כותרות TheMarker >
    ';

    כתבות

    מבחר הגיגים...

    0

    אוי קורונה.....

    9 תגובות   יום שלישי, 24/3/20, 03:53

    הקורונה הפסיקה את ציר העולם הגלובלי והפכה אותו על צירו, מדינות וגבולות נסגרו מאימת הנגיף הקורוני. 

    המציאות בבת אחת הפכה להיות סהרורית על גבול האימה האפוקליפטית, הרחובות ריקים, מתקני השעשוע של הקפיטליזם כגון: קניונים, מרכזי קניות, מסעדות ועוד נותרו שוממים  עקב ההוריקן השקט ,הנורא הבלתי נמנע- הקורונה. 

     

    והמציאות הקורונית, אפורה ואין ספק עצובה עד מאוד, אין תרבות פנאי, יש רק פנאי ללא תרבות,
    אנשים הפכו להיות איים בתוך הצונאמי של הקורונה, איש איש לעצמו וחרדתו 

     

    הקורונה למעשה תפשה אותנו בשיא יהירותנו הפוסט- מודרניסטית, הפשילה את מחלצותינו וניתקה את עוגני שגרתנו .

    מי חשב שזה יקרה בתקופה כזו? בתקופה שכל מכשיר טכנולוגי באשר הוא- חכם, בתקופה של פוסט גילוי הירח, בתקופה בה אנו מולטי מדיה ומולטי טאסקינג , בתקופה בה השגנו הכול בלחיצת כפתור, בתקופה שבה היינו אזרחי העולם, צרכני העולם וכך פתאום בבת אחת הכול נדם.

     

    אך האמת היא שהעולם היה חולה עוד הרבה לפני הקורונה, למעשה הוא היה חולה, חולה עד מאוד. 

    אך הקפיטליזם כיסה הכול בפילטרים מגוונים ובסלפים מסולפים, אך עדיין החולי היה שם למרות התעצמות חכמתנו בהינף של לחיצת כפתור, פשוט לא יכולנו לראות מבעד המסכים והפילטרים. 

     

    היינו כעיוורים בתוך עולם צרכני מתיימר ויהיר, התהלכנו שם כמסוממים בתוך שדות הקפיטליזם וקטפנו כל מה שרק רצינו עוד ועוד ללא הפסקה. אנשים נראו כמסוממים ללא בקרה בעולם הצרכני הנוצץ בהונאתו, רק  כדי לקנות סם בדמות כזו או אחרת. היו שם אין ספור מחלצות נוצצות  לנראותנו האנושית, וניסיון נואש ויקר  לעמוד בסטנדרטים הבלתי אנושיים במסכי הקפיטלזים. 

     

    והאמת היא שהרוב קרסו שם תחת השמש השקרית של הקפיטליזם, כי הם היו מסנוורים משוק ההיצע וצללו ללא אוויר לים האפשרויות הבלתי נדלה. אך אט אט, הם  התקשו לעמוד במרדף אחר החוויה הבאה ואתגר הצרכנות הבא.
    הקושי היה הן פיננסי והן בדמות עייפות נוראית מהמרדף היהיר אחר הדבר הבא.
    אנשים למעשה לא חיו בהווה, ה הווה לא היה פונקציה בעולם מתיימר, גם העבר נראה לא רלוונטי, רק העתיד עם הבטחתו והונאתו,  העתיד שהתמיד להצעיד אותנו הלוך ושוב , בתוך הווייתנו כעיוורים וכנעדרים. 

     

    כי בתוך הווייתנו לא ראינו את הקרובים לנו ביותר, היינו עסוקים בריבוי משימות בריבוי הונאות עצמות עד שהפקרנו את הווה ואת ההוויה הבסיסית ביותר. 

     

    העולם הצרכני היהיר טרום הקורונה גרם גם להרבה תחלואה של קנאה לא מבוקרת, שנאה לא מבוקרת, תחרותיות לא מתגמלת ויחסי אנוש  אנושיים, שהפכו אט אט ליחסי ממון וליחסי צרכנות של אינטרסים מבוקרים תחת החסות של בינה מלאכותית 

     

    כדוגמת ארצנו הקטנה שזנחה רעיונות סוציאליים לטובת "קדמת" הקפיטליזם, ולפיכך גרמה להזנחה פושעת  של אין ספור מגזרים ושכבות חלשות. מדינה שנמצאת בפלונטר פוליטי כי האגו והתאווה החליפו אידאולוגיה ללא בושה,
    מדינה בה תרבות הביטוי הפכה להיות תרבות השיסוי. קיתונות של רעל הושלכו  לעבר המרחב הציבורי אם מימיננו ואם משמלאנו, מכל מקום נזרק רפש ושנאת חינם.

    והטוקבקים באשר הם, שימשו כשכירי חרב של דעות, וירו ללא הפוגה מטווח קצר בכל דבר שעורר, קנאתם, תפישתם ושנאתם....

     

    העולם כולו היה במרדף אחר העושר , אחר הסמארטפון הבא, אחר ההישג הבא, העולם היה גם במרדף אחר האושר אך אחר האושר הנרקיסיסטי- אושר מזויף בהכרח ופיקטיבי. ..

    העולם  גם יצר חדשות מזויפות מנהיגים מזויפים, אנשים מזויפים, איברים מזויפים, סימטריה עקומה ורדידות אמתית

     

    וכולם במודע ובתת מודע הרגישו את ההונאה אך לא יכלו לסמן חולי בעוד הקפיטליזם כיסה הכול בעורמה. 

    הוא גם בודד אותנו אט אט, ילדים הפכו להיות חברים של הטלפונים שלהם, ביקשו עצות מבינה מלאכותית , בעוד הוריהם גם היו תחת כישוף התקשרות הרב ערוצית ולא יכלו להיות שם לצידם. 

     

    והטבע היה גזום באופן מטריד והשמיים היו מזוהמים מחמדנות של אנשי הצרכנות. מטוסים חרכו שוב ושוב את השמיים למנגינת לבם של אזרחי העולם. 

     

    מישהו זוכר את הילדה השבדית- גרטה טונברג? שקמה לפני כולם, ואמרה  בתעוזה "אתם הורסים את העולם".

    ילדה קטנה שבאה לקרוא תיגר על המלך הקפיטליסטי הערום. ואיך הגיב  המנהיג הקפיטליזם הבלתי מעורער מר טראמפ ? הוא הציע לה ללכת לראות מסך ...
    כי כך נוהג קפיטליסט מכסה הכול במסכים,  והנה עכשיו הוא נתפש בשיא יהירותו בעוד הקורונה עושה בעולם שמות...

     

    זכור לי במיוחד כשהיא נאמה בטקס כלשהו בו היו כל הסלברטיאים ופשוט אמרה להם בטון תקיף, תתביישו!, וזכור לי גם פרצופיהם הנדהמים מול נביאת הזעם שהופיעה מולם והעזה לנפץ בועתם ולקרוא תיגר על חמדנותם. 

     

    ואולי כל זה למעשה נבואת זעם של הילדה השבדית?  הטבע וודאי מודה לה וודאי מודה גם  לקורונה,
    חיות חזרו לטבע לאחר שבני אדם כבשו אותם,, השמיים יכולים לנשום מכל אדי הפליטה של מכונות היהירות והעולם הצרכני חזר בשפל לעצמו לעשות חשבון נפש עם צריכתו המוגזמת במשאבי כדור הארץ 

     

    אין ספק כי שזוהי תקופה מאתגרת עם כל החולי הנורא והתמותה הנוראית, העולם חולה והעולם זקוק לתרופה, אך האנושות בזמן זה צריכה גם לעשות חשבון נפש עם העולם שהיא יצרה, ואולי כל זה נגרם כדי שנבין שהטכנולוגיה היהירה לא נמצאת מעל הטבע, הרי הטבע חזק מהכול...

     

    יש שיאמרו שזה צוו אלוהי, כך או כך מה שבטוח שעכשיו ישתנו סדרי עולם, אין לדעת לאן הנגיף הזה ייקח אותנו, ואיזה כאוס הוא יצור. 

    וכך במציאות בודדת ומבודדת בה אנו נמצאים למעשה בגמילה, מההתמכרות הבלתי נדלית לעולם הפרא היסטורי שהכרנו טרום הקורנה. 

     

    ואולי עם כל התחלואה הנוראית אולי יהיה גם מזור, אנחנו צרכים לחשב מסלול מחדש במרחב מאוד מצומצם. 

    לחשוב על איך נהגנו ואיך התנהגנו כשההינו מכורים למציאות ווירטואלית באשר היא, לכבד את הטבע ולשמר אותו ולא לתת לנדל"ן הקפיטליסטי להרוס אותו. לכבד אנשים באשר הם, כי כמו בסדום, הקורנה הכניסה את כולנו לאותה תיבה, רק עכשיו בודדים ומבודדים,או זוגות במרחק של שני מטר, כולם לעבר הלא נודע...

     

    נקווה שיהיה גם מזור בתוך היחסים הבין אישיים שסבלו מאין ספור תחלואות, לראייה משפחות שקרסו נשים שנרצחו ילדים שאבדו במרחב הווירטואלי , עוולם האהבה שהתנהל תחת עולו של האפליקציה והריאליטי, עולם שלם שסבל מנראותו ואהבה שלא יכלה להתקיים במרחב ציבורי מזויף ושקרי. 

     

    כי לצד כל תחלואה יש מזור, וחיסון הנכסף נמצא גם בתוכנו, לרפא את שורשי יהירותנו ולכבד את המרחב הציבורי והמרחב הבין אישי. 

     

    וכן, היה גם טוב בעולם הפרא קורוני,  אך הוא היה כמיקרו תחת עין המעבדה, והוא תוכנת ותועש  לכדי ערוצי צרכנות בזויה. 

     

    נקווה רק שנשרוד את אימת הקורנה על ידי כך שנתחיל את המזור בתוכנו ובתקווה שנמצא תרופה לנגיף הנורא. 

     

    ונייחל לבריאות וחמלה  בימים סהרוריים שכאלה,

    כי  העולם נכבש על ידי מלך קורוני אפל  שמשליט דיקטטורה בעולם...

     

    אך הטבע האנושי חזק מהכול וחמלה תרפא הכול. ואנחנו יכולים למצוא מזור בתוך נבכי הרוח האנושית האמתית, בלי המסכים, בלי השקרים, יש שם יופי עצום שהוסתר מאיתנו ועכשיו אנחנו יכולים גם לראותו, 

    בעין פקוחה ללא בינה מלאכותית, אלא בבינה אנושית קדומה ונכונה. 

     

    ועלינו לכבד ולהוקיר כל אור כדי שניצור מזור. והרי כוכבים נופלים ,הם גם חסד למשאלות....

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/3/20 18:11:
      איזה יופי. כלכך נכון וחכם.
        25/3/20 19:27:

      חזרתי עם כוכב הערכה

      מדוע את מתמידה לא לבקר בבלוג שלי ?

        25/3/20 17:18:
      ולמרות הכל אני מסכים עם האופטימיות שלך אנחנו , כמין , נשרוד גם את זה אלו מביננו שישרדו יוכלו לספר לנכדים ...
        25/3/20 17:16:
      אם יש משהו שמראה בבירור את מה שכתבת אלו הם הרחובות של לאס ווגאס בירת הקפיטליזם- שם לכל דבר יש מחיר ממבושי נשים עד לקבצנים שאוספים בקבוקים ריקים מפחי האשפה והיום (הזדמן לי להיות שם ביום ששי שעבר) זה שומם ונטוש אפילו נשים מוכרות את עצמן במחירי סוף העונה.
        25/3/20 11:44:

      פעמון היקום מצלצל שנזכר שהכל מחובר. אוהבת את הכתיבה שלך שמשלבת ידע חכמה אמונה ואופטימיות.

        24/3/20 13:13:

      רציתי לשלוח כוכב הערכה

      אבל

      YOU HAVE NO STARS

        24/3/20 07:50:

      מסכים אני עם כל מילה שכתבת.

      אבל אם האנושות תלמד? מסופקני.

        24/3/20 06:12:
      יפה כתבת. עכשיו נותר לראות האם האנושות תשכיל להציל את עצמה..

      ארכיון

      פרופיל

      נטלי חסין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין