כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    שיחה עם אלוהים (1)

    2 תגובות   יום רביעי, 15/4/20, 03:54
    • 15/04/2020 03:18
    • - הי גוש
    • - הי
    • - איפה אני תופש אותך?
    • - אני כאן, תמיד, אתה יודע
    • - אני כאן לזמן קצוב, אתה גם יודע
    • - לעולם לא תפסיק עם זה?
    • - מתישהו אפסיק. מתישהו הכל ייפסק. 
    • - עוד שיחת מוות?
    • - לא יודע, רק התחלנו. אבל לא באתי עם זה אין מיינד. 
    • - אין מיינד. עברית לא טוב לך?
    • - טוב. טוב מאד אפילו, אבל אנגלית מחליקה על לשוני בקלות נעימה, יו נואו. 
    • - שמת לב ל...
    • - כן, שמתי לב. אבל לא תכננתי. זה כך יצא. 
    • - ובכן?
    • - לא יודע, מזמן לא דיברנו. לא כך, בכל אופן. 
    • - כך איך?
    • - דרך כתיבה, חשוף לעיני כל. לפחות אחרי שהדברים נאמרים ונכתבים. 
    • - למה שתחשוף את השיחה הזאת?
    • - יש משהו בדו שיח הישיר הזה איתך, שאולי יכול לגעת בלבבות של אנשים. אולי להניע אותם לשיחה משלהם. הייתי שמח לראות המון פוסטים עם הכותרת הזאת, שיחה עם אלוהים.
    • - האמת, גם אני.
    • - הם לא מדברים איתך? 
    • - מדברים, אבל בדרך כלל אלה בקשות. תעשה שיהיה לי ואז לא משנה מה. בן זוג, כסף, בריאות. אף אחד לא מבקש את תיקון הדעת, או את תיקון התודעה. אף אחד לא מתעניין בשלומי. מה שלומך אלוה יקר? מה עניינים אתך? כאילו אני אין לי רגשות. 
    • - אין לך, לא? 
    • - לך יש? 
    • - לי יש
    • - ומה מקורן?
    • - אתה. 
    • - נו, אז יש לי, או אין לי?
    • - לא יודע. יש שעדיין יטענו שלא. 
    • - איך זה?
    • - הם אומרים שמקור הדבר אינו התופעה שהדבר גורם לה. למשל, הם יאמרו, מים הם לא רטובים. מכוחם של המים דברים נרטבים, אבל המים עצמם אינם רטובים. 
    • - או.קיי. 
    • - מה או.קיי?
    • - תמשיך. 
    • - להמשיך מה? זה מה שהם אומרים. 
    • - הבנתי שזה מה שהם אומרים. שמעתי אותם אומרים זאת. אבל אתה, מה אתה אומר?
    • - אני אומר שזו שטות. 
    • - למה שטות?
    • - כי אם המים לא רטובים, אז מה הם? נכון הדבר שמכוחם של המים נרטבים דברים. החולצה רטובה, הספר, הרצפה, לא משנה מה. אבל אם החולצה איננה רטובה, אז מה היא? היא יבשה. נכון?
    • - נכון. 
    • - אם נחיל את ההגיון הזה על מים, נצטרך להסיק כי אם המים אינם רטובים אז הם יבשים. וזו שטות, הלא כן? 
    • - אז מה אתה לומד?
    • - לומד שהשפה מכילה יותר ממשמעות אחת לרטוב וליבש, ושיש לתת את הדעת על ההבדל בין חולצה רטובה למים רטובים. 
    • - כלומר זה הולך למקום של ה
    • - השפה. הרבה מענייני עלמא דשקרא הולכים בסופו של דבר לפיתולי השפה. ולא בכדי. 
    • - טוב. אז מה אתה רוצה?
    • - כלום, מה אני רוצה. אני יודע? רוצה שיהיה טוב. רוצה פנסיה. להחזיק את עצמי בלי לעבוד. לטייל ביום ובלילה בעירי האהובה. לאכול מעט במשך היום, לצום פעמיים שלוש בשבוע. למות. 
    • - את זה תקבל מתישהו. את האחרים - לא בטוח. 
    • - למה לא, אלוהים? למה שלא יהיה טוב? לכולם, תמיד, כל הזמן. למה? מה אתה צריך את כל הזבלה הזה? את כל העולם המטומטם הזה? את המלחמות, את המגפות, את חוסר הצדק, האכזריות. את השמאל, למען השם, את השמאל.  מה כל הטינופת הזאת?
    • - זה העולם. 
    • - כן, אבל למה? מה אתה צריך את זה? מה העניין?
    • - אני לא צריך את זה. 
    • - אז למה זה כאן?
    • - כי זה הכרחי. 
    • - מה הכרחי. 
    • - העולם. 
    • - מי מכריח אותך?
    • - אני. 
    • - אתה מכריח את עצמך לקיים עולם שלם עם בני אדם, ואבולוציה, וחורים שחורים, ופורנו, וסיוטים, ושואה, וילדים נכים או חולים שמתים מסרטן, ואמהות ואבות אבלים, וזיעה, וחום, וגרטה, ותקשורת, ודוסים, ומוות, וחיים, ולידה, ותקווה, ואמונה, ועצים, ופרחים, ושמיים ושואה וירח וחמלה ו
    • - אמרת שואה פעמיים
    • - אגיד עוד שבעים פעם
    • - תגיד, אבל זה מיותר. 
    • - אני לא מפסיק עם זה?
    • - אבל אני אלוהים. לי מותר דברים שלך אסור. 
    • - כמו מה?
    • - כמו לקיים עולם שלם. כמו לבחור לי עם. כמו לתת את התורה. כמו להרוג אנשים במגפה. אתה יודע, אני אלוהים. אתה לא. 
    • - תסביר לי דברים, אלוהים יקר. תסביר לי. 
    • - להסביר לך מה?
    • - למה היתה שואה?
    • - כי גרמנים החליטו להרוג יהודים, והם גייסו הרבה מאד תמיכה לעניין, ועמים נוספים סייעו בעדם, ואף אחד לא עצר אותם. אז הם הרגו יהודים, ואחר כך קראתם לזה שואה. 
    • - אבל אתה לא מסביר למה. 
    • - אני כן.
    • - אתה מסביר טכנית. תסביר רוחנית. למה לא עצרת את זה? תן איזה הסבר עקרוני, משהו שמניח את הדעת. 
    • - דעתך לא תנוח, לא משנה מה.
    • - נסה אותי. 
    • ואל תביאני לא לידי נסיון ולא לידי בזיון. מכיר את הציטוט?
    • - א) בחנני ה' ונסני, צרפה כליותי ולבי. מכיר?  ב) אני כל כך בזוי, שלא משנה כבר. 
    • - אתה לא בזוי. 
    • - זו תחושתי העמוקה ביותר. אני יודע שיש לי ערך אינטרינזי, כמו לכל אדם, ושאני כך וכך והכל. אבל הפנימיות שלי, הפנימיות העמוקה ביותר שהגעתי אליה, אומרת תמיד דבר אחד: שאני לא ראוי לאהבה, או להצלחה, או לשמחה, או למשפחה. שאני לא ראוי. לא שווה. לא טוב. מיותר. מקולקל. 
    • - למה זה?
    • - אתה יודע למה זה. 

    • ====================================================

     

    16/04/2020 03:05

     

    • - חזרתי פתאום. הנה אני בבית. 
    • - היה לך יום טוב?
    • - התחיל רע מאד. אחרו לי למשמרת, נמשך יותר טוב. אני מאד מאד מאד בלתי סבלני לאיחורים. 
    • - וזה היה שווה את זה?
    • - מה היה שווה את מה?
    • - להרגיש כל כך רע בגלל האיחור?
    • - שווה כל רגע. 
    • - אז לא התחיל רע. התחיל מעולה. אם התגובה הכועסת שלך התפרשה על פני כמה זמן, והיא שווה כל רגע, אז דווקא מעולה. היית מבקש ממנו לאחר עוד. 
    • - אתה לועג לי?
    • - אני תמיד לועג לך. 
    • - אכן. טוב, אז לא היה שווה. למרות שמצאתי זמן במהלך התסכול המוגזם שלי, לגחך על עצמי ולשבח אותך. איך אתה יודע לעצבן אותי ככה, בקטנות, לשגע אותי ממש. ממש. אני מוצא אותך בעיתויים המדוייקים האלה יותר משאני מוצא אותך באיכויות אחרות. לא, זה לא נכון. אבל ברגעים האלה אתה מורגש מאד. איך רגע אחד של איחור לאוטובוס הופך לאירוע מציל חיים, איך רגע אחד של להספיק להגיע הופך למוות גס ואלים. איך שני אנשים נמצאים יחד באותו מקום ובאותו הזמן, והנה, חתונה וילדים ועתיד שלם. רק מרגע אחד של עיתוי מושלם.
    • - טוב, רצית עוד משהו?
    • - לא ממש. סתם, להמשיך לדבר. 
    • - אז תדבר. 
    • - אבל אין לי כוח להרצות לך עכשיו. 
    • - גם לי אין כח שתרצה לי עכשיו. כתבת כוח בכתיב מלא אצלך ואצלי בכתיב חסר. יש סיבה מיוחדת לדבר?
    • - לא ממש מיוחדת. אני קצת מטומטם ולא ממש עקבי בכתיב. למרות שיש לי נטייה חזקה לכיוון הכתיב החסר, לפעמים אני כותב מלא. 
    • - אני מחכה. 
    • - אין לי. 
    • - אז פעם אחרת. 
    • - שלום. 

    ==============================================

     

    16/04/2020 22:54

     

     

    • - חזרתי. הפעם יש תוכן. 
    • - נו. 
    • - עברתי על הכתוב עד כה וראיתי שעלו כמה נושאים. 
    • - כן. 
    • - שאלת הטוב והרע. בזה נכללת גם שאלת השואה.
    •    שאלת ההכרח. 
    •    שאלת הזמן. 
    •    שאלת השפה. 
    •    שאלת החיים והמוות.
    •    שאלת האמונה.
    •    שאלת קיומך ותכונותיך.
    •    והלוגיקה האנושית. 

    • - כל זה עלה בשורות הקודמות?
    • - כן, בערך. רשימה בלתי מחייבת שעשיתי אחרי שעברתי על הדברים. אולי גם שאלת האושר. 
    • - אז מה אתה רוצה עכשיו?
    • - עכשיו, נראה לי שנדבר לפי נושאים, לאו דווקא על פי הסדר שבו נכתבו הדברים. אבל שהדיון יהיה שיטתי, ולא רק שברי אמירות כלליות, אלא שיחה של ממש. 
    • - לא נראה לי. 
    • - למה לא. 
    • - ככה. מה אתה הבוס שלי?
    • - לא. נתין שלך. מאמין. לא בדיוק מאמין, אבל מאמין. נדון בזה במקום. 
    • - אז מה אתה קובע לי סדרים פה?
    • - קובע, מה תעשה? תהרוג אותי? בבקשה - צווארי פשוט לפניך. שחט. 
    • - שחט, נו. קבעתי לך סדרים. אוי יו יו. שחט. אתה אלוה כל־יכול ואני זבל מת. שחט. 
    • - טוב, תבחר נושא, נדבר. 
    • - נראה לי שנתחיל בשאלת הבריאה. 
    • - אבל זה לא ברשימה. 
    • - לא נורא, זה מובלע שם. הרי צריך בריאה בשביל כל אלה. אני אתמקד בבריאת האדם, כי הוא מה שמעניין. הכל מעניין, אבל הוא, כלומר אנחנו, בני האדם, אנחנו ממש מעניינים. 
    • - תעניין אותי רפי. 
    • - טוב. אז אני פותח פוסט חדש, אקרא לו שיחה עם אלוהים (2). טוב?
    • - אתה צריך אישור לשם של פוסט?
    • - לא, רק שתבוא איתי לשם. 
    • - מחכה לך. 
    • - אחלה, צ'או. 

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/4/20 20:30:
      כן, אחרי שמסננים את כל הברקים והרעמים וההוד וההדר, נותרת האנושיות. אני לא מצליח לעבוד את ה' מיראה, לפרקים יש לי פרצי אהבה, לפרקים פרצים של שנאה. כך הופך הדיאלוג לאנושי להפליא, ואם אתה זוכה לשיחות מעין אלה, או מרשה לעצמך שיחות מעין אלה, אתה גם מקבל את הזכות לנסח אותן כרצונך, וזה אחלה. תודה שקראת.
        17/4/20 21:37:
      הוא מצטייר כמאד אנושי.