כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      10/4/20 23:42:
    תיעוד ראוי לנעמי דליות. שבת שלום וחג שמח.

    סיפורה של קריינית הרדיו נעמי דליות

    1 תגובות   יום רביעי, 8/4/20, 05:14

    סיפורה של קריינית הרדיו נעמי דליות

     

    נעמי דליות  היתה במשך שנים רבות קריינית ועורכת ב"קול ישראל" ,הקריירה הרדפיונית שלה משתרעת על פני קרוב לשישה עשורים והחלה למעשה כבר בהיותה בת 6 לערך כשהשתתפה בשידורי תוכניות לילד של רות שפירא ב"קול ירושלים"'' ב-2001 פרשה לגמלאות מרשות השידור  '' על סגירת רשות השידור היא אומרת: "פספוס ענקי, היה מיותר בהחלט, אפילו זדוני".-סיפורה של הקריינית המיתולוגית. 



    ''

    נעמי דליות [צילום: באדיבות המשפחה]

     


    את קריירת הרדיו כבר בגיל 6>קריינית בגלי צה"ל>מצטרפת למחלקת השידורים לבית הספר>מצטרפת ל"קול המוזיקה">נעמי דליות על סגירת רשות השידור

     

    נעמי דליות נולדה בירושלים בשנת 1936 לאריה ואסתר זקס. אביה אריה (אריך) זקס היה פסנתרן ידוע בארץ, עורך ומפיק תוכניות מוזיקה ברשות השידור, מראשוני קול ישראל. אמה אסתר (אֶרנָה) זקס לבית גרינוולד הייתה אף היא פסנתרנית אולם "לא עסקה בתחום זה כמקצוע ונשארה בבית", כפי שמספרת לי נעמי דליות. לנעמי אח צעיר ממנה יאיר זקס, לימים עובד בתחום המחשוב באוניברסיטה העברית וכיום גמלאי. הוריה נפגשו בירושלים והתחתנו בה ב-1935. משפחת אריה ואסתר זקס וילדיהם התגוררה ברחוב סעדיה גאון 10 בפאתי שכונת רחביה.


    מספרת נעמי על ילדותה ונעוריה: "למדתי בבית ספר העממי "בית הילד" ובתיכון בית הכרם. איתי באותו מחזור בכיתה בעממי ובתיכון למדו נחמה הנדל ורבקה מיכאלי. נחמה הנדל סיימה לפנינו את בית הספר התיכון. היא הייתה כל כך מוכשרת שקפצה כיתות וסיימה את התיכון בגיל 16. במהלך לימודי בבית הספר העממי עזבתי לשנתיים בכיתות ג' ו ד' והייתי בקיבוץ קריית ענבים ב"חברת הנוער". באותן שנים שהייתי בקיבוץ הגיע לכיתה שלי בירושלים לא פחות ולא יותר מאשר אהרן ברק, לימים נשיא בית משפט העליון. אבל לא יצא לנו ללמוד יחד. לאחר שנתיים בקריית ענבים חזרתי לירושלים ועברתי ללמוד בעממי ובתיכון בית הכרם (לידי"ה). 

    החלה את קריירת הרדיו כבר בגיל 6

    הקריירה הרדיופונית של נעמי דליות החלה למעשה בגיל 6 לערך בכיתה א', כשרק החלה ללמוד לקרא ולכתוב. מספרת על כך  נעמי  "העמידו אותי על ארגז לפני המיקרופון והשתתפתי במקהלת ילדים בשידורי תוכניות הילד של רות שפירא שהייתה אז קריינית והדמות העיקרית בתוכניות הילדים. בהמשך בנעוריה  המשיכה ברדיו כשהצטרפתה בתחילת שנות ה-50  לאולפן הילדים הירושלמי האגדי של קול ישראל, שאותו ניהל הבמאי אלף ארי וולף לצד מרים הרמן.

    אולפן הילדים של קול ישראל כידוע היווה חממה לרבים מהקריינים והמגישים המקצועיים. בין הילדים ב"אולפן הילדים" בראשית שנות ה-50 בנוסף לנעמי דליות אפשר היה למצוא את יורם רונן, רבקה מיכאלי ועוד. מספרת נעמי על ההוי והפעילות  באולפן הילדים : "לא הסתפקנו רק בהשתתפות בתסכיתים. כשהיה צריך בתוכניות אחרות קולות של ילדים או רעש קהל לקחו תמיד מתנדבים מאתנו והשתתפנו גם בתוכניות בשפות אחרות.אני למשל ידעתי קצת אנגלית אז השתתפתי לפעמים בתוכניות "קול ציון לגולה" בקריאת כמה משפטים באנגלית. לרובנו אגב, היה ידע מה באנגלית. הינו ילדי המנדט הבריטי. חיינו בירושלים תחת שלטון המנדט ושמענו הרבה את השפה".
    ''
    נעמי דליות [צילום באדיבות המשפחה]

     



    ''

    אולפן הילדים של קול ישראל [צילום:פריץ כהן באדיבות המשפחה] 

     

     קריינית בגלי צה"ל

     

    נעמי דליות השתתפה בפעילות אולפן הילדים הירושלמי  ובתוכניות קול ישראל לנוער עד לגיוסה לצבא בשנת 1954. בצה"ל שירתה כקריינית בגלי צה"ל. ב-1956 לאחר שנתיים שירות בגלי צה"ל השתחררה ומיד הוזמנה על-ידי לאה פורת (מנהלת התוכניות של הרדיו) להצטרף לקול ישראל כקריינית. בין התוכניות הקבועות שהגישה, "פזמונים ומחולות כבקשתך", את התוכנית "שירי עמים" ועוד.


    את בעלה ישראל דליות (ויינרב במקור) בן לראשוני המושבה פרדס חנה, איש רדיו אף הוא, הכירה בגלי צה"ל. ישראל, חוקר שירי העמים (מוזיקה אתנית), היה עורך בכיר בקול ישראל וברשות השידור, ערך תוכניות מוזיקה רבות והיה יוזם -מייסד "פסטיבל הזמר והפזמון" המיתולוגי.

    ב-1957 נשא  ישראל לאשה את נעמי ועברו להתגורר ברמת גן. נעמי עבדה בהתחלה באולפני הקריה בתל אביב, ישראל עבד באולפנים בירושלים. בשנות ה-60 המוקדמות קראה נעמי את מהדורות חדשות הלילה לסיום השידורים בשעה 23:00 .
    ''
    אולפן  קול ישראל[ כשהטכנאי ברקע [צילום פריץ כהן ]

    מצטרפת למחלקת השידורים לבית הספר

     

    בתחילת שנות ה-60 הוקמה בקול ישראל מחלקת השידורים לבית הספר והיו זקוקים לעובדים במחלקה. מרים הרמן ואסתר סופר גייסו את נעמי דליות לעבודה בירושלים ונעמי הצטרפה לבעלה ישראל דליות , שכבר עבד בה, והשניים עברו להתגורר בירושלים.

    מספרת נעמי: "במסגרת השידורים לבתי הספר הייתי אחראית בין השאר, על תוכניות המוזיקה שנכתבו על-ידי מוסיקאים מקצועיים, תחילה ורדינה סולד, אחריה לזמן קצר הפסנתרן פרנק פלג ובעיקר העיתונאי ומבקר המוזיקה של עיתון הארץ נתן מישורי".

    ב-1969 נסעו ישראל ונעמי דליות לנורבגיה. ישראל קיבל מלגה רשמית ממשלתית במסגרת הסכם התרבות בין ישראל לנורבגיה. נעמי פרשה מקול ישראל והצטרפה אליו. השניים התאהבו בנורבגיה והחליטו להישאר לעוד מספר שנים. מספרת נעמי דליות "בשלב מסוים בחנתי אפשרות להתקבל לרדיו הנורווגי במסגרת תוכניות ללימודי אנגלית לנוער. אולם לא התקבלתי. בין השאר, משום שלא שלטתי מספיק בנורווגית ברמה של שפת אם. שם אתה צריך להיות רהוט בשפה כדי לעבוד במוסד ממשלתי. ישראל דליות עסק בנורבגיה בחקר המוזיקה הנורווגית העממית ולדברי רעייתו "עשה רבות ונצורות".

    מצטרפת ל"קול המוזיקה"

    ב-1983 לאחר שהות בת 15 שנה חזרו ישראל ונעמי דליות לארץ. בחודש מאי אותה שנה הוקמה רשת "קול המוזיקה" כרשת נפרדת ולמטרה זו התקבלה נעמי לקול ישראל וחזרה למשרתה הישנה לקריינות. נעמי הגישה במסגרת "קול המוזיקה" תוכניות רבות והנחתה קונצרטים פומביים של תזמורת רשות השידור.


    במשך קרוב ל20 שנה , מדי שבוע, הנחתה מעל בימת אולם הנרי קראון בירושלים את סידרת הקונצרטים "אתנחתה". ובשנתיים האחרונות, לפני סגירת רשות השידור, הגישה נעמי ב"קול המוזיקה" את התוכנית "מן המדף האישי" ועוד.

    בשנת 2001 לאחר עשרות שנות עבודה בקול ישראל-רשות השידור פרשה לגמלאות. לפני מספר חודשים עברו ישראל ונעמי דליות מירושלים למרכז הארץ. לישראל ונעמי שני ילדים: רחל דליות, ספרנית ראשית בתזמורת הפילהרמונית הישראלית וד"ר אריאל דליות איש הייטק.

     נעמי דליות על סגירת רשות השידור

     

    לנעמי דליות כאב וכעס רב על סגירת רשות השידור. היא אומרת: "המילה רדיו עושה לנו כאב לב גדול מאד. חיסול רשות השידור זו מכה קשה לי באופן אישי, כי גדלתי בתוכה והכרתי אישית את הוותיקים, מקימי הרדיו. ולבני דורי.

    אני אומרת לבני דורי משום שאנו חווינו את הרדיו בשיא המקצועיות שלו ברמה יוצאת מן הכלל של שידורים מעולים ורמה מקצועית של העובדים והשדרנים. הכישרונות שהיו שם, האנשים ששידרו, איזו רמה תרבותית ומקצועית! וכל זה ירד לטימיון. מעשה סגירת "רשות השידור" היה מיותר בהחלט אפילו זדוני.

    נעמי אומרת כי חיסול רשות השידור הוא פספוס ענקי והדורות הבאים מפסידים שלא הכירו, לא ידעו ולא שמעו איזו תרבות ישראלית רעננה הייתה כאן. ב"קול ישראל" חבל שלא דאגו לארכיון מסודר.  הרבה חומר היסטורי נדיר וחד-פעמי נמחק. חלק גדול אבד. איש לא תיאר לעצמו שהמוסד הזה שנקרא "קול ישראל, רשות השידור" יעלם פתאום. הסרטים לא נשמרו בתנאים נאותים. לא עמדו בתלאות הזמן והם פשוט התפרקו והתקלקלו.

    ''

    נעמי דליות[צילום באדיבות המשפחה ]

    סיפורה של קריינית הרדיו נעמי דליות הקריינית והעורכת נעמי דליות היא מוותיקות עובדי קול ישראל ורשות השידור '' הקריירה הרדיופונית שלה, שהחלה בגיל 6 כשהשתתפה בשידורי תוכניות לילד של רות שפירא ב"קול ירושלים", משתרעת על פני עשרות שנים '' ב-2001 פרשה לגמלאות '' על סגירת רשות השידור היא אומרת: "פספוס ענקי, היה מיותר בהחלט, אפילו זדוני"אלי אלון   |   לסיפור המלא
     

    דרג את התוכן:

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות