כותרות TheMarker >
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    מגיבים בבלוג שהם משתמשים פרטיים / אנונימיים מתבקשים לא להגיב בפורום זה. אדם בלי זהות ואו אחד שלא מוכן לקבל תגובה לא תתאפשר לו הזכות להגיב בבלוג זה. הדבר נובע מכך שאנשים שאין אפשרות להגיע אליהם על מנת להעיר להם אם כתבו משהו לא ראוי לדעתי והם מסתתרים בדרך כלל אחרי שמות בדויים ומרשים לעצמם לכתוב, להכפיש ועוד.

    מוכן לקבל כל תגובה, רק מאנשים שיש להם "זהות" ויש אפשרות לתקשר איתם.

    0

    מוזר והזוי והפחד........

    2 תגובות   יום שישי , 3/4/20, 11:23

    ניסיתי להבין

    אם היום יום שישי

    או בכלל חמישי

    או אולי שבת

    הכל נראה אותו דבר

    4 קירות 

    קצת סיבוב בשדה עם הכלב ג'קי

    הרחובות ריקים

    התנועה עייפה 

    אין אדם כמעט ברחוב

    ואם אגיד שלפני הקורונה היו יותר אנשים ברחוב בשבת

    מוזר

    הזוי

    בשבת עוד תמיד הייתי רואה שמים כיפה על הראש

    והיום שמים כיפה על הפנים

    כמה הזוי

    מה אגיד לכם

    עוד יום

    עוד יום

    כן האזור שלנו ממושמעים

    אבל

    מודה

    זה לא חיים

    זה מצב של תעתועים

    פחד מהאיש ברחוב

    פחד לעבור מול אחר

    להתרחק

    לא להתחבק

    לא לצאת

    להיות ספון בבית

    לראות חדשות

    לקבל דיכאון

    ולהבין

    שבעולם שלנו

    מתרחש אסון

    מה אגיד לכם חברים יקרים

    החיים מוזרים

    מפחידים

    לא לפגוש אנשים

    רק לראות ציורים

    והכי מפחיד

    ויסלחו לי החרדים

    שלא מעט הם לקוחותי

    ולא מעט פגשתי בחיי

    ואני חושב שרובם קסומים

    ויש גם בינהם אנשים מופלאים

    אבל כרגע שאני רואה חרדי

    שהולך מולי אי שם ברחוב

    אני תופס ספרינט

    נכנס לאקסטזה

    משנה פאזה

    בורח

    חושש

    דואג

    לא נושם

    ומחכה לרגע

    שהוא יעלם

    או אני 

    וזה כואב

     

    כן

    במלחמה

    נופלים טילים

    מסתתרים

    אחרי זה משתחררים

    מתחבקים

    וממשיכים

     

    ופה

    האוייב המר

    נמצא בכל מקום

    בכל פינה

    ומשאיר לכולנו

    שממה איומה

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      במהלך השנה ומשהו האחרונות "זכיתי" להיות בבידוד לכמה ימים עקב משהו אחר, הבנתי המון על הכל, לפני זה היה לי בלאגן שהסתיים בבידוד של שבוע ומשהו, ולכן המבט אחר, כל המבט שלי על החיים אחר בגלל חוויה ש"זכיתי" לה לפני כמעט 19 שנים ושינתה את חיי מקצה לקצה. כרגע יש לי רק מטרה אחת - לשמור על הוריי שאני גר לידם מעבר לזה הכל הבל הבלים. בקרוב אתחיל לכתוב משהו ארוך שישקף את השקפת עולמי בחיים לאור 19 שנים של מעבר מקצה לקצה ומבטיח לשתף את כולם בזה. יש הרבה זמן יש הרבה תובנות אבל התובנות האלה כבר נבנו מזמן עכשיו הן מיושמות
        3/4/20 13:28:
      ליצור תפיסה שונה מהחיים, במקום חדשות להתבונן פנימה לבנות את האמת שלך, להשקיע באמת שלך עכשיו, כי עכשיו יש לך זמן פנוי. שבת שלום

      ארכיון

      פרופיל

      יוסיקווטינסקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין