כותרות TheMarker >
    ';
    0

    לשנות את המילון הפוליטי : חלק 2

    6 תגובות   יום שני, 27/4/20, 08:27

    הפוסט הקודם הסתיים ברעיון שצריך בהדמנויות שונות להתחיל לומר לשמאל ועליו כי הינו טוטליטרי בשאיפותיו ודרכיו. הדבר חשוב לסלילת מצב בו השמאל (הכולל גם את סיעת "כחול לבן" למרכיביה, למעט תל"ם) יהיה המחנה הפחות לגיטימי או ה"יותר פריפריאלי" כפי שאסביר בהמשך, אף אם "לא יעלם לגמרי". לומר לו ועליו כי הוא טוטליטרי על אותו משקל של נסיונות דה לגיטמציה לימין בזריקת מילים כמו "גזענות" ו"פשיזם". רק שהפעם אופיו הטוטליטרי של השמאל הוא הרבה יותר עובדתי ו"כלל מחני" לעומת התאורים הנ,ל לגבי הימין. רק בשבוע האחרון היה בישראל (שמא בקרוב מדינת ישמעאל) פס"ד טוטליטרי בו יהודי שומר מצוות בעל בית דפוס הוכרח לספק מוצר ייחודי ובו חומר להט"בי הנוגד את מצפונו כאדם דתי.

     

    יש הבדל בין הצורך לספק מוצר מדף או שרות מדף לכל באי עולם באשר הם לבין נסיון בולשביקי לכפות על אדם או גוף פרטי לייצר מוצר או שרות ייחודיים גם במקרה בו הדבר נוגד את מצפונו. אומנם פסק הדין היה "רק" של בית משפט שלום, אך בהכירנו את מערכת המשפט במדינת ישראל כיום קשה לדעת האם הנפגע מפסק הדין האנטי-ליברלי הזה יצליח בערעורו לערכאות גבוהות יותר (באם יוגש) בדומה להצלחת עמיתו האמריקאי האופה מקולרדו. פסק הדין שבבית משפט שלום בבאר שבע ניתן בעקבות תביעה אשר הגיש ארגון להט"בי (אשר אומנם, אני מניח, לא מייצג את כל הקהילה הזו ואולי אף לא ברובה). אז אכן על הימין להפסיק לקרוא לשמאל בשם "הליברלים האלה" - טעות נפוצה. זאת כשכבר מזמן ידוע שהם ההפך הגמור מכך.

     

    באותו אופן אין בשום אופן לקרוא לאנשי השמאל במערכת המשפט ולתומכיהם ממחנה זה בשם "הטהרנים האלו". ותקצר בפוסט זה היריעה מלתת דוגמאות להעדר טהרנות באותו צד של המפה הפוליטית. די אם נזכיר רק לאחרונה את ההחלטה של מערכת המשפט שלא לחקור את אהוד ברק על קשריו עם קרן וקסנר וג'רי אפשטיין ואת השתיקה של השמאל בעניין.

     

    ואם כבר הזכרנו ארגון להט"בי, אז בפוסט הקודם התחלתי לדבר על אפשרות שדווקא קבוצות או זרמים רעיוניים אשר היו זמן רב מדוכאים "הופכים צד". שוב, ההתנהגות האלימה של אותו ארגון להט"ב ודאי אינה מייצגת את כל הקהילה, אך היא מהווה דוגמא (ממנה הימין יכול ללמוד) כי גם מדוכאים יכולים להפוך למדכאים או דומיננטיים או אסרטיביים. דוגמא אחרת, ממדינה שכנה, יכולה להיות ארגון החיזבאללה. זה האחרון , ויחד עימו השיעים אשר בלבנון, עושים במדינה זו כבשלהם לאחר שבעבר הנוצרים במדינה זו נחשבו לבעלי עמדת הבכורה.

     

    וכאן המקום להגדיר את המושגים "דומיננטי" מול "פריפריאלי". בעקבות מקרה אשר אינו קשור, או קשור בעקיפין, לפוסט הזה ואשר ארע לאחרונה עם גב' חני ליפשיץ מחב"ד בהקשר להדלקת משואות ביום העצמאות, נכתב זה עתה ב"מקור ראשון" מאמר דעה אשר בסופו חב"ד הוגדרה כמייצגת רעיונות "פריפריאליים" ביהדות. למה אפשר להניח שהתכוון המחבר? בכל מסגרת או מסגרת-על רעיונית, תרבותיות וכדומה ניתן (לפחות ברוב המקרים) לזהות קבוצות ורעיונות יותר דומיננטיים וכאלו יותר פריפריאליים. "דומיננטי", פרושו שבאותה המסגרת הדברים נוטים להתישר לטובתו, על פיו או ביחס אליו. זאת אף במקרים שמה שדומיננטי אינו בהכרח הרוב באוכלוסייה.

     

    בדוגמא של חב"ד באותו המאמר, המחבר מזכיר כי ההלכה היהודית על מצוותיה האפרוריות והקשות לעיתים  ולא (לכך ודאי התכוון)רעיונות מיסטיים היא "נושאת האבוקה" של היהדות וסימן ההיכר שלה ואף מאפיינה הייחודי במשך הדורות . בין השאר, החסידות היא שהייתה צריכה בתחילת דרכה להוכיח נאמנות להלכה חרף ניונה להכניס מרכיב מיסטי חזק ליהדות. זה נכון למשל, שיש ביהדות מקום ולגיטימציה לרעיונות מיסטיים. אי אפשר לטעון שהם לגמרי לא חלק ממנה.

     

    ואולם, הדומיננטיות של עול המצוות, ההלכה והתלמוד מתבטאת בין השאר בכך שגם במקרים ששומרי מצוות מסתייגים לחלוטין ממיסטיקה הם עדיין, באופן כללי, פחות סופגים ביקורת כ"לא לגיטימיים ביהדות" מאשר תנועות ופלגים ביהדות הנחשבים למיסטיים בצורה קיצונית (כגון רבים מאד מחסידי ברסלב). אכן, ההבדל ביחס לו זוכה "כל אחד משני הקצוות" הוא אינדיקטור חשוב מיהו הצד היותר דומיננטי ו"נושא האבוקה" ואם נחזור לעניננו אנו, אז כך גם בפוליטיקה בקשר לשאלה מיהו המחנה הדומיננטי. המשך בפוסט הבא.


    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/5/20 20:48:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2020-05-10 11:15:59

      ניצן שלום.
      בזמן האחרון אני לא נמצא הרבה על המסך, נאלם אל הצללים.
      מקווה שאצלך בסדר ובתקווה שלכולם יהיה בסדר..
      כשזה מגיע אל האיך, אני בור ואין בי צד ברור.
      משאיר את המלאכה לאלה שמבינים.
      לבנתיים המשך שבוע טוב.

      תודה בכל מקרה ושבוע טוב גם לך חיוך

      ניצן שלום.
      בזמן האחרון אני לא נמצא הרבה על המסך, נאלם אל הצללים.
      מקווה שאצלך בסדר ובתקווה שלכולם יהיה בסדר..
      כשזה מגיע אל האיך, אני בור ואין בי צד ברור.
      משאיר את המלאכה לאלה שמבינים.
      לבנתיים המשך שבוע טוב.

        30/4/20 09:28:

      צטט: דאגניט. 2020-04-30 00:47:26

      מאמר מעניין ומנומק היטב. המחשבה שלי עלתה לא פעם בראש וקשורה למה שנכתב כאן, זה שכחלק מהמאבק על השיח, השמאל יצר מעין מוסכמה המקובלת בציבור, שהימין הוא חסר חוש הומור, ואילו אצלו, אצל השמאל, יש אותו בשפע, בזמן שהשמאל דווקא הוא זה שלוקח את עצמו ברצינות תהומית, ולא פעם חסר לו הומור, בעיקר הומור עצמי.

      תודה רבה גם לך. יש משהו בדברייך על הנסיון להציג את הימין כחסר הומור לעומת השמאל כשהאמת היא שגם בשמאל לא חסרים אנשים חסרי חוש הומור. בפרט היו כאן בעבר לפחות שניים כאלו בקהילת אקטואליה. ולעיתים ההומור בו אפשר להיתקל בשמאל הוא מהסוג הציני-אירוני. לפעמים השמאל גם מנסה להתחמק מביקורת על דברים חמורים שאמר בטענה המגוחכת ש"לא הבנו את ההומור שלו", כמו שקרה כאשר הציג את ביבי בגיליוטינה ויש עוד דוגמאות. אגב, לנין אסר על שימוש בהומור. כך גם היה אצל חומייני אשר הוא והגורמים ממשיכי דרכו זוכים להערצה אצל הרבה שמאלנים ברחבי העולם וגם בארץ.

        30/4/20 09:00:

      צטט: שטוטית 2020-04-29 23:41:33

      *

      תודה רבה

        30/4/20 00:47:

      מאמר מעניין ומנומק היטב. המחשבה שלי עלתה לא פעם בראש וקשורה למה שנכתב כאן, זה שכחלק מהמאבק על השיח, השמאל יצר מעין מוסכמה המקובלת בציבור, שהימין הוא חסר חוש הומור, ואילו אצלו, אצל השמאל, יש אותו בשפע, בזמן שהשמאל דווקא הוא זה שלוקח את עצמו ברצינות תהומית, ולא פעם חסר לו הומור, בעיקר הומור עצמי.

        29/4/20 23:41:
      *

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר ניצן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין