כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - אמור - ל"ג בעומר

    2 תגובות   יום שישי , 8/5/20, 13:48

    ל"ג בעומר- לדמותו של רשב"י

    האם ר' שמעון בר יוחאי היה מחובר לעולם הזה או שכל כולו היה בעולמות רוחניים ומופשטים ?

    לכאורה נראה שרשב"י שכל כולו היה בעולמות עליונים , מנותק מהעולם החומרי

    הגשמי .

    רשב"י היה במערה 13 שנה סה"כ , מנותק מכל קשר אנושי , שם הוא עסק כל כולו בתורה וכתב את ספר הזוהר .

    גם כאשר יצא רשב"י מהמערה עם בנו ר' אליעזר בפעם הראשונה לאחר 12 שנה  ,

    לא יכל רשב"י לקבל ולהבין שאנשים עובדים בשדה , שהרי תורה מה תהא עליה ?!

    גלגול הסיפור של בריחתו של רשב"י למערה מלמד גם הוא לכאורה על ריחוק מהעולם החומרי , שהרי באותו דיון בין רשב"י לבין ר' יהודה ור' יוסי על פיתוח הארץ על ידי הרומאים , טען רשב"י שאין לשבח את הרומאים על בניית השווקים והדרכים , שהרי כל מה שהם עשו היה לטובת עצמם והרווח האישי שלהם מכך ולא בכדי לקדם ולפתח את הארץ ואת העולם .

    לכן רשב"י העביר ביקורת על מעשיהם של הרומאים , שבגינה הרומאים רצו להרגו ,

    עד שרשב"י נאלץ לברוח ולתחבא במערה , שם נעשו לו ולבנו ניסים גדולים בכדי שיוכלו לחיות ולהתקיים שם .

    בגמרא במסכת ברכות מופיע דיון בין רשב"י לבין ר' ישמעאל .

    בעוד שר' ישמעאל טוען שצריך אדם לשלב בחייו תורה עם דרך ארץ , לימוד תורה עם עבודה ופרנסה כפי שנאמר : "אספת דגנך", הרי שרשב"י טוען שאם אדם יזרע בשעת זריעה , יקצור בשעת קצירה וכו' - תורה מה תהא עליה ?!

    ובמצב הראוי והשלם לפי רשב"י עבודת האדם תיעשה על ידי זרים עבורנו .

    מכל הנ"ל נראה שרשב"י מנותק מכל ענייני העולם הזה ומעדיף כמה שיותר לחיות בעולמות רוחניים המנותקים מקשר לעולם החומרי .

    השבוע יחול יום ל"ג בעומר , יום ההילולא של רשב"י .

    ביום זה לפי המסורת פסקה המגיפה בקרב תלמידיו של ר' עקיבא, ורשב"י הוא אחד מתלמידי ר' עקיבא , מאלו שהעמיד מחדש לאחר המגיפה .

    בתקופה זאת הייתה מלחמה קשה נגד הרומאים , כאשר ר' עקיבא תמך בבר כוכבא ובמרד נגד הרומאים .

    אותם אלפי תלמידי ר' עקיבא שמתו , מתו כנראה בגלל השתתפותם במרד בר כוכבא , בהדרכת רבם הגדול , ר' עקיבא .

    בריחתו של רשב"י למערה לא הייתה בכדי להתנתק מהעולם הזה , אלא כאילוץ פוליטי מפני אימת הרומאים .

    רשב"י לא זלזל בעצם פיתוח עולם החומר .

    אדרבה , דווקא לאחר יציאתו השנייה מהמערה מתקן רשב"י תקנות הקשורות לעולם החומר , למסחר ולשווקים .

    בתקופה הקשה ההיא , שהייתה תקופה קשה מבחינה לאומית לעם ישראל , שהרי לא הייתה כאן כלל ריבונות יהודית , הצליח רשב"י להדליק את האור ולהסתכל למרחקים .

    לראות מעבר לכאן ועכשיו , להווה הקשה הזמני , ולהתחבר לנצח בכדי להאיר את תורת ישראל ואת לאומיות ישראל למרחקים ולדורות רבים קדימה .

    לרשב"י לא הייתה בעייה עם קידום ופיתוח העולם , אלא עם העול הרומי ועם התרבות הקלוקלת שהוא מביא , גם אם בצידה החיצוני ניתן לראות יתרונות .

    גם הדיון של רשב"י עם ר' ישמעאל אינו מדבר על חוסר ערך בעבודת האדמה , אלא במצב שבו שולטים עלינו זרים , אז אכן רואה רשב"י שאין ערך בעבודה החומרית וראוי אז לעסוק רק בתורה .

    כאשר יהודי נמצא בגלות אין ערך לחיים החומריים , לתיקון ענייני המדינה .

    התורה היא הדבר היחיד.

    ה'חתם סופר' הסביר שדברי רשב"י הם רק כאשר זרים שולטים על אדמתנו , אז אין ערך בעבודת האדמה .

    אך כאשר השלטון בארץ הוא יהודי , אז גם לעבודת האדמה יש ערך של קודש ושל תורה.

    הרב קוק ב'למהלך האידאות' , פרק ה' כותב , שכאשר השמש שוקעת ויש חשיכה ,

    אז הכוכבים מאירים .

    כאשר שקעה השמש הלאומית של עם ישראל עם חורבן הבית הראשון ,

    האירו הכוכבים , המאירים גם בחשיכה , ואת זה ביטא רשב"י בהיכנסו למערה , לא בכדי להתנתק מהעולם , אלא דווקא בכדי להתחבר , בכדי לגלות את האורות הנסתרים של התורה , מתוך המלחמה הגדולה שהייתה לו נגד השלטון הרומי .

    זאת הייתה העת להתכנס ולגלות את עמקי סודותיה של התורה , לעסוק בחיי רוח אל מול חיי החומר שבאופן זמני עלינו להתנתק מהם .

    עד שיצא מהמערה וראה את אותו זקן הולך עם שני בדי הדס , אחד כנגד זכור והשני כנגד שמור , וכל כך שמח אז רשב"י לראות את החיבור שבין העולם הזה לבין עולם הקודש .

     

              

    ''

     

    "ממחרת השבת"  

    כאשר ילדים סופרים את הימים לקראת החופש הגדול , הם סופרים כמה ימים עוד נשארו עד החופש .

    לעומת זאת , בספירת העומר אנחנו סופרים כמה ימים עברו , כמה ימים אנחנו סופרים .

    זה דבר קצת מוזר , במיוחד שברור לכולם שהספירה מכוונת אל סופה , שהרי התכלית היא היעד , אנחנו סופרים לקראת היום החמישים , לקראת מעמד קבלת התורה .

    נראה שספירת העומר נוגעת בשלושת מימדי הזמן :

    ההווה - אנחנו סופרים כעת ברגע זה , אך ההווה יונק את כוחו

    מהעבר - אנחנו כל הזמן צריכים לזכור את נקודת ההתחלה , את השורש , שם הכל גנוז , ביציאת מצרים.

    זאת נקודת ההתחלה , זה השורש , לכן הספירה היא ליום הנפת העומר , ממחרת השבת , ממחרת יום טוב ראשון פסח .

    וכל הזמן מחשבתינו מונחת ומכוונת כלפי

    העתיד , אנחנו זוכרים את התכלית ואת היעד , קבלת התורה .

    אך היעד הזה לא יכול להיות מנותק כאמור , לא מנקודת ההתחלה , וגם לא מהדרך שאותה עובדים בדרך . גם לדרך יש מטרה .

    חמישים יום אנחנו הולכים במדבר , עם ניסי ה' הגדולים עד ההגעה להר סיני , למעמד הגדול של מתן התורה .

    נראה שניתן ללמוד מספירת העומר לימים אלה בהם יש הרבה סימני שאלה וקשיים , הן לפרט והן לכלל .

    מי שמסתכל רק על ההווה , אכן יכול להתייאש מהקשיים הרגעיים שבהווה .

    אך מי שמביט אל הנצח , ומאמין שאכן יש נצח, אז הדברים יכולים להיות הרבה יותר פשוטים וקלים .

    אם מביטים על העובדה שיש עבר , יש נקודה שממנה הכל התחיל , ויש נקודה אליה הכל הולך , ולהכל יש תכלית , יש מטרה , יש מכוון , יש מי שמוביל את הכל , ובאמת נכנסים לתודעה הזאת , אז יכולים להתגבר על הייאוש מהחשיכה ומהאפילה הזמנית . ספירת העומר מזכירה לנו שהווה חשוב , אך יש לזכור מניין באנו ולאיזה תכלית אנחנו הולכים ובעיקר שיש מנהיג לבירה שמכוון את הכל לתכלית ולמטרה טובה .

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/5/20 11:22:
      אם כך, כדי לצאת מהמערה עלינו למצוא את האיזון בין הרוח לחומר, אז, אלו החיים: עבודה ואמונה בו בזמן.
        9/5/20 20:31:
      לג בעומר שמח:)