כותרות TheMarker >
    ';

    רמז אומרת במפורש

    רואה הכל ומדברת-עם הבטן.

    ארכיון

    0

    הדרך להבראה

    2 תגובות   יום ראשון, 29/3/20, 21:45

     

    ''
    כל הזכויות שמורות לחני רמז ©
    הרבה שבילים בגן,

    אבל לכל אחד יש את הדרך והשביל שלו, הדרך שהוא בוחר ללכת בה.

    כולנו נולדנו עם בטן, אינטואיציה, והיכולת לחשוב ולהבין דברים ולקבל ולעשות שינוי.
    לבד, עם עצמינו, זאת המטרה.
    לזה נועד הבידוד, הרוחני, החברתי.

    אם היקום, או האל, או "אמא אדמה" או האמונה שלך, והיא יכולה להיות כל אמונה שמועילה לך. תקראו לזה במה שתבחרו.
    ברגע שאתם מאמינים, אתם יוצרים מצב של "תקווה" וגורמים למוח לראות "תמונת מצב" אחרת. כך המוח פועל לפי התמונה החדשה שהוא רואה, ובונה לו מסילות אחרות להבראת הנפש והגוף.
    העבודה היא יומיומית
    התרגול הוא יומיומי.

    אם תתכנסו לתוך עצמכם ותנסו להבין דרך הבטן שלכם,
    ושלכם בלבד.
    לא בטן של רבנים, או "מוליכי דעת קהל" שיוצאים בסיסמאות חסרות הבנה ושחר כאילו הם הבינו כבר את העולם טוב מכולם. גם הם טועים ונותנים מוסר לעולם, אבל שוכחים לתת מוסר לעצמם, וזוהי הטעות, כולם הופכים להיות "מטיפי מוסר", מקטרגים, כמה אנחנו לא בסדר, כמה התנהגנו לא יפה כלפי "אמא אדמה" ועוד סיסמאות בעלמא,
    בלי סנגור אחד לטובת ישראל, ויש הרבה יופי בעם שלנו.

    הבטן של עצמכם, המוסר של כל אחד צריך לבוא מעצמו, התיקון הוא אישי של כל אחד מאיתנו.
    אם האל היה רוצה היה יוצר, רב אחד, עם בטן אחת, ואינטואיציה אחת שיורה לעולם את הדרך.
    אבל מכיוון שכולנו באנו לעשות דרך, והדרך היא יחודית לכל אחד מאיתנו. לכל אחד מאיתנו יש בטן משלו, אינטואיציות משלו ויכולות הבנה גבוהות משל עצמו.

    התובנות, הן תובנות אישיות של כל אחד מאיתנו,
    אפשר לשתף את התובנות, אבל לא לקבוע לאחרים מה עליהם לשפר, או להבין.
    אפשר לומר "מה אני הבנתי" אבל לא לאלץ אנשים לחשוב כמוך.

    השקט הזה- הוא שיעור,
    לפעמים השיעור כואב, לפעמים הוא בלתי נסבל, ולכן אני לא קוראת לו "מתנה", לא אוהבת מתנות כואבות. לא אוהבת להבין דרך היסורים.
    אבל בהחלט אני מודה על כל שיעור כזה חזק, בדיעבד שלא יכל ללמד אותי אף גורם אחר.
    מעבר לבטן, לאינטואיציה וליכולת ההבנה שלי.

    מעבר לכל צריך לזכור,
    שאחרי הכל ולמרות הכל, אנחנו בסופו של דבר "בשר ודם", אנשים עם כעסים, אהבות, רצונות ושאיפות, ויכול להיות שלמרות התרגול לראות תמונת מצב שונה יש נפילות, וזה גם בסדר.
    אם מקפידים לתרגל, בתחילה יש נפילות ואחר כך המוח מתרגל,
    לראות את הטוב, להפרד מהשנאה, להפרד מהטינה, לשחרר, לסלוח, ולהודות, על הכל.
    יש דברים שאנחנו לא מבינים, אבל בדיעבד, הכל....
    לטובתינו,

    בשורות טובות ובריאות.

    כל הזכויות שמורות לחני רמז ©
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/4/20 20:51:

      צטט: א ח א ב 2020-04-04 16:41:46

      השקט הזה- הוא שיעור,




      אחאב המקסים,
      נראה לי שאתה השורד האחרון על האי הזה, "קפה דה מרקר"

      צוחק

       

        4/4/20 16:41:
      השקט הזה- הוא שיעור,