כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    שיחה עם אלוהים (10)

    0 תגובות   יום חמישי, 7/5/20, 14:37

     

    - בפרוש שיחתנו העשירית, אני מבקש להודות ל

    - סתום, תתחיל מחדש. 

    מחדש

    - תודה ה' יתברך. 

    - על מה?

    - על הימים האחרונים, על הכל האמת, אבל על הימים האחרונים שהיו כה נעימים, על טעמו של הכרוב האדום שאכלתי אתמול, נורא חזק, חרדלי כזה, על ענני האתמול והשלשום, על העבודה, על המנוחה, על המלים, תודה על המלים השם יתברך, כמה הן נפלאות, נפלאות ממש, כלומר פלאיות, שאינן מן הטבע, אלא ממה שמעל, שזה אתה, וקצת אנחנו, בטובך.

    - טוב. מה עוד?

    - לא יודע, אני במצב רוח של הודיה, ויש כל־כך הרבה על מה להודות. בעיקר על ההפרדה הזאת ממך, פרק הזמן שבו אנו חווים את אשר אנו חווים, ככלל. 

    - תגיד, היית מודה לי אם היית ילד בן 8 שעובד במכרות הגופרית באינדונזיה?

    - לא חושב, סביר להניח שהייתי מת בגיל 9, ולא מספיק להבין מה זו יפעת ה' ומה זה הקיום, ורק סבל היה מנת חלקי. 

    - כלומר, כדי להודות צריך...

    - רווחה. לא במובן של פקידים, כמובן, שזה מזכיר לי את השואה. יותר במובן של זמן. פנאי. שופי. חברה מהוגנת שלא שולחת ילדים למכרות גופרית. שפע. ויכולת להתבונן, וזמן להתבודד. אני אוהב את הקרבה בין שתי המלים הללו, התבוננות והתבודדות. נ', ד', שתיהן שייכות לאותה קבוצה, דטלנ"ת, אותיות הלשון. 

    - מה אתה מקשקש לי שיעורי לשון עכשיו?

    - מקשקש, מה תעשה? אני רואה שגם התבוללות שם. אפשר לומר שהמתבונן יכול ללכת במשעול זה או במשעול אחר. גם המתבודד. מעניין דווקא. 

    - עוד הודיות: שחמט, חכה שניה, אני קופץ לשחק אחד.

    בסוף לא שיחקתי, קראתי כמה עניינים אקטואליים. 

    - משהו חדש?

    - לא, אותו זבלה מוכר. 

    - אז למה קראת?

    - ככה זה בני אדם. צריכים את הזבל שלהם. 

    - נכון. שכחתי. 

    - ממש. ותודה על הפרחים שקניתי אתמול. הם מאד נחמדים. ועל הסיר שקניתי היום. הוא ענק. מה אעשה איתו?

    - חמין, בחורף. 

    - עד החורף אמות איזה שבע מאות פעם. בעזרתך. 

    - אתה סתם מאיים. אף פעם לא מת. 

    - מצחיק מאד. 

    - אבל הבדיחה עליך.

    - טוב, אני לא מצליח להגיע לנקודה. 

    - אז תחזור אחר כך. 

    - אוקיי. 

     

    ***********************************************************

    ***********************************************************

     

    - או ווה. (נראה לי שזו דרך לגיטימית לכתוב את זה.) 

    - מה או ווה? 

    - מקום שני בטורניר. שני. אני. מדליית כסף. מתוך 565 משתתפים. 

    - פששששש... כל הכבוד. למדת משהו?

    - שאני שחקן שחבל על הזמן. שאני יודע לשחק בחסרון. 

    - אבל קיללת את עצמך חצי טורניר. 

    - אבל זה כי זה פס הקול שלי. זה מסדר לי דברים .

    - מה מסדר לך דברים?

    - הקללות והבוז והפגנת אי־שביעות־רצון ושנאה תהומית ומתמדת. 

    - מה זאת אומרת זה מסדר לך דברים? 

    - זה המקום שלי, כאן אני מרגיש נוח, ככה אני בבית. 

    - מה, שאתה אומר שאתה זבל וכלב ושהיטלר יותר טוב ממך?

    - כן. 

    - מאיפה זה בא?

    - בא מאיפה שבא, לא משנה עכשיו. אבל זה מה שאני מכיר, ועם זה נוח לי. ולשם אני חוזר בכל פעם שיש תקלה קטנה. 

    - ככה אני אלוה, ככה אני. מה אעשה? כלומר, אני לא שואל אותך מה לעשות על מנת להשתנות. יותר בכיוון של הביטוי הרווח בפי בני אדם "מה לעשות?" שמשמעו, פחות או יותר הוא שככה זה וזהו.

    - טוב, אבל זה לא משהו. 

    - ככה זה. 

    - אתה מצטט לי וונגוט?

    - לא. זה לא ביטוי שלו. זה רווח גם לפני ספרו. 

    - אבל אחלה ספר. 

    - אכן. 

    - אולי תכתוב עליו איזו ביקורת. 

    - לא חושב. לא. 

    - למה לא?

    - לא בא לי. אולי אכתוב על עוד אחד מן המונומנטים הספרותיים שקראתי. אולי. 

    - הצליח לך אתמול. 

    - כן, מעל ומעבר. תודה לך. 

    - לי?

    - לך. תודה לך. ממש. 

    - אין בעד מה. באמת אין. זה לא אני, זה אתה. 

    - לא מקובל עלי.

    - טוב. עוד משהו?

    - לא, תמיד אני רוצה משהו, כלומר לדבר על, או ללבן איזה עניין, אבל לא תמיד מצליח. זה בסדר, אבל. גם לשיחות חולין חביבות יש מקום. 

    - צ'או צ'או. 

     

     

     

     

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה