כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כאן ועכשיו

    פוסטים אחרונים

    במטבח שלה

    5 תגובות   יום רביעי, 8/4/20, 11:29

    ''

    אימא שלי ילדה אותי בסתיו

    לתוך שקט גדול.

    שקט שאחרי מלחמה.

    אבל עיניה אמרו לתינוקת שנולדה-

    שמחה, ביטחון ושלום.

     

    ותמיד העיניים האלה,

    הטובות,

    החומות,

    החמות,

    שאמרו שימחה, ביטחון ושלום.

     

    שנים שאני באה אליהן ומתרפקת בדמעות, בבדידות, באושר.

     

    וגם עכשיו שקט.

    שקט שלפני מלחמה.

    ומתוך מסך טלפון שבור,

    מעוטר סדקים כקורי עכביש,

    קורנות אלי עיניים.

    איך הן עושות את זה?

     

    גור מתרפק על צווארי,

    מגרגר בהנאה ומחזיר לי מבט

    שמח, בטוח, שלם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/4/20 16:57:
      אהבתי. מועדים לשמחה לבריאות מאה וצמיחה הרמנית בעולם אליו נצא
        13/4/20 12:40:

      *

       

      אמא תמיד נשארת,

      גם אם מאתנו הולכת,

      תמיד אצלנו בפנים,

      תמיד בגעגועים.

       

      בכל גיל אנו לה זקוקים,

      תמיד מרגישים לידה קטנים,

      תמציתה הרי בנו בפנים,

      היא זה אנחנו ותמיד אוהבים.

       

      היא זו שמלאה אהבה,

      שעלינו בטחון משרה,

      גם שלגור במקום אחר עברה,

      אצלנו הגרעין, המהות, האהבה.

       

      Blueberry and yogurt cake from days of berry picking - Cannelle Et Vanille

        12/4/20 20:38:

      מילותייך נוגעות ללב
      הציור נפלא ומביע
      את שבמילים תיארת

        12/4/20 10:28:

      צטט: א. אפולינר 2020-04-11 19:50:02

      איזה יופי.

       

       

      תודה :)

        11/4/20 19:50:
      איזה יופי.

      ארכיון

      פרופיל

      החולמת בהקיץ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין