כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    עצרתי את הוידאו

    0 תגובות   יום ראשון, 26/4/20, 20:01

    עצרתי את הוידאו

     

     

    עצרתי את הוידאו. אני בכלל לא יודע מדוע התחלתי לצפות בו. אולי זה היה הקוף שהביט במבקרים בגן החיות, תוך שהוא דופק עם אבן על חלון הזכוכית ומבקש שישחררו אותו.

    עצרתי.

    התבוננתי בבלה ובלארי.

    אין להם שמץ של מושג מה כלבים אחרים עוברים בעולם, בחייהם הקצרים ורצופי הזוועות, לפני שבני אדם הורגים אותם. אין להם מושג איך מרגישים בעלי חיים אחרים, אסונם גדול אפילו יותר, במתקני המוות בהם הם מוחזקים.

    אם תשאלו את בלה ולארי, אני מניח שהם יגידו שהחיים דווקא לא רעים. נכון - הם אולי היו מעדיפים לרוץ גם עכשיו בחוץ, ולאכול קצת יותר זבל, אבל בסך הכל הם נראים מרוצים.


    גם אני לא יודע אילו זוועות בני אדם אחרים עוברים.

    אני גם לא יודע מה זה לעבור את הזוועות אותם חווים בעלי החיים הלא אנושיים, כמו גם בני האדם שחייהם איומים.

    האחר הוא תמיד מסתורין. אתם אינכם יכולים יכולים להוכיח לאדם אחר שאתם באמת חשים משהו. איך תוכלו בכלל להסביר בדיוק מה אתם חשים?

     

    לארי שוכב על המיטה. אני מתקרב והוא מראה לי מיד את הבטן. מי שיגידו שזו דרכו ככלב להראות כניעה לא מבינים כל כך את הדינמיקה בבית. לארי רוצה שיגרדו לו בבטן. התרגל לטוב.


    הקוף מבקש לברוח.

    הכבש מילל בטרם חותכים לו את הגרון (התכוונתי לכתוב "משספים", אבל זו מילה יפה מידי למה שעושים לו).

    צפיתי בוידאו נחמד קודם של פרה עצומה מניחה בעדינות את ראשה על רגליה של אישה שיושבת לידה, ונרדמת.

    קופה אחרת מחזיקה בתינוק שלה בחוזקה, שניהם כלואים במעבדה, ומושיטה מיד את ידה לנסיין שעתיד להזריק לה חומר מסמם ליד.

    זו עסקה עם השטן. הנסיין הוא השטן.

    היא רוצה להציל את התינוק ותעשה הכל בשבילו.

     

    סוג של עוף, אני לא זוכר איזה מין זה היה - זו היתה אמא שדגרה על ביצים בשדה.

    בני אדם הציבו מצלמה והראו איך גם כשהקומביין עובר מעליה (מבלי לפגוע בה) היא נשארת במקומה, מגוננת בחירוף נפש על הביצים היקרות.

     

    פרה נשחטת בשחיטה כשרה, כזו שלא מרגישים ומתים ממנה מיד, אבל היא עומדת במשחטה, גועה בפראות ולא מבינה מה קורה בעולם.

     

    אורי מתרחקת ממני ומלארי בשדה.

    לארי מודאג ומיילל קצת, עד שהיא נעמדת במקומה וקוראת לו.

    אני משחרר לו את הרצועה והוא טס אליה במהירות, קופץ עליה ומלקק אותה. "דאגתי שתלכי!", הוא כאילו אומר, אבל אנחנו לא יודעים.

     

    לידינו בוער ריח של קרמטוריום - משפחה עושה על האש בחורשה ומניחה על המנגל חלקי גופות, הכנה ליום העצמאות.

    שיחקתי פעם עם תרנגולת, ועשיתי תחרות נגיחות עם תיש צעיר (רימיתי והגנתי על המצח שלי עם היד).


    הלכתי עם אמא לקניות. עמדנו קרוב למדף הנקניקים כשהיא אמרה לי שנראה לה שנצמצם את אכילת הבשר בבית.

    הסתכלתי סביבי, עייף מהמראות האלו ומניקור המחשבה הזו במוחי, ואמרתי לה שאני מפסיק לאכול בשר ברגע זה ממש.


    בחוות מקלט לבעלי חיים רצה אלי אווזה וביקשה שארים אותה בידיים, ואז חיבקה אותי עם הצוואר.

     

    כשנסענו לבית החולים הוטרינרי להיפרד מטאו, שהפכה לאפורה ביום האחד שבו גילו שסרטן גדל בליבה, התכופפתי אליה והיא קפצה על רגלי.

    הבטחתי לה שאקח אותה הביתה, אבל זה היה שקר לבן.

     

     


    Pause, pause music, pause video, paused, stop, stopped, vertical icon


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה