצדו של יוסי ידין כ"טוביה".

    בחירתה של ליה לתפקיד זה בתיאטרון הווינאי הייתה אך טבעית, שכן גדלה בווינה וידעה את השפה המקומית הרשמית שהיא גרמנית. לעומת זאת ידין כמעט ולא ידע מילה בשפה הגרמנית/אוסטרית וליה נרתמה לסייע לו ללמוד את התפקיד בשפה זו.

    ליה וידין זכו להצלחה והערצה רבה בווינה. ליה קיבלה מכתבי מעריצים, הוצפה בזרי פרחים, הופיעה בטלוויזיה המקומית וזכתה למעמד ותנאים של כוכבת. בהמשך הופיעה ליה ב"כנר על הגג" ביוהנסבורג דרום אפריקה כשלצידה שמעון ישראלי כ"טוביה" וב-1970 שיחקה את "גולדה" לצד שמואל רודנסקי בגרמניה.

    היא אף הוזמנה לארצות הברית לגלם את "גולדה" בגרסה המוסרטת של "כנר על הגג" אולם נאלצה לדחות ההזמנה שכן התחייבה לשחק במחזמר "קאברט" בווינה. על-פי הערכה שיחקה ליה את גולדה ב"כנר על הגג" בגרסאותיו השונות בארץ ובעולם למעלה מ-1,000 פעמים.

    לאור הצלחתה ואהבת הקהל, הוצע לליה דוליצקיה תפקידים מרכזיים בהצגות בתיאטרונים חשובים באירופה. בין השאר השתתפה במחזות הזמר "שיקאגו", "קברט" ובהצגה "אמא קוראז'" בתיאטרון הלאומי של וינה.

    ב-1975 גילמה בתיאטרון העירוני של הנובר בגרמניה את "לונה" תפקיד ראשי בהצגה "עמודי החברה" של הנריק איבסן, ולאחר מכן נסעה לווינה לגלם תפקיד מרכזי במחזמר "בילי הבדאי" בביומו של פאטריק גארלנד מי שביים את "שיער" בישראל.

    הצגות בהן השתתפה בארץ

     בשנות ה-70 עד ה-80 פעילותה של ליה דוליצקיה הייתה בעיקר באירופה, אולם לא נטשה את ישראל ולעיתים קרובות עשתה גיחות לארץ והופיעה כאן בהצגות וסרטים. כך למשל ב-1975 השתתפה בהצגה שיץ של חנוך לוין שהועלתה בתיאטרון חיפה ליה גילמה בהצגה זו את אימא צש'ה. בין המשתתפים בהצגה יוסי ידין (אבא פפכץ) חנה רוט (הבת שפרכצי) ואילן דר (צארכס).


    ב-1972 השתתפה בהצגה "מטורף על הגג", קומדיה מאת קטאייב בעיבוד עדה בן נחום בהשתתפות יעקב בודו מישה נתן ועוד.

    הצגות נוספות בארץ בהן השתתפה: "חמץ", "השבוי בקומה ה-14", "אלקה", ו"ברנשים וחתיכות". ב-1984 גילמה את "ציפא לאה" בהצגה "מאחורי הגדר" מאת ח.נ ביאליק בתיאטרון "הבימה". ב-1998 שיחקה בתיאטרון הבימה בהצגה "ההולכים בחושך" מאת חנוך לוין. הייתה זו ההצגה האחרונה שלה. שנתיים לאחר מכן הלכה לעולמה.

    השתתפותה בסרטים

     

    מלבד הצגות תיאטרון הופיעה ליה בסרטים לא מעטים ובהם: "ארבינקא", "נס בעיירה", "מרגו שלי", "כץ וקרסו", "שרגא קטן", "הכלה וצייד הפרפרים", "שדות ירוקים" ועוד. כמו-כן דיבבה את דמות הסבתא בסרט המצויר פוקהונטס.

    ליה התגוררה במשך שנים רבות ברחוב גורדון בתל אביב, דירה אליה הגיעו מדי ערב חבריה השחקנים לאחר הופעותיהם, בילו שם עד אור הבוקר תמיד סביב האומנות והתרבות בארץ. הוריה גרו איתה בשנים הראשונות עד שנפטרו. בתה אשת התקשורת והשדרנית עיינה איילון נולדה בבית זה. בשנות ה-70 עברה ליה לבית ברחוב שלומציון המלכה 9 בתל אביב שם התגוררה עד מותה.

    כשנשאלה ליה על-ידי עיתונאים האם אין היא מרגישה תחושת פספוס והחמצה על שלא פיתחה קריירה באחד התיאטראות הממוסדים, השיבה כי בעד כל כסף שבעולם לא הייתה מוותרת על שנות הנדודים שלה. "התפתחתי, הרחבתי אופקים וידע ופגשתי המון אנשים מעניינים".

    אנשים שהכירו את ליה מספרים כי הייתה לא רק אמנית בעלת כשרון אלא גם אדם נהדר ומיוחד. אלכס קרטן שניגן בתזמורת המחזמר "כנר על הגג" בתיאטרון גיורא גודיק בה הופיעה ליה והיה בידידות רבה עם ליה מספר עליה: "ליה הייתה טיפוס יוצא דופן. מאוד כריזמטית, כשרון בלתי רגיל, מאוד רגישה היא הייתה אישה בעלת רמה מאוד גבוהה".

    ליה דוליצקיה נפטרה באוגוסט 2000 בגיל 80 לערך, ונטמנה בבית העלמין ירקון. הניחה בת, השדרנית עיינה אילון, ונכדה מאיה אילון.

    סרט על ליה דוליצקיה

     

    בימים אלה מצלמת ועורכת בתה של ליה דוליצקיה, אשת התקשורת עיינה אילון, סרט אודות אמה. הסרט מלווה בקטעי ארכיון, ראיונות עם חבריה השחקנים והבמאים וראיונות איתה שנערכו משך השנים.

    הבת עיינה אילון שניהלה תחנת רדיו בניו-יורק לישראלים השוהים שם (1980-1989) מספרת כי ערכה ראיון ברדיו עם אמה ליה שבאה לביקור.

    רק בסוף הראיון גילתה למאזינים שהמרואיינת היא אימא שלה, כשאמרה "תודה אמא". עיינה מציינת: "אני עושה את הסרט גם כדי להכיר לבתי מאיה את אימא שלי שהייתה בת 3 כשנפטרה ולמעשה לא הכירה אותה".
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/3/20 01:11:
      קראתי מההתחלה ועד הסוף כל מילה. אגב כבר קראתי את הטקסט הזה אצלך. שבוע טוב .

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות