כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - צו , השבת הגדול

    3 תגובות   יום חמישי, 2/4/20, 20:01

    במקדש זה אחרת : "ויהי בוקר- ויהי ערב"

    בפרשת ויקרא אנחנו למדים על סוגי הקרבנות השונים: קרבנות הנדבה , עולה מנחה ושלמים , וקרבנות החובה המכפרים על חטאים , חטאת ואשם .

    גם בפרשת צו ממשיכים ומתבארים ענייני הקרבנות .

    מסביר הרש"ר הירש שבפרשת ויקרא עיקר הלימוד היה עבור העם , ואילו כעת בפרשת הצו התיאור פונה בעיקר אל הכהנים .

    כך פותחת פרשת ויקרא :

    "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם..." ,

    ואילו פרשת צו פותחת בציווי כלפי הכהנים :

    " צו את אהרון ואת בניו לאמר...".

    בדברינו נלך אחרי הסברו של הרש"ר הירש ואל החלון שהוא פותח לנו בהבנת הקרבנות והמקדש .

    סדר הקרבנות שונה גם הוא בין הפרשות , כאשר פרשת ויקרא סדרה את הקרבנות לפי הסיבה שגרמה לקרבנות , ואילו בפרשת צו הקרבנות מסודרים על פי דרגת קדושתם , קדשי קדשים וקדשים קלים , לכן נמנו תחילה עולה , מנחה , חטאת ואשם , ולאחר מכן קרבן שלמים .

    אנחנו יודעים שעל פי היהדות היום מתחיל תמיד מהלילה , ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד , השבת מתחילה מהערב , וכך גם כל מועד ומועד .

    היום הולך אחרי הלילה .

    לעומת זאת , במקדש ובעבודת המזבח הדבר שונה לחלוטין .

    במקדש היום הולך אחר הלילה , רק ביום מקריבים הכהנים את הקרבנות .

    אם שקיעת החמה מסתיימת עבודת המזבח ולא מקבלים בו קרבנות חדשים .

    האש נשארת יוקדת על המזבח בכדי לאכול ולשרוף את מה שנותר מקרבנות היום .

    היום מסמל את יצירתו ופעילותו של האדם , האדם יכול להגיע אל המקדש , להקריב קרבנות נדבה או קרבנות כפרה על חטאיו , אך הלילה הוא זמן של הכהנים לבדם במקדש .

    הרש"ר הירש מסביר כי עבודת האלילים ראתה ביום סתירה בין בני האדם לבין האלים השונים .

    יש מאבק בין כוח האדם לבין כוחות העולם , לכן הם ראו בלילה את עיקר פועלו של האדם , כאשר הוא מתגבר על כוחות העולם .

    לעומת זאת , אצל בני ישראל במקדש , היום הוא עיקר ומרכז היצירה .

    אין סתירה בין פעילותו של האדם לבין הקב"ה , אדרבה ה' מצווה אותנו לפעול וליצור בתוך המציאות ובעבודתנו אנחנו עושים את רצון ה' ועושים לפניו נחת רוח .

    לכן במקדש דווקא הלילה הולך אחרי היום , אחרי פעילותו ויצירתו של האדם מגיע הלילה , זמן של 'הסקת מסקנות' מפעילות היום , זמן שבו מקריבים על גבי המזבח את הקרבנות שעוד נותרו ועוד לא השלימו להקריבן במשך היום .

    לפיכך ניתן לומר שבלילה יש אמנם צד של הכנה לקראת היום הבא , מנוחה ואגירת כוחות , אך יש בו צד של עיבוד היצירה של מה שעבר האדם באותו יום .

    כפי שמופיע בגמרא וכך גם ידוע , שמה שאדם חושב עליו במשך היום עליו הוא יחלום בלילה , כלומר יש בלילה זמן של עיבוד הדברים שקרו ביום , ומתוך כך קם האדם בבוקר המחרת לעשייה חדשה שהיא בעצם המשך של היצירה מהיום הקודם , באותו מקום שבו היא נפסקה .

    גם בשבת יש שני צדדים , יש בה צד של מנוחה מימות החול , אך יש בה צד משמעותי לא פחות של מרכז השבוע  - השבת יונקת מהעשייה של הימים שקדמו לה ,

    ומשפיעה על הימים שיבואו לאחריה .

    מבחינה זאת השבת היא לא "סוף שבוע" , אלא מרכז השבוע .

    כפי שטורח האדם בימי החול , כך הוא יאכל בשבת , ולא רק אכילה חומרית, אלא גם מדרגתה הרוחנית אליה יגיע האדם בשבת מושפעת מהכנתו בימי החול, ומצד שני השבת גם תשפיע על ימי החול הבאים לאחריה .

    נראה שדווקא בימים אלה שכולנו נמצאים בבתים ואולי לא מרגישים את ההבדל שבין ימי החול לבין השבת , מלבד שבשבת "אסורים" דברים נוספים , כדאי להתרכז ולהתבונן אילו ערכים נוספים לנו בשבת , וכיצד אנחנו מחדדים את ערכה ומשמעותה של השבת , דווקא בתקופה זאת . 

      

    עניינו של 'כורך'- בירור מושג 'בן חורין'

    ישנה מחלוקת הגמרא בין חכמים לבין הלל , האם חובה לאכול את המצה והמרור ביחד , "על מצות ומרורים יאכלוהו" , או שאפשר , ואולי אף הדרך היחידה לצאת ידי חובה ,

    היא באכילת המצה והמרור כל אחד בנפרד .

    למעשה , אנחנו נוהגים לאכול לחוד מצה , שבזמן הזה היא מצווה מדאורייתא , ולאחר מכן אוכלים את המרור לבדו , שבזמן הזה המרור הוא מצווה מדרבנן כיוון שמהתורה מצוותו תלויה בקיומו של קרבן הפסח שלצערנו אנחנו עדיין לא זוכים לקיימו , ולאחר מכן אנחנו אוכלים ב'כורך' את המצה והמרור ביחד 'זכר למקדש כהלל' , וזאת בכדי לקיים זכר לדבריו של הלל שבזמן המקדש צריך לאכול את המצה והמרור (ואת קרבן הפסח) יחד בכריכה אחת .

    ומאחורי העניין ההלכתי הזה , יש גם היבט רעיוני ומחשבתי מאחורי ה'כורך' .

    הרב קוק בספרו 'עולת ראיה' על הגדה של פסח מסביר שיש באדם שני כוחות ,

    כוח החירות וכוח העבדות .

    תמיד נראה לנו שאלו שני כוחות סותרים , שני כוחות המנוגדים זה לזה .

    אם אדם הוא בן חורין אז הוא לא יכול להיות משועבד לשום דבר , אחרת הוא לא חופשי.

    אכן לעיתים צריך לבודד כל כוח לעצמו בכדי לבנות משהו מסוים .

    למשל במקום שבו ראוי שכוח החירות יוביל וישלוט , לא נכון לנקוט בפעולות של עבדות . וכך להיפך במקום שבו ראוי שכוח העבדות ישלוט , לא נכון לשחרר את כוח החירות ולתת מקום לחופש כנגד אותה עבדות מחייבת .

    אני לא יכול לתת חופש חירות בחוקי המדינה . אחרת המדינה לא תפעל כראוי .

    ובמקום בו ראוי שהדברים יבואו מתוך רצון ובחירה פנימית ועמוקה של האדם ,

    לא נכון להפעיל כוח של הכרח וכפייה .

    את הדבר הזה מסמלת אכילת המצה לבדה המסמלת את כוח החירות , ואת המרור לבדו המסמל את כוח העבדות .

    אך באכילת הכורך אנחנו מבטאים את המטרה התכליתית שהיא שילוב ופעולתם יחד של שני הכוחות אלו . 

    אמרו לנו חז"ל : אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה , על הלוחות כתוב

    "חרות על הלוחות" - "על תקרי חרות , אלא חירות" (אבות ו', ב') .

    כיצד הדברים מסתדרים ?

    כיצד הבן חורין השלם ביותר הוא דווקא מי שמשועבד לתורה ?

    לכן צריך להסביר את המושג בן חורין .

    אנחנו רגילים היום למושג 'חופש' , לעשות מה שבא לי .

    מה זה מה שבא לי ?

    מה שאני באמת רוצה ?

    הרי האדם מונע מדחפים ויצרים , אלה לא באמת רצונותיו הפנימיים שלו !

    אלא להיות בן חורין פירושו לעשות את התפקיד שמוטל עליך , כפי שהרגל בכך שהיא הולכת היא לא משועבדת אלא היא בת חורין כי היא עושה את תפקידה .

    כך גם תפקיד האדם הוא קיום התורה ובכך שהאדם בוחר להיות עבדו של ה' יתברך , בכך הוא בן חורין אמתי ושלם .  


    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/4/20 00:00:

       יישר כוח! 


       נפלא!

       שבוע טוב ובשורות טובות!

      חג פסח כשר ושמח לכל המשפחה היקרה.

       


       בברכה

       אהובה

        4/4/20 21:34:

      שולח כוכב הערכה

      ותמיהה איך אדם שכותב על פרשות שבוע, מתמיד לא לבקרני

       

        3/4/20 04:12:
      שבת שלום :)