כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - ויקרא

    5 תגובות   יום שישי , 27/3/20, 12:57

    הסגר הראשון שהוטל על עם ישראל

    לפני יותר מ-3,300 שנה , בדיוק בתחילתו של חודש ניסן , דיבר הקב"ה עם משה ועם אהרון ואמר להם : "החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה". חודש ניסן הוא החודש הראשון אצל עם ישראל , כלומר כל חודש מיוחס לחודש ניסן - החודש השני , הוא החודש השני לחודש ניסן .

    כך יוצא שכאשר מזכירים את החודשים כפי המניין שמזכירה אותו התורה , יוצא שכל הזמן זוכרים ומזכירים את יציאת מצרים .

    יציאת מצרים היא אבן היסוד של בניין האומה הישראלית .

    עוד בפרשה זאת ציווה ה' את משה ואהרון לצוות את העם לקחת שה לכל בית אב עוד מי' בניסן והוא יהיה קרבן הפסח של המשפחה .

    ביום י"ד בניסן כל משפחה תשחט את השה שלה , ומהדם הם יזו על המזוזות ועל המשקוף בכל בית ובית .

    ובאותו זמן בדיוק , כל משפחה תתכנס בביתה ותקיים את ליל הסדר הראשון בהיסטוריה , ובכל בית יאכלו מאותו קרבן פסח , צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו .

    ואכן משה קורא לכל זקני העם ומצווה אותם לעשות כאשר ציווה אותו ה' .

    ובמשך כל הזמן הזה , אומר משה , לאחר שתזו מהדם על המשקוף והמזוזות ,

    "אתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" .

    בזמן הזה יעבור הקב"ה לנגוף את בכורי מצרים , ואת בני ישראל זה לא יעניין .

    אתם לא יוצאים מהבתים.

    אם כן , הסגר הראשון הכללי שהיה על בני ישראל היה לפני יותר מ-3,000 , בדיוק גם בימי ניסן הללו .

    ומי יודע אם גם אנחנו לא נאלץ להיות עדיין בסגר גם כן בליל הסדר שלנו השנה .

    בחג פסח אוכלים את הקרבן לפי משפחות .

    כל משפחה צריכה להמנות על קרבן אחד , ורק המנויים על הקרבן יכולים לאכול ממנו . אמנם יש כאן עניין משפחתי , אך כל עם ישראל אוכלים את הקרבן חבורות חבורות בירושלים , לאחר ששחטו את הקרבן בבית המקדש על ידי נציג המשפחה .

    אם כן , יש עניין משפחתי , אך יש חיבור כללי של כל העם בירושלים .

    להיות סגורים בתוך הבתים זה דבר שקשה לנו מאד , לכל בני האדם בכלל ולעם ישראל בפרט .

    אנחנו עם של פעילות , של יצירה , של יציאה החוצה וקידום העולם .

    אנחנו לא עם שמסתגר בביתו .

    נראה שבתקופה זאת , גם אם כל אחד סגור בביתו וכמעט שאיננו יוצאים החוצה ,

    אנחנו יכולים להרגיש מצד אחד את החוסר שבקרבה לשאר העם , אך גם ניתן להרגיש ממש את החיבור לכלל העם , גם מרחוק למרות שלא מתראים עם שאר חלקי העם .

    "מגיד, מאחר שניתנה רשות למשחית לחבל , אינו מבחין בין צדיק לרשע..." (רש"י שמות יב, כב).

    כך אנחנו מרגישים כעת עם הנגיף, שאין אצלו הבחנה בין אדם לאדם .

    ודאי שהמצב הזה נכפה עלינו , אך הוא יכול להיות גם הזדמנות לחיבור החזק של כל משפחה .

    פסח הוא חג לאומי , הוא היום בו נהיינו לעם , וציווה אותנו הקב"ה לאכול את קרבן הפסח משפחות משפחות .

    אמנם עדיין לא זכינו לבית מקדש ולקרבן פסח כראוי , אבל בוודאי שאת הרעיונות הללו אנחנו צריכים לשמר וליישם .

    בפסח מצרים ציווה הקב"ה את בני ישראל להישאר בתוך הבתים ולא לצאת .

    כיום המצב הזה נכפה עלינו, עד יעבור זעם ונתבשר בשורות טובות אי"ה .

    ובינתיים נשתדל ולהתחזק בחיזוק הקשרים המשפחתיים בתוך הבתים שלנו , נחזק את ערכי המשפחה בעם ישראל בכלל , ומתוך כך נגיע גם לאחדות וחיבור גדול בתוך כל עם ישראל .    

     

    ויקרא... וידבר...

    ספר ויקרא מתחיל בפניה כפולה של הקב"ה למשה , דבר המעורר תמיהה :

    "ויקרא אל משה , וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר".

    מדוע מוזכרת פניה כפולה של ה' אל משה : ויקרא , וידבר.

    ואם אכן יש כאן שתי קריאות , הרי היה צריך לומר מה אמר הקב"ה למשה כאשר

    קרא לו , לפני שהוא דיבר אליו .

    רש"י מסביר שבאותה קריאה ראשונה של ה' למשה אין בה דיבור מיוחד , אלא יש בה עניין של חיבה :

    "לכל דברות ולכל אמירות ולכל צויים קדמה קריאה לשון חיבה , לשון שמלאכי השרת משתמשין בו שנאמר : 'וקרא זה אל זה- ואמר'..." (רש"י ויקרא א, א).

    אדם יכול לדבר עם מישהו שנמצא לידו דיבור טכני , תועלתני שמטרתו להשיג מטרה מסוימת .

    אדם עומד בתור בסופר ליד אדם אחר והוא יכול לדבר אליו , לשאול אותו מה השעה וזוהי מטרת השיחה .

    אך כאשר שני אנשים קרובים פונים זה אל זה בשיחה , הם קודם כל קוראים אחד לשני , ואחר כך מדברים ביניהם. מטרת אותה קריאה היא לא רק תשומת לב לשאלה שהולכת להישאל , אלא יש לה מטרה בפני עצמה .

    מטרת הקריאה היא יצירת חיבה וקשר עמוק בין שני האנשים .

    הפנייה הזאת לחיבה גם משפיעה ומקרינה על אופי השיחה בכלל ועל מטרתה .

    אותה שיחה מטרתה ותכליתה היא השיחה עצמה, הקשר שנוצר בין שני האנשים .

    כך כאשר קורא ה' למשה רבינו מאוהל מועד , מעבר לכך שה' רוצה לומר למשה את ענייני הקרבנות , תכלית השיחה היא הדיבור האלוקי אל משה רבינו מאוהל מועד .

    יצירת הקשר והמפגש בין הבורא העליון לבין האדם יציר כפיו .

    השפת אמת (שנת תר"נ) מסביר על פי דברי המדרש שקריאת ה' למשה היא לשון חיבה וזירוז , שכך צריך להיות הדבר כלפי כל המעשים שבהם אנחנו עובדים בהם את ה' , צריך להקדים אליהם חיבה וזירוז , צריך להקדים אליהם התלהבות לעבודת ה' .

    כך מסביר השפת אמת את הברכות שתיקנו חז"ל קודם קיום המצוות , כאשר מטרת הברכה היא לעורר את האדם להתלהבות בעבודת ה' , ולאחר הקדמה זאת יגיע האדם אל המצווה עצמה בדביקות גדולה יותר .

    כך הוסיפו גם חסידים לומר 'לשם יחוד' לפני קיום מצוות , וזה מעין אותה שעה שהיו שוהים חסידים לפני התפילה , שבשעה זו הם היו יוצרים התלהבות וריכוז בתפילה ,

    הם היו יוצרים את אותה פעולה שעשתה קריאת ה' למשה לפני שהוא דיבר אליו .

    רש"י שם בהמשך דבריו אומר שדיבור ה' לבלעם לא הייתה בו חיבה אלא מקריות ,

    לכן נאמר בו :

    "ויקר אלוקים אל בלעם" , דיבור תועלתני שאין בו חיבה , חיבור והתלהבות .

    אשרינו ומה טוב חלקנו , אשרי העם שככה לו  , אשרי העם שה' אלוקיו , שלכל דיבור ודיבור קודמת קריאה של חיבור , זירוז והתלהבות .

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/3/20 23:10:
      מדהים, הסגר הראשון אין על פירושיך בזכותך ובזכות אהובה קליין אנחנו זוכים לדברי תורה ופירושים. חג פסח שמח לך ולמשפחתך.
        31/3/20 18:08:
      מעניין... חג פסח שמח וכשר..
        31/3/20 10:34:

        יישר כוח על התוכן הנפלא והמחכים.מגניב

       בניסן נגאלו ובע"ה בניסן עתידים להיגאל.

       בשורות טובות.

       ברכות והצלחות- לך ולכל יקירך.


       בברכה

       אהובה

        27/3/20 15:36:

      מדוע ההתמדה לא לבקר בבלוג שלי ?

       

        27/3/20 15:35:

      שולח כוכב הערכה