כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מלכות חמלה

    רבות ביליתי בין חכמים וגיליתי כי אין יפה מן השתיקה


    סיפור קצר או: אני מנפגעי הקורונה האמיתיים?

    2 תגובות   יום רביעי, 6/5/20, 08:37

    התמונה הבוקר ניראת יפה מאוד: החתולה הפרוותית שלי מכורבלת עלי, ברווח הקטן שמותיר המחשב הנייד. אנחנו יושבות בכורסאת המרפסת הרכה, המרופטת, שנתן לי השכן. אני מאוד אוהבת אותה. כולנו אוהבות אותה.

    בשמיים משייטים קרעי עננים אפורים, קריר. חסד של מאי. האדמה והסלעים עוד רטובים מגשמי הברכה של הלילה, רעמים באו לבקר אותי, ברקים ליטפו את פני, וכלום לא עזר לדכאון המצמית שאחז בי אתמול. כלום. 

    שיתוק יושב עלי, כבד וחונק.השכנים שלי וכל אדם אחר כמעט כבר חזרו לעבודתם בתום ההסגר הארוך. או שעבדו ממילא כל התקופה הזו. אני קמה בעצלתיים מהמיטה ,כל יום שבת, ונפשי ריקה מרצון . "תכניות" קוראים לזה. אין לי תכניות להיום. ולא למחר. ולא למחרתיים או אחרי מחרתיים. וגם לא לשבוע הבא. 

    הבנות בחופש אתי, אולי זו ברכה, אינני בטוחה, להן זה טוב יותר מביהס. כי אין באמת לאן לחזור, ואין חשק. 

    כמו שירו של יהודה עמיחי, מה שמפחיד יותר מכל הוא הידיעה הברורה שאין לנו בעצם לאן ללכת. 

     

    אדם בלי כיוון. אישה בלי כוחות. אטומים דהויים, מסתובבים קצת בחלל הבית והגינה, לפעמים נכנסים לאוטו לנסוע לסופר . ערימת מולקולות כבדות, נטולות יעד, מתנהלת מכוח האנרציה או כמה צרכים אנושיים- שתיה, אוכל, שירותים. לפעמים מקלחת. לפעמים לדאוג לחיות. לפרחים. לשתות עוד קפה. עוד סיגריה. לפעמים להתלבש יפה ולהתאפר ללא סיבה. ואז והוריד הכל ולחזור לישון. בחלומות קורה כל כך המון, יש מלא חיים.

     

    היום הפך לארוך נורא, המון דקות, ערימות של דקות מגובבות ללא טעם ופשר זו על גבי זו. אני רובצת בפינת החדר כמו חיה מפוחדת ומתבוננת בהן: שעון חול יגע ודומם.

     

    הייתי מדריכת חוגים בגני ילדים. איש אינו מתענין במצבי כמובטלת. אינני יודעת מתי ואם אחזור לעבודה. התשובה היא "הכל מוקפא". וכך גם אני, נציב קרח ביום שמש.

     

    רק הכתיבה עוד משאירה לי פינות קטנות של שפיות. 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/5/20 15:59:
      מה היינו עושים בלי הכתיבה באינטרנט מקווה שהכל יסתדר באופן חיובי ותחזרי לחוגים בגנים בינתיים הבריאות קודמת לכל
        7/5/20 13:46:

      אין תוכנית,

      אין חזון

      אבל הוא יבוא

       

      פתחי את הראש לאפשרויות

      והוא יבוא

      בזמן ובקצב שלו

      ארכיון

      פרופיל

      מור כרמי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין