כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    חירות בצבע צהוב-ביצה

    0 תגובות   יום רביעי, 8/4/20, 10:18

    חירות בצבע צהוב-ביצה

     

     

    החירות הציעה את עצמה עבורנו לקראת החג, אבל רובנו לא שמנו לב לכך בכלל מרוב חרדה. המחסור בביצים היווה הזדמנות פז עבורנו להחליט שבסדר – אם אין אז אין, ואנחנו נוכיח לעצמנו שאנחנו מסוגלים לחיות היטב גם ללא פרי הסדום הזה, שהתמכרנו אליו כל חיינו.
    זו הייתה יכולה להיות יציאה יפה לחירות – גם שלנו וגם של השפחות שלנו – כלואות כל חייהן בלולים צפופים מבלי היכולת לנוע כל חייהן הקצרים, עד שתפקידן מסתיים והן מחושמלות למוות ונזרקות לפח.

    זו הייתה הזדמנות שהתפספסה, אבל אפשר ללמוד מטעויות ולשפר את דרכנו להבא.

    אם אנחנו מציינים את חג החירות, כדאי שנתעלה על היצר הילדותי שבמחשבה הסגורה על חירות עבורנו, ונחשוב גם על חירות כלפי אילו שאנחנו משעבדים, יום אחר יום ושעה אחר שעה.
    אם בכל פעם שנדרוש שחרור מעבדות נעשה זאת רק "כלפי מעלה", כלומר שרק נדרוש שישחררו אותנו לחופשי ולא שאנחנו נשחרר את עבדינו, אז זה רק סימן לכך שאיננו מאמינים באמת בשחרור ובחופש.
    איננו רוצים באמת בפריווילגיה הזו *אלא בשביל עצמנו*, כלומר שאיננו רוצים חופש אלא כוח על אחרים.

    חג חירות זו הזדמנות מצוינת לומר "לא" לשעבוד.

    לומר "לא" לניצול אחרים.

    לומר "לא" לפגיעה בחסרי ישע.

    לומר "לא" לצרכנות שבסיסה הוא שעבודו של יצור אחר.

    לומר "לא" לקברי אחים, כמו זה שמצולם כאן בתמונה.

    לומר "לא" לאלימות.

    לומר "כן" לקיומם של יצורים אחרים שהם לא אנחנו.

    עד אז – לעולם לא תהיה חירות ולעולם לא יהיה חג.

    #יש_חיים_בלי_ביצים לנו ולהם

    ''
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה