כותרות TheMarker >
    ';

    עו"ד בירושלים

    אתר מאמרים משפטיים בנושאים משפטיים להעשרת הידע המשפטי. אין לראות במאמרים ייעוץ משפטי ואין להתבסס על המאמרים בכל צורה. בכל מקרה בטרם נקיטת הליך או אי נקיטת הליך, יש לפנות לעורך דין לשם קבלת ייעוץ משפטי לפי המקרה. המאמרים מעודכנים ליום כתיבתם בלבד.

    אלימות במשפחה - מהי ואיך מתמודדים עמה?

    0 תגובות   יום שני, 20/4/20, 21:07

    אלו צווים מאפשרים התמודדות עם מצב של אלימות במשפחה:

    יצויין כי מצבים אלו ישנה חשיבות מיידית לפניה לעורך דין העוסק בדיני משפחה לשם שקילת הפתרון המתאים לטיפול בבעיה. ניתן להסתייע בכותב המאמר אשר הנו עורך דין משפחה בירושלים העוסק בייצוג בצווי הרחקה וצווי הגנה.

    במצבים בהם נוצרים סכסוכים קשים בין אנשים אם במשפחה ואם מחוצה לה. לעיתים סכסוכים אלו גולשים לאלימות או להטרדה של אדם מסויים ונוצר מצב שיש צורך להגן על המוטרד או שנשקפת סכנה לאדם ולכן ישנו צורך בצווים לסיוע בעת האלימות או ההטרדה.

    איך מבקשים צווים אלו ומהם הסוגים השונים של הצווים?

     

    צו הרחקה או צו הגנה הנו צו אשר ניתן לבקש מבית משפט כדי להגן על עסק, אדם, חברה, וכיוצא בזאת.

    צו זה יכול וינתן במצב של אלימות במשפחה ו/או במצב של הטרדה ו/או הצקה ו/או תקיפה מינית.

    במקרים מסויימים אף ניתן צו במצב בו האלימות מופעלת באמצעות דיבור בלבד.

    תכלית הצו על סוגיו השונים הנו להגן על הכלל או על הפרט, ע"י הרחקתו של אותו אדם המהווה סכנה.

    קיימים מספר סוגים של צווים:
    צו למניעת הטרדה מאיימת
    צו הגנה למניעת אלימות במשפחה
    צו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות
    צו הרחקה שניתן ע"י משטרת ישראל

    צו הגנה למניעת אלימות במשפחה:

    הצו ניתן ע"פ ס. 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה:

     

    לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

     (1)  בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;

    (2)   התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;

     (3)  התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;

     

    הצו מהווה אמצעי חירום להענקת הגנה מיידית לאדם הסובל/ת מאלימות במשפחה.

    היכן מגישים את הבקשה לצו הגנה במסגרת החוק לאלימות במשפה?

    את הבקשה לצו הגנה למניעת אלימות במשפחה ניתן להגיש לביהמ"ש לענייני משפחה או לביהמ"ש השלום. את הבקשה למתן הצו ניתן לבקש במעמד צד אחד.

    אם בית המשפט העניק את הצו – יש לקיים דיון נוסף לגבי הצו בתוך שבעה ימים מיום הוצאת הצו.

    לכמה זמן הצו תקף?

     

    תוקפו של צו ההגנה לא יעלה על שלושה חדשים. ביהמ"ש רשאי להאריך את תקף הצו מפעם לפעם, אולם התקופה הכוללת לא תעלה על ששה חדשים. מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטת בית המשפט, רשאי בית המשפט להאריך את תוקף הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת. כמו כן, מנימוקים מיוחדים, רשאי ביהמ"ש להאריך את תוקף הצו להגנה - לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת נוספת.

    ענייני סמכות:

    בית משפט לא יימנע מלדון או מלתת סעד בענין הצו, אף אם הענין מתברר בהליך אחר, וגם אם נטענה טענה של העדר סמכות מקומית, או שאדם שלל מעצמו את הזכות על פי החוק.

     

    כלומר, אם יעלה אחד הצדדים טענה כי בית המשפט מנוע מלדון בצו – טענתו זו לא תתקבל.

     

    שימוש לרעה בהליכי משפט.
     

     

    מה קורה במקרה שבית המשפט נוכח לדעת כי הבקשה לצו הגנה הוגשה שלא כדין:

    בית המשפט מוסמך לפסוק הוצאות ופיצויים כנגד מי שסיקש את הצו כפניית סרק:

     

    אם בית המשפט דחה בקשה למתן צו הגנה וקבע כי הבקשה קנטרנית, רשאי בית המשפט להטיל על מי שביקש את צו ההגנה את אלה או חלקם:

    (א)   הוצאות לטובת המדינה ו/או לצד שנפגע, בשיעור שימצא בית המשפט לנכון;

    (ב)   פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.

     

     

    צו הגנה/צו הרחקה מתוקף החוק למניעת הטרדה מאיימת:


    הצו הנ"ל ניתן מתוקף חוק מניעת הטרדה מאיימת.

    מטרת החוק הינה להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו

    .

    הטרדה מאיימת – איך היא מוגדרת?

    הטרדתו של אדם בידי אדם אחר בכל דרך או נקיטת איומים כלפי אותו אדם, במקרים בהם ישנו בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו של האדם שביקש את הצו, בפרטיותו או בחירותו שאו כי הוא עלול לפגוע בגופו של מבקש הצו.


    איך יכולה להתבטא הטרדתו של אדם?

    (א)   בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו של אותו אדם, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

    (ב)   בנקיטת איומים בפגיעה באותו אדם;

    (ג)   ביצירת קשר עם אותו אדם בכתב, בעל פה או בכל אמצעי אחר;

    (ד)   בפגיעה ברכושו של אותו אדם, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;

    מי זכאי לבקש את הצו?

    1. הנפגע או אדם מטעמו של הנפגע;

    2. היועץ המשפטי לממשלה או נציגו;

    3. תובע משטרתי;

    4. עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).


    כנגד מי ניתן להגיש את הבקשה לצו?

     

    "נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (4), ואם נוכח כי ההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשך פגיעה כאמור, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו גם להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(5) ו-(6).

    נוכח בית המשפט כי אדם התנהג או פגע באחר כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (6):

    (1)        התנהגותו של האדם, לרבות התנהגות כאמור בסעיף קטן (א), נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין;

    (2)        סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין.

    אלו הגבלות בין היתר כולל הצו:

    להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;

    לאיים על הנפגע;

    לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;

    ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;

    להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;

    לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה;

    והכל בין כלפי הנפגע ובין כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.


    צו זה נועד להגן על כל מי שסובל מאלימות ו/או או הטרדה. בצו זה נעשה שימוש במקרים בהם גם לא מדובר באלימות במשפחה. הבקשה למתן הצו נעשית במעמד צד אחד ואם הצו ניתן – נערך דיון בתוך 7 ימים מיום מתן הצו – במעמד כל הצדדים.
    איפה מגישים את הבקשה לצו?

     

    את הבקשה לצו ניתן להגיש בביהמ"ש השלום – ואם מדובר במקרה של אלימות במשפחה – ניתן להגיש את הבקשה לצו בבית משפט לענייני משפחה.

     

    במקרה שהצו נועד להגנת קטין או אם הפוגע הוא קטין – ניתן להגיש את הבקשה לצו אף לבית משפט לנוער.
    _______________

    צו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות:

    כותב המאמר הנו עורך דין תביעת מזונות ירושלים וניתן להתייעץ עמו ללא התחייבות אף בנושאי מזונות.

     
    המקור המשפטי לצו הרחקה זה:

    אחד מחיוביו של הבעל במשפט העברי (המהווה את הדין האישי) הוא לספק לאישה וכן לקטינים מזונות ומדור שליו – קרי מקום מוגן להתגורר בו. כאשר בן זוג של האישה או אבי הילדים הנו אלים או שהו מהווה למקור להתעללות, השפלה, דיכוי – ובכך פוגע בזכות האישה ו/או הקטינים למדור מוגן – ניתן לבקש צו הרחקה כנגדו לשם קיומו של המדור המוגן.

     

    במקרים מסויימים יעניק ביהמ"ש את הצו גם במקרה שהדירה רשומה על שם הבעל..

    מי מוסמך להעניק צו הרחקה במקרה זה?

     

    את הבקשה לצו הרחקה ניתן להגיש לצד תביעת מזונות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה – היכן שהוגשה תביעת המזונות.

    בית המשפט או בית הדין לא יעניק צו הרחקה במקרה הנ"ל (לעומת צו למניעת הטרדה מאיימת או צו הגנה ) במעמד צד אחד - אלא לאחר דיון במעמד שני הצדדים.

    החוק במקרה הזה אינו מגביל את הזמן בו יעמוד הצו בתוקפו.

    מה צריך להוכיח מבקש הצו במקרה זה?

     

    יש צורך להוכיח קיומה של סכנה מוחשית ומיידית לשלום האישה ו/או הקטינים.

    מעשי האלימות שנעשים הנם בעלי חומרה

    מי אחראי למריבות ומתי החלו

    לעיתים רק אלימות רוחנית – יכולה לשמש כבסיס להענקת צו הרחקה.

     

     

     

     צו הרחקה שניתן ע"י משטרת ישראל:

     

    גם לקצין משטרה יש סמכות להורות על מתן צו הרחקה במסגרת הליכי חקירה ומעצר. קרי קצין משטרה יכול לשחרר חשוד אולם להטיל עליו הגבלות.

    לדוגמא: הפקדת ערובה, איסור יציאה מהארץ, חיוב לעדכן כתובת, חיוב בהתייצבות במועדים מסויימים בתחנת משטרה, הפקדת נשק וכו'.

    על פי סעיף 42 לחוק המעצרים, קצין משטרה אף רשאי להורות על הרחקתו של חשוד ממקום מסוים, כגון שכונה או עיר מסוימת. בנוסף, לאסור על האדם ליצור קשר עם אנשים מסוימים במשך החקירה..

    מצ"ב הסעיף הרלוונטי:

    החליט הקצין הממונה לשחרר בערובה או להטיל ערובה, יקבע את סוג הערובה ואת גובהה לפי השיקולים האמורים בסעיף 46.

    שחרור בערובה יהיה על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט בכל מועד שיידרש, ושלא ישבש הליכי חקירה ומשפט; הקצין הממונה רשאי, בהסכמת החשוד, להתנות את השחרור בערובה בתנאים הבאים:

    (1)   חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה;

    (2)   איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים;

    (3)   איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים;

    (4)   איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;

    (5)   חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים;

    (6)   חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שיקבע;

    (7)   איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים;

     (8)   הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.

    בכל הנודע לאלימות במשפחה רצוי לפנות עורך דין גירושין בירושלים אשר ישקול יחד עמכם בהתאם לנסיבות את הפתרונות המתאימים למקרה הספציפי.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      עו"ד הרפז
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין