כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לחופש נולדה

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      9/5/20 18:20:

    סיפור מעניין ציפי.
    תפסת מרובה לא תפסת....
    לרצות את הבלתי מושג ולהישאר בתסכול תמידי....

    ומי לא בא- המשך

    1 תגובות   יום שישי , 8/5/20, 15:45

     מאז שהייתה נערה הייתה  אירית שקועה במרדף אחר אהבה,  זה  הדבר שהניע אותה ונתן טעם לחייה. אותה מידה  של מאמצים  שהשקיעה  בחיפוש אחר אביר החלומות  השקיעה בדבר אחד  נוסף, בלמצוא פגמים בגברים  שחיפשו דרך אל ליבה. בדרך כלל היה זה המראה החיצוני שגרם לה לפסול את המועמד הפוטנציאלי  שהיה נמוך,מבוגר מידי, שמן, או מכוער. אך לעיתים דחתה אף גברים נאים בשל השתייכותם העדתית, השכלתם, או תכונות אופי שעליהן לא התפשרה, קרי, קמצנות.


    אירית נתנה  סיכוי רק לגברים  שהקשר איתם לא הוביל להתמסדות, בדרך כלל לנשואים, לאלה שיש להם בנות זוג, או לצעירים ממנה  בשני עשורים לפחות.  קשר מעין זה  אפשר לה להמשיך במרדף חייה  אחר הבלתי ניתן להשגה.  רוב  חברותיה  של אירית כבר נישאו  וילדו ילדים, חלקן הספיקו  להתגרש ומצאו  זוגיות חדשה,  אך היא המשיכה לחפש ביתר שאת, בטוחה שתצליח למצוא את הגבר המושלם בלי להתפשר כמו חברותיה  על מראה, תכונות, או הרגלים מעצבנים. היא ביקרה בכל  חוגי הפנויים פנויות, יצאה לטיולים, השתתפה בסדנאות, האזינה להרצאות, הלכה לסרטים ולמופעים, לא היה לה  ערב ללא פעילות.


    לעיתים רחוקות  יצרה קשרים ממשיים, אך אלו הסתיימו אחרי זמן קצר משום שכאמור, נועדו מראש לכישלון, וגרמו לה למפח נפש. הגברים  שהיו מעורבים בקשרים אלו לא כיבדו אותה  והפעילו נגדה  באלימות מילולית או פיזית, אך  דווקא אלה  מצאו דרך לליבה. לרוב הסתיימו היחסים ביוזמתם, היא מבחינתה הייתה מוכנה להמשיך בדפוס הקלוקל של  זוגיות, המוכר לה מבית הוריה.   

                 

      בעקבות  עלייתו לארץ  של  הנגיף  הסיני הכל יכול  השתבשו חיי החברה  של אירית. היא הפסיקה להיפגש עם חברותיה, לצאת לדייטים חסרי סיכוי  ונמנעה מכל מפגש רב משתתפים. יחד עם זאת המשיכה לנסוע לעבודה באוטובוס, מפני שהפחד שלה מפני הבדידות גבר על   חששה  מהקורונה. על פי  אמונתה גורלו של  אדם נחרץ מראש ואין לו יכולת לשנותו. אם  תידבק בקורונה באוטובוס או במשרד שבו עבדה זהו כפי הנראה רצון אלוהים ומי היא שתנסה לסכל את תוכניותיו.  בנוסף לכך חשבה אירית שאין לה מה להפסיד, אין לה בעל וילדים שזקוקים לה והיא  מבחינתה מיצתה את החיים  עלי אדמות, אולי בגלגול הבא יאיר לה  המזל את פניו. 

     

    משרדה  של  אירית היה ממוקם בלב אזור תעשייה  שוקק חיים ורבים  מהעובדים  שם המשיכו להגיע למקום עבודתם בתחבורה ציבורית.  על פי רוב ישב בכל מושב באוטובוס נוסע אחד, אולם לעיתים, כאשר כל המושבים היו תפוסים  נאלצה אירית  לשבת ליד נוסע אחר. הבחירה בנוסע שתשב לידו היתה עבורה חשובה  כבחירת בין זוג. מכיוון שלא יכלה לצאת לדייטים הקפידה לשבת על יד גברים צעירים ונאים, כשאלו היו בנמצא, אולי משם תצמח ישועתה. אותם בני  המזל שבחרה לשבת על ידם, פינו  לה מקום באי רצון  והתרחקו ממנה  כנשאית קורונה פוטנציאלית לכיוון החלון.  תקוותם שהתמהונית הזאת שסורקת בקפידה כל ספסל לא תשב דווקא לידם, התבדתה כשבחרה בהם מכל שאר הנוסעים.כל שנשאר להם לעשות הוא להתרכז בטלפון   או לנעוץ מבט בחלון למקרה שזאת תחליט לפתוח בשיחה.

     

    באחד הימים כשהאוטובוס היה מלא התיישבה אירית ליד גבר צעיר ונאה בשנות השלושים לחייו. הוא לא נראה מוטרד מנוכחותה. למעשה לא הבחין בה כלל משום שהיה שקוע  בשיחת טלפון. היא לא יכלה שלא להאזין לשיחתו, הוא הסביר  לבן שיחו שיאחר לעבודה מכיוון שהרכב שלו נמצא במוסך  וביקש ממנו לעשות את סבב הביקורים במחלקה במקומו.   בהמשך הסביר   למחליפו היכן נמצא ציוד המגן והמסיכות שהחביאו אותם מפני  מבקרים חמדניים. בשלב זה כבר הבחין בנוסעת שישבה לידו ניכר בה    שנבהלה משהבינה ליד מי ישבה.  אירית קמה ממקומה  ועברה לשבת הרחק  מהרופא,  מבלי לשים לב על יד מי היא יושבת. כל הדרך עד העבודה  התפללה להגיע במהירות למשרד, וכשהגיעה לשם חיטאה  את ידיה היטב, הכינה לעצמה כוס קפה וניפנתה לטפל בענייני המשרד. 

     

    לאחר  מספר ימים  החלה אירית  להשתעל וסבלה  במקוצר נשימה,  למחרת  היה לה חום גבוה. היא התקשרה למד"א, הסבירה שישבה באוטובוס ליד רופא ממחלקת הקורונה ותיארה את התסמינים שהיא חווה. אמבולנס נשלח לביתה והבהילה לבית החולים   הקרוב שם אושפזה במחלקת הקורונה. את הרופאים  נאלצה לראות רק על גבי מסכים, אף על פי כן  ציפתה לביקורים הדיגיטלים בקוצר רוח,  כמהה לקול אנושי בבדידותה.

     

    לאחר שבוע חל שיפור במצבה  של אירית והיא  החלה  להסתובב במחלקת הקורונה  בדרכה לשירותים  ולמקלחת או  כשרצתה לחלץ את עצמותיה. באחד משיטוטיה  היומיים במחלקה שמעה מישהו קורא לאחות בקול רפה.  היא התקרבה לחדרו  נעמדה בפתח ושאלה אם תוכל לעזור. רק אז זיהתה את החולה, היה זה  הבחור שישבה לידו באוטובוס, זה שבגללו הגיעה לבית החולים. הבחור ביקש כוס מים והיא מילאה כוס חד פעמית   מהקולר במסדרון והניחה אותה על מגש הארונית הצמודה למיטתו.  משסיימה פנתה לצאת מהחדר אך הוא ביקש את עזרתה בשתיית המים. אירית  התקרבה למיטתו סייעה לו להתיישב במיטתו והשקתה אותו מהכוס בלגימות קטנות עד שהרווה את צימאונו. כשסיים הודה לה  והיא אחזה בכתפו ועזרה לו לשכב חזרה במיטתו. שמו היה רון.

     

    מאותו יום כשיצאה אירית לטיול במחלקה עצרה דרך קבע  בחדרו של רון ושאלה אם הוא זקוק  לעזרתה. הוא שש על העזרה שהציעה לו  האישה טובת הלב שהזכירה לו את אימו עליה השלום וביקש מים או  שתייה חמה ממכונת המשקאות. לעיתים אף  פתחה או סגרה את החלון לבקשתו, הטעינה  את הטלפון הנייד שלו , הביאה לו עיתון לקריאה ועוד כהנה וכהנה.   עם הזמן  נשארה ואירית   לשבת על כיסא בחדרו של רון  לאחר שמילאה את  מבוקשו  ושוחחה עימו על נושאים שונים.  כך התברר לה שהוא רופא פנימאי  במחלקת הקורונה שבה מאושפזים שניהם, כשהחלו אצלו התסמינים  לא ייחס להם חשיבות עד שפיתח חום גבוה, לכן  התאשפז  במצב קשה. היא  גילתה  שהוא  רווק  הולל  ואין לו כוונות להתמסד בשלב זה של חייו. גם  היא סיפרה  על עצמה על מקום עבודתה  ועל אהבתה לבילויים וקיוותה שיבין את הרמז.

     

     חיבתה של אירית אליו לא נעלמה מעיניו  של רון אך  הוא לא ראה בה מועמדת  לקשר רומנטי. בעיניו היתה דמות אם דאגנית וחביבה ותו לא. מצד שני לא רצה לפגוע ברגשותיה. הוא חיכה לרגע שבו יוכל לעמוד על רגליו ולא יזדקק  עוד לשירותיה. ואכן מיום ליום  התחזק  והחל לדחות בנימוס את הצעותיה לעזרה. היא שמחה לראותו מתאושש ופירשה את סירובו לקבל עזרה  ממנה  כרצונו להיות עצמאי. אף שלא נזקק לעזרתה   המשיכה לבקר בחדרו מידי יום  מצויידת בשתי כוסות קפה, לו ולה, ודובבה אותו לדבר כשהיא מאזינה למוצא פיו בעניין רב.

     

    עננה  כיסתה את פניה של אירית  כשהודיעו לה שהחלימה והיא משוחררת לביתה, כיצד תסתדר  בלי השיחות  היומיות שלהם והחיות הנערית שלו? לאחר שארזה את תיקה הלכה לחדרו כדי להיפרד ממנו וביקשה שישמור על קשר. הוא  הבטיח לה שיעשה זאת ונפרד ממנה בלחיצת יד חמה. משיצאה מהחדר נשם לרווחה. אירית  חזרה לביתה השומם, לשגרת חייה ולעבודתה. במשך שבוע  ציפתה לסימן חיים מהרופא שהפיח חיים בליבה אך  כשזה לא הגיע לא התאפקה ושלחה לו הודעה  שהתעניינה  בשלומו. רון  כתב לה  שהשתחרר מבית החולים ושב לעבודה ושאין לו זמן לנשום. אירית  הציעה לו   להצטרף אליה לארוחת ערב שישי בביתה והוא ענה  שיבדוק מהן התוכניות  של חבריו לסוף השבוע ויודיע לה.

     

    תשובתו של רון הגיעה רק ביום חמישי. הוא  כתב לה שהוא פנוי ושאל  אם יוכל להגיע עם  אביו  שבחברתו הוא  סועד בימי שישי ואינו  רוצה להשאירו לבד. אירית ענתה לו מיד שאביו יתקבל בברכה,  היא לא ציפתה להתקדמות כזאת ביחסיהם לאחר שלא שמעה ממנו שבוע שלם. כפי הנראה רוצה רון להציגה בפני אביו כבת זוגו.


    כל השבוע התכוננה אירית  לארוחה המשולשת. היא  ערכה קניות  סידרה וניקתה את הבית. ביום שישי, עמלה על הכנת  ארוחה חגיגית מהבוקר. בערב פרשה מפה לבנה על השולחן הניחה אגרטל עם פרחים במרכזו וחיכתה בהתרגשות לרון ולאביו. רון ואביו הגיעו לדירתה של אירית בשעה שנקבעה  והביאו לה בקבוק יין כשי על האירוח.  אירית הגישה להם  את האוכל בכלים חגיגיים והפצירה בהם לאכול  עוד ועוד.

     

    אביו של רון  התעניין במקום עבודתה ובמשפחתה בעוד שרון נראה מרוחק והעיף מבט בטלפון שלו מידי פעם. כשהגיע זמן הקינוח  התנצל רון בפני אירית על כך שהוא צריך לפרוש מפני שקבע עם חבריו.  אביו של רון  התבדח  עם אירית שלא תדאג כי הוא מתכוון להישאר  ולאכול גם פרוסת העוגה של רון. אחרי לכתו של רון מיהרה אירית למטבח להכין  קפה ולפרוס את העוגה. היא הייתה נסערת מעזיבתו והתקשתה לשלוט ברגשותיה. רק עתה התחוורה לה  תוכניתו. הוא הגיע לארוחת הערב בלווית אביו  כדי לשדך ביניהם. היא מחתה דמעה סוררת מזווית עינה, מזגה את הקפה לספלים, הניחה אותם עם העוגה על מגש  וחזרה לאביו של רון כשעל פניה  חיוך מאולץ.  הוא שיבח אותה על הארוחה הטעימה והעוגה המשובחת שהכינה. היא מצידה חיכתה שיסיים לאכול וקיוותה שלא יאריך בשיחה.


    אביו של רון  היה מבוגר מידי לטעמה אף שהיה כמעט בגילה. מוטב  לה להישאר בבדידותה המזהרת  מאשר להפוך לבת זוגו של האלמן חסר החן  שמכרכר סביבה. היא הרי אינה נמשכת לגברים נחמדים  שנופלים  ברשתה בלי שתתאמץ.  זאת ועוד, בקבוק היין הזול שהביא לה אינו מעיד על רוחב לב. 

    דרג את התוכן:

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ציפידרור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין