כותרות TheMarker >
    ';

    הסודות מאחורי המדפים

    אחרי שנים רבות בתחום הקמעונאות הסחר והשיווק, משתף יובל לובנשטיין, היום יועץ אסטרטגי ומומחה לקמעונאות, את הציבור הרחב, בסודות ומה קורה מאחורי המדפים של עולם הקמעונאות בארץ ובעולם

    הסודות מאחורי המדפים – הקורונה והיד החמה.

    1 תגובות   יום שני, 30/3/20, 19:48

    הסודות מאחורי המדפים – הקורונה והיד החמה.

     

    מגפת הקורונה נפלה על העולם והעולם העסקי כרעם ביום בהיר ויצרה מצב בלתי ניסבל ובלתי נצפה עם כמיליון ישראלים שיצאו לחל"ת וכנראה מאות אלפים ללא מקור תעסוקה עתידי, לצד הרעה במצב הבריאותי של אלפים רבים.

    מנגד הקורונה הפיחה גם משב רוח מרענן במספר ענפים ומגזרים אשר חלקם היו גרעוניים ובסכנת סגירה לפני בואה.

     

    נהוג לומר שלך רע טוב למשהו אחר, כמוח למשל שכואבת לנו השן, רופא השיניים מרוויח, או שהשמשה ברכב נשברה, נהנה הזגג וכיוצא באלו, אולם במקרה הנוכחי הכל מוקצן ומודגש, להלן מספר דוגמאות.

     

    1) יינות ביתן – רשת המזון השנייה בגודלה, נקלעה למצוקה תזרימית ולסכנת סגירה, קיבלה "בוסט לפנים" ולעירוי מרענן.

    נקווה שתשכיל לנצל את התנופה העסקי הנוכחית לשיפור מבנה ההוצאות שלה ולשדרוג רמת הניהול.

     

    2) רשת בי מקבוצת שופרסל –לרשת אשר קמה להתחרות בסופר פארם, נוצרה הזדמנות נדירה לצמצם את מההפסדים עמוקים של כ- 400 מיליון שקל אשר נבלעו במאזן שופרסל ולמצב אותה כרשת מקבילה למתחרה המוביל.

     

    3) רשתות המזון והמרכולים השכונתיים, זו תקופת העדנה שלהם, תקופה אותה הם סוחטים עד הסוף, נזהרים לא לייקר באופן חד את מחירי הצרכן (הרשומים במחשב שלהם כמחיר ברוטו), אולם מנגד לא מייצרים מבצעים, דבר אשר משפר את הרווחיות שלהם בעוד כ – 2% - סכום אדיר במכפלות של הפדיונות העצומים שהן מייצרות.

     

    4) מפעלי נייר – המפעל ידוע ומוכר לציבור בעיקר בשם המוג לניירות טואלט "לילי" – מפעל אשר גרר הפסדים לא קטנים וקיבל "הארה" לא קטנה.

     

    5) יצרני חומרי חיטוי לסוגיהם השונים ויבואני ציוד מיגון.

     

    אבל אסור שנתרשם ממספר "דוגמאות הפוכות" אלא, שכן מצבו של רוב המשק הוא עגום ולכן נדרשת "חשיבה אחרת" ולא חשיבה אוצרית מבית המדרש של "נערי האוצר".

     

    אין ספק שרוב המשק סובל ונאנק תחת המצב החדש ותידרש תמיכה מאסיבית לשיקום המשק.

     

    השוואת רמת התמיכה שמוצעת על ידי מדינת ישראל בסך של 80 מיליארד שקל או כ- 22 מיליארד $ או של 2445 $ לנפש בממוצע, נראה שאינה מספיקה, אם משווים זאת לרמת התמיכה לנפש/לתוצר הניתנת על ידי ארצות הברית ומערב אירופה.

     

    התמיכה המוצעת בארצות הברית מגיעה  לכ -2 טריליון $ או לרמה של כ- 6060 $ לנפש בממוצע או במילים אחרות התמיכה בארצות הברית גבוהה פי 2.5 מהתמיכה המוצעת בישראל.

     

    אני סבור שיש להגדיל את התמיכה כעת בעוד כ- 40 מיליארד שקלים לפחות לרמה של 120 מיליארד שקלים ולא ללכת בשיטת הסלמי, כלומר להציע כעת סכום של 80 מיליארד ואחר כך להגדיל בעוד קצת, משום שלא יהיה למי לתת, מאחר ויהיו עסקים שפשוט יכחדו ולא תהיה להם כל תקומה.

     

    זו העת לתת לציבור את מה "שהציבור והמגזר העסקי"

    נתן ותרם למדינה תחת שימות שונים כמו מס קניה, מע"מ, ביטוח לאומי, מכסים, אגרות, מס הכנסה, בלו ועוד שלל שימות וגזרות, כיד הדמיון הפרועה של מקבלי ההחלטות באוצר.

     

    זו העת לא להקשיב לפקידי האוצר, אשר כל הזמן חונכו ואולפו לקמץ בכל מקום, אלא לפתוח את היד ולחלק ביד פתוחה ונדיבה, או כפי שנהוג לומר  לתת"ביד חמה" זו העת לגלות מנהיגות ואומץ לב אזרחי, לצאת מהשבלונה ופשוט "לשפוך כסף" על מנת לשקם ולייצר מקורות הכנסה עתידיים למדינה ולא להיגרר ולגרור את המשק למיתון ממושך, איטי וכואב.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/3/20 07:30:

      שולח כוכב הערכה

       

      ארכיון

      פרופיל

      יובללובנשטיין0
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין