וכשפתחה את רגליה
אלפי פעמים
עצמה את עיניה
חזק מפנים
זונה של רייטינג
המון דופק
רק לפתוח
לעולם, לעולם לא לפשק
הכלל פשוט
רק לא לקחת
סקס זו מטריצה די פשוטה,
פה אחד, כוס ותחת
אסופת איברים
מפורקת
ממשיכה להגיע
צועקת ללכת
___________________________________________________________
לפני שבועיים, פלוס מינוס יממה בדיוק, קניתי, מבלי לדעת, כרטיס לכיוון אחד.
לא ידעתי וידעתי. כל כך ידעתי.
לא ידעתי שקניתי את הכרטיס, אבל ברגע שראיתיו, ידעתי שלא אשוב משם, לפחות לא על אותו המטוס.
אין משם טיסות חזרה. לא לשכמותי. בטח לא עם מטען עודף שכזה.
בכל זאת, על אף ולמרות, לא החזרתי אותו, למרות שניתנה לי ההזדמנות לעשות כן.
מהוססת, עליתי לטיסה הזו, מודעת לחלוטין לאפשרות, שאת הדרך חזרה, ככל הנראה, אעשה ברגל.
לא פשוט לחזור ברגל ממקום שנדרש מטוס על מנת להביאך אליו.
יצר ההרפתקנות הוא ממני והלאה. יעידו על כך כל מוקירי טובתי ובעיקר שונאי. אני אישה של בית ועדיף זה שלי.
ועדיין.
___________________________________________________________
השמיים כעסו כל הטיסה. כיסי אויר השתוללו מסביב, כמו התחרו בי, איפה האויר קשה יותר להשגה בפנים או בחוץ ובכל זאת, מזמן לא נשמתי כל-כך טוב ואמיתי כמו בטיסה ההיא.
אין לי מושג לאן הגעתי.
הרבה כחול היה שם. אולי של ים, אולי של עיניים. אולי של מחשבות.
לשם שינוי, אפילו אני הגעתי, לרוב אני שולחת רק את הגוף, זה עושה את העבודה יופי. הפעם, לשם שינוי, הבאתי את כולי, בחיי. על הטוב ועל הפחות.
לא קל. על פשוט אי אפשר אפילו לדבר, גם אם ננקד אותו. הכבודה הנוספת, שאינה מורגלת בנסיעות, ללא ספק, החלה לטעת אותות של חוסר נוחות בכחול.
אני. אותה טל, שנמנעת מלהגיע, באה לגמרי. לגמרי.
אח. טעות של מתחילה.
רגעים כאלה, שבהם את חוזרת רגע, למקום שלך, של פעם, רגע לפני שהפסקת להאמין, פעם, כשעוד חשבת ששניים זה די פשוט בעצם. שכל מה שצריך שתבואי כולך, היישר אל כולו ו... זהו. או סוג של. לפחות.
כבר לא.
כבר לא פשוט.
כבר לא מתנצלת.
לא על שבאתי. לא על שזה לא הספיק.
לא על שהיה זה יותר מידי.
כבר לא.
אף פעם לא.
___________________________________________________________
אהב אותי הכחול. אולי, הכי שמישהו בכלל ואי פעם, מאוד מהר ומאוד חזק ומבפנים.
לא עצמתי עיניים, פקוחה לרווחה, ערומה מבגדים ומאחרים שדבקו בי
לבושה בכולו, מכילה, כמו שמעולם לא.
שמר. על אמת. ופישק ולקח ומסרתי, כשהייתי כולי, לא כלאחר יד.
מסרתי, כשכולי היות, אוחזת ונאחזת כאחד.
הראשון שהפך הפקרותי למקודשת.
נתן ולא לקחת מאום.
אהב אותי.
את כולי.
כמעט.
כמעט.
חוץ מהחלק ההוא. מינורי. טיפשי, מטומטם, זניח. אבל... שלי. חלק ממני.
כמעט את כולי.
יכולתי לשאת את הכל, רק לא כחול שיאהב כמעט את כולי.
מה אעשה עם החלק הנותר? היכן אניחו למשמרת? ואם יחסר לי? ואם אזדקק לו? ומה יקרה לשאר כולי בהעדרו? ואם אתגעגע?
לא חשתי בטוחה לעוזבו כך, במקום חדש וללכת הלאה.
אפילו לא בשביל הכחול המופלא הזה.
בכל זאת... חלק ממני. לא משהו להתגאות בו אבל שלי.
לא יכולתי. לא עבורו, לא עבור איש.
מצטערת.
לא מצטערת.
כואבת. מתגעגעת. ריקה. בעיקר ריקה.
קר פה. דומה כי חזר החורף.
___________________________________________________________
על מדף גבוה ספר גדול אגדות ילדים.
כיסא אחד
שתיים רגליים
ידיים מחבקות
דמעות על ריסים לוטפת כריכה מאובקת מחבקת מילים של דמיון רק לא לחלום הלילה - ילדה אהובה
רק לא לחלום
|
עושה הנפלאות
בתגובה על שאריות של החיים
רו"ח עובד חקלאייעוץ וחונכות פיננסית
בתגובה על
נובר
בתגובה על מרוצת הזמן ומשמעות הגעגוע
בא מן השתיקה
בתגובה על
77777777
בתגובה על עכשיו ככה
הולמס
בתגובה על כחול.
תגובות (75)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אופס, איזה אידיוטיזם, בפוסט החדש שלך התכוונתי...
מותר גם מותר. בטח שמותר. זה אפילו עשה לי עכשיו מן חיוך רחב כזה של אושר או משהו שקשור לערך הזה מה שאת כתבת לי פה. חיוך בימים שבהם החיוך הוא מצרך נדיר, ויש לו ערך בערך עד השמיים. תנקס. ורי ורי תנקס.
נ.ב
אה, כן. כמו במשגל נסוג - החיוך שלי לא נסוג עד שעוד כוכב יעשה דרכו ממני אליך. וכמו בדוגי סטייל, אלך אחורה לפוסט אחר ואתקע שמה את יודעת את מהה... נו, הירוק המנצנץ הזה שזקור למעלה, אח, נוווו, איך קוראים לו שכחתי... טוב, עזבי, בפוסט שלפני הפוסט הזה מחכה לך עכשיו כוכב נוסף ממני... סתם. רק שתדעי...
לוטפת כריכה מאובקת
אהבתי ת'דימוי והשימוש במילים.
אך...
כריכה מאובקת זקוקה לאיבוק חיבוק וליטוף,
הסתכלות נכוחה,והחזרה למדף, שם מקומה!
ואז להתפנות לרכישה חדשה של תוכן חדש עם כריכה בוהקת
מבריקה ועתידית...
אין לי מושג על מה אני כותב,אבל אני בטוח שלך יש!
שתפי אם תרצי...
אלן
חיפשתי צלקות, מצאתי ...
תובנה?
וידוי?
סתם סיפור?
אין לי מושג מה בדיוק מצאתי אבל אני יודע שהתחלתי לקרוא במקרה וסיימתי בכוונה.
כנראה שזה מעיד על משהו...
מייק
רק לא לחלום הלילה....
רק לא לחלום....
יפה לך
אירין
"לוטפת כריכה מאובקת
מחבקת מילים של דמיון"
את הספר הזה לקחתי.
הבוקר גיליתי אותך
והטקסט הזה
ראוי לכוכב ואין לי הבוקר
אבל
קורא
והמילים מצמיתות
לופתות בעוצמה, חודרות למחילות הנשמה
מעוררות סקרנות
אני יכולה לחשוב על שלוש סיבות לפחות,
למה זה טוב.
אני בטוחה שגם את.
יופי, עוד אחת פורנוגרפית
למה זה טוב?
תודה קובי.
על הכוכב.
ו... בלי חורים, חבל על הלב...
תודה שחלקת התרגשות.
הנח לקצפם של אחרים.
כבודם, במקומם.
תודה יקירה :)
לא ברור לי על מה יצא קצפו של להטוט
מתאים לו יותר להיות מפרגן ליוצרים מהזן שלו .
אני התרגשתי איתך .
חזרתי - עם כוכב !
נשיקות
רונית יקרה...
תודה על מילים כחולות... ועל חיוך כחול אחד גדול
שעשית לי בבוקר כחול ובהיר כזה.
אוהבת אותך,
טל
פעימות בתוך מטוס שהשתגע,
בלב ליבם של שמיים מטורפים
שקט. שנוכל להקשיב.
המילים, מיותרות. מקור גדול לאי הבנה...
מרגש מאוד !
נשארתי חסרת נשימה.
במיוחד אהבתי: הרבה כחול היה שם. אולי של ים, אולי של עיניים. אולי של מחשבות.
כחול של מחשבות.
:)
אין לי מילים
רק פעימות
אז, יקירתי
יהיה מאוחר מידי.
חוררת אותי
מדהים וכוכב
עוד 100 מטר תדעי
מחוזות רחוקים,
פעם ב... יוצאת טיסה
לא בטוח שכדאי לעלות
לא בטוח שלא
:)
עמוס יקר,
תודה שבאת איתי במסע הלא פשוט הזה.
למעלה ולמטה
בשמיים ומתחת לאדמה.
התכוונתי שתחווה איתי, שמחה שהצלחתי להכניסך פנימה.
מחבקת.
כוכב*
מקסים,לוקח למחוזות ולסרטים שלעולם לא נגמרים!
טל
קראתי אתמול
קראתי גם עכשיו.
הלכתי איתך במסע הזה
(היו רגעים שטסתי)
הצלחתי לחוות איתך.
תודה שהסכמת להצטרף.
לא היה קל...
:)
וואו אחד ענק.
בחיי.
אם באת איתי ולו לרגע,
כנראה שהצלחתי להעביר.
תודה סגול
ריגשתי וריגשת, במילים שהנחת.
נשמה אחת כתבה כאב
מילים אמיתיות
של רגע
לא פחות
לא יותר
תודה איש אפור.
וואו קטן ונבוך,
ממחמאה ענקית.
תודה מסומקת.
וחיוך.
כן, כן אתה.
האיש והאגדה, עם המילים והבלאגן והפונט הירוק.
ככה רציתי שתבוא. לא בכאילו. לבדוק אם הבנת, "על אמת" ולא על יד.
שפכתי קרביים, ונכנסת.
תודה מר ירוק, על כוכב, ומילים אחלה קומפלימנט שבעולם הנחת פה בנועם.
מותר לחבק אותך ככה מול כולם?
מעורבב.
כמוני :)
תודה, על מילים מעורבות.
שחור
לבן
וכחול.
הרבה כחול.
תודה שבאת.
שאת.
נהדרת בעצמך.
הרבה כחול,
תת מודע ומודע מאוד
מסע נכון וכואב
לא צללתי, קפצתי מצוק.
בלי מצנח, בלי גיבוי, בלי יד.
עוד 100 מטר ליעד. אין רשת ביטחון.
להתרסק או לא
זו השאלה.
השמחה הדדית.
מחמאה גדולה היא לי שאיש מילים כמותך,
בא לבקר פה
והתרגש.
והשמיים כעסו. גם חלק ממני.
החלטות שנויות במחלוקות-
אם חלק בנפש לא מתקומם
הלב לא מתמלא.
תודה עידו.
גדולה ומחייכת.
לקחת אותי למסע מרגש
קבלי כוכב
צריך, לחוש
לחלום ולהיות.
אחרת
מה?
חלומות, כמו דלת שממשיכה להזכיר
שיש לאן
ובשביל
ולאיפה
תודה על מילים חמות
חיוך כזה של בוקר.
תבוא שוב?
תמיד מבפנים, מונה, את יודעת.
הכי עמוק, גם אם את יוצת מזה לא הכי פוטוגנת.
ואת... תמיד מחבקת, מרחוק, אבל הרבה ותר מקרוב ממה שנדמה.
למרות המדיה המוגבלת, אוהבת, על אמת.
חיוך או כוכב,
תמשיך לבוא,
אתה עושה לי נעים . תמיד.
תודה :)
הלב, חזק יותר מכל מהלומה חולפת.
תודה שאתה שומר,
גם ככה, מרחוק.
ולא בכל זינם אחפוץ
ולא בפרשים לשמור לי
גל לנפש להתמכר עוד - לא אתיר
מזיד אחד עמד בשער
רצה בי
אבל מבלי להכיר.
בלי תבונת עולם,
בלי הוויה גדולה
אהבה פשוטה אחפש לי
כזו שנותן גבר לאישה
תודה....
ושבת שקטה :) לפחות שקטה.
פחדנות....
אם כבר.
על המקסים... תודה :)
אכן.
צריך.
חשובה לי כל מילה, בעיקר הרווחים בינהן וסימני הפיסוק.
כתבתי אלי ואליכם, חשוב לי שתיכנסו אל תוך הרגע...
בדיוק.
תודה...
הטסת אותי הלוך ושוב
במחלקה ראשונה!
ראיתי כוכב...
ריגשת ברמות
מטאפורה ועובדות
ולא כפת לי מדברי הבלע
לא זונה ולא של רייטינג
רק נשמה
מילותיה מלב דואב כתבה
וואווווווו עם הראשונה
ואווווווו בפעם השניה
ווואוווווווווו גדול יותר בפעם השלישית
אתמול קראתי והתפעמתי
הבוקר קראתי והתפעמתי
יש לך משהו עמוק מאוד בכתיבה ואני מאוד אהבתי את זה
כמובן ירקרק רץ אלייך עם חיבוק ותקווה
אהבתי
שי
כוכב,
ללילה חדש מחר.
מדליק אם כי קצת מעורבב
אבל יפה מאד
זה חזק...מילים שמציירות תמונות חזקות
בשחור לבן
נהדר, פשוט נהדר
תודה שבאתי
שאת
"הרבה כחול היה שם. אולי של ים, אולי של עיניים. אולי של מחשבות. "
כחול זה צבע התת מודע. אחותי, הגעת למקום הנכון במסע. פה זה לא חפירות, פה זה נבירות הארדקור.. וצלילות לעומק
שמח שגיליתי אותך.
כתוב מרגש מאד.
בעיקר אהבתי את "השמיים כעסו על הטיסה".
נפלא.
החלומות רצויים
לעיתים כואבים, אבל תמיד החלום יפתח את הצוהר
לחיים מלאים
לאהבה שלווה ועוטפת
לאהבה המכילה
ומותר
ורצוי, לחוש, לחלום ולהיות . .
מדהים
עצוב
נוגע
ככה זה כשכותבים מבפנים
עמוק עמוק מבפנים
תודה וחיבוק (וירטואלי אמנם, אבל זה רק בינתיים...)
מונה
מה יש ליכתוב לפוסט כזה מדהים נשאר לתת או כוכבים או חיוכים ממש מרגש היה לקרוא אתו
שבת שלום
לא רוצה יפה כזה.
רוצה פשוט.
רגיל.
שקט.
נכון.
אמיתי.
אחד.
תודה.... על האור הירוק.
על החיבוק שבתוך המילים.
על הכוונה לשמח. ככה באמת מהלב.
תודה.
גם ככה מרחוק,
דרך רשת מגוחכת של טלפונים
מרגישה אותך.
תודה גדולה לך מאיה.
גדולה.
כל גניבה, ואף גניבת דעת הקוראים, היא מעשה מכוער
סיימתי לעת עתה להגיב כאן
שבת שלום
תודה....
פשוטה, לא מודגשת :)
התכוונתי.
נקודה.
תחסוך. אל תחסוך.
אלתרמן, בניגוד ל"הוא", אהב את כולה.
הוא צעק את זה, בשקט הלירי שלו, בכל מילה ומילה בשיריו
השורות מונפות כדגל לבן, המילים משפילות מבט
והאותיות הן שלל שהוא מניח על סף דלתה של האהובה.
אהבת אמת,
לא רק פוטו רגע,
בטח לא פוטו רצח
פוטו נצח.
אל תדאג לאלתרמן.
גם לא לכוכבים
הוא יהיה בסדר,
חוסה בצל אהובתו
גם הם יהיו בסדר
עדיין יש מספיק אהבה להאיר
להעיר
תן להם להיות.
רעם ורעדה חיל פרשים ניצב לידך
כל כלי זינם לרשותך ואת? מה לך?
התמכרי ללא מדעת,אפשרי לזה להיות
האינך רואה ,שהמזיד ניצב בשער?
את לא השארת כלום,,רגעי החסד המקודשים
ניצרי בחיקך ואחסני בהכרתך
ותבונת עולם תעצב את הוויתך
מקסים.
כבוד על האומץ...
תודה.
אחת.
טוב.
צריך לקרוא עוד פעם.
כניראה עוד פעמיים .יש כאן משהו רציני.
נחזור יותר מאוחר.
זה כל כך יפה
זה הכי יפה
את מקסימה
את פשוט נהדרת
השארתי לך מתנה על המדף למעלה.
כוכב האהבה לך
אהובה
עברית, התכוונת
ואני אחסוך מהשאר עוד כמה דברים, ברשותך, בעיקר את האמת
שלא ייפגע אלתרמן, מהכוכבים בחוץ
ובעיברית לא עדינה?
אם כבר טרחת לדרוך לי על המילים?
בעברית עדינה זה נקרא קשקוש