כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    משרד הפטנטים של דוקטור גלי וינשטיין

    שלום הגעתם למשרד הפטנטים של הדוקטור גלי וינשטיין גרנק
    =================================
    איינשטיין האט גראדואירט אין 1900 פון דער שווייצער פעדעראלער אינסטיטוט פון טעכנאלאגיע (דער "צורישער פאליטעקניק") מיט א דיפלאמא אלץ לערער פון פיזיק און מאטעמאטיק. אין 1902 האט ער באקומען א פשוט'ן סעקרעטאר פאסטן אין דער שווייצער פאטענט אפיס.

    © כל הזכויות לחומר המפורסם בבלוג זה שמורות לגלי וינשטיין גרנק.
    אין להשתמש בחומר ללא רשות בכתב ממשרד הפטנטים.

    אם אלברט אינשטיין התקשה למצוא עבודה אז למה שאני אמצא??

    23 תגובות   יום שישי , 14/3/08, 23:07
    המדינה שלנו מוליכה היא אל מבוי סתום אינטלקטואלי. כיון שדומה שהאינטיליגנטים והמשכילים אינם נחטפים לשום עבודה. למען האמת יכולה לעבור לה שנה ואולי תחלופנה גם שנתיים. ואף לא אחד ירצה להעסיק דוקטור ובטח שלא אשה. לא יועיל הרבה להסביר. באמת משונה הדבר אבל מי צריך נשים בארץ? וברצוני להוסיף, מי זקוק לגרושות? גם אשה וגם גרושה...תוסיפו לזה את הדוקטור וקיבלתם מתכון לחוסר תעסוקה מוחלט. תכופות מתלוננים על בריחת מוחות לחו"ל ועל ירידה של אינטלקטואלים מהארץ. מדוע שדוקטורים ישארו בארץ כאשר אף אחד לא רוצה להעסיקם פה? אף אחד במדינה לא רוצה את הדוקטורים ובחו"ל רוצים אותנו. אינני מדברת כלל על משכורת יותר גבוהה. אני מדברת על זה שירצו להעסיק דוקטורים וביחוד דוקטוריות מוכשרות במדינה. מוטב אם כן להזכר בסיפור הידוע על אלברט אינשטיין מתחילת המאה העשרים כאשר אף אחד לא הסכים לתת לא עבודה.  

    אתם יודעים היו זמנים שאינשטיין לא נחטף לשום עבודה. וזאת עוד בטרם כתב את מאמר היחסות, עוד לפני שהגה את גילויו המסעירים בתורת הקוואנטים, ובטרם כתב את מאמריו במה שאנו מכנים "השנה המופלאה", שנת 1905.
    באותה תקופה מוחו של אינשטיין היה עסוק במציאת פתרונות לבעיות שיובילו לתורות אותן פרסם ב"שנה המופלאה". ואולם בעוד התרוצצו במוחו של אינשטיין רעיונות על האלקטרודינמיקה של גופים בתנועה ועל מהות האור, לאינשטיין הייתה רק תעסוקה בלתי רצופה בין השנים 1900 ל-1902, כאשר הוא ואשתו מילבה מאריץ' חיו מהיד אל הפה. לאף אחד משניהם לא הייתה עבודה. הם התפרנסו משיעורים פרטיים - אם בכלל מצאו כאלה. אינשטיין תמיד חשד שהיינריך פרידריך וובר נמצא מאחורי כל הדחיות מהמוסדות האקדמיים אליהם שאף להתקבל. בתחילה היו לאינשטיין יחסים טובים למדי עם וובר, ו-וובר אף עזר לו להיכנס כסטודנט לפוליטכניק השוויצרי. אולם יחסים תקינים אלו לא החזיקו מעמד זמן רב, ומהר מאוד וובר הפך לאויבו. אינשטיין פנה לוובר כ"הר וובר" במקום "הר פרופסור וובר". ואילו וובר עצמו אמר לאינשטיין: "אתה ברנש צעיר חכם, אינשטיין, ברנש צעיר מאוד חכם! אך יש לך בעיה אחת בלבד: לא ניתן לומר לך דבר". למרות זאת לוובר הייתה המילה האחרונה בשל מעמדו באקדמיה. אינשטיין כתב לחברו מרסל גרוסמן ב-14 לאפריל, 1901: "הייתי יכול למצוא משהו לפני הרבה זמן, אלמלא הבוגדנות של וובר. מכל מקום איני משאיר אפילו אבן אחת הפוכה ואיני מוותר על חוש ההומור שלי. אלוהים יצר את החמור ונתן לו עור עבה". באותה נימה הוא כתב למילבה מאריץ' ב-27 למרץ, 1901: "אני לגמרי משוכנע שוובר הוא האשם [לבעיות התעסוקה]... אני משוכנע שבנסיבות אלה אין זה הגיוני לכתוב לפרופסורים נוספים כלשהם, כי הם בטוח יפנו לוובר למידע עלי בשלב כלשהו, והוא פשוט ייתן לי עוד המלצה רעה".
    אינשטיין המשיך להגיש בקשות באוניברסיטה כאסיסטנט לפיזיקאי בכיר. הוא כתב לאוניברסיטאות ברלין, ליידן, וינה ואף פנה לאוניברסיטה באיטליה גם כן. אך ללא הצלחה - ברוב המקרים הוא לא זכה אפילו לתשובה. ב-4 באפריל 1901 הוא כתב למילבה: "עוד מעט כבר אכבד את כל הפיזיקאים מהים הצפוני ועד הקצה הדרומי של איטליה בהצעותיי!".
    בסדרת מכתבים מ-19 למרץ 1901, אינשטיין כתב לווילהלם אוסטוולד המכובד, פרופסור לכימיה פיזיקאלית באוניברסיטת לייפציג, שאת עבודתו אינשטיין קרא בשקידה והיא היוותה חלק חשוב ממאמרו הראשון. לאחר שלא קיבל כל תשובה, ב-3 לאפריל אינשטיין נקט בשנית בצעד נואש של כתיבה, בתירוץ ש"אינני בטוח שציינתי את כתובתי" במכתבי הקודם. עדיין הוא לא קיבל תשובה. אינשטיין ודאי ציין אכזבה גדולה זו באוזני אביו, הרמן אינשטייין, כי מבלי ידיעתו, ב-13 באפריל, 1901, אביו כתב לאוסטוולד: "אנא סלח לאב שהוא כה מעז לפנות אליך, הר פרופסור הנכבד, בענייני בני". הרמן תמצת את הקריירה של בנו בפוליטכניק השוויצרי וחזר על שאיפתו של אלברט להמשיך בלימודיו. למרות כל המכשולים, אלברט "דבק באהבה גדולה במדע שלו".
    שום תשובה לא נמצאה, וגם אינשטיין לא היה אף פעם מודע למכתב זה. באופן אירוני, ב-1909 כאשר אינשטיין היה כבר מפורסם אוסטוולד הציע את אינשטיין כמועמד לפרס נובל של שנת 1910 ואחר כך עשה זאת עוד פעמיים.
    כשגבו אל הקיר, אינשטיין הכריז על "החלטתו הסופית" שהוא "יחפש מישרה מייד, לא חשוב כמה צנועה. מטרותיי המדעיות וגאוותי האישית לא ימנעו ממני מלקבל את התפקיד הכי נחות", הוא כתב למילבה ב-15 לאפריל, 1901. והוא הוסיף בעוד מכתב כחודש אחר כך: "הסמרטוט האמיץ אינו פוחד".
    והרי אינשטיין כתב ב-17 לדצמבר, 1901: "זה באמת נורא, כל הדברים האלה שבורים זקנים שמים בדרכם של אנשים שאינם ממעמדם. הם באופן אינסטינקטיבי רואים כל צעיר אינטליגנטי כסכנה לכבודם השברירי, או שכך נראה לי... חבורה נאה, כולם. אילו דיוגנס היה חי היום היה מחפש לשווא אדם ישר עם פנסו". ואינשטיין בעזרת חבריו מיקל'ה בסו ומרסל גרוסמן הגיע לעבוד במשרד הפטנטים הפדראלי השוויצרי של ברן כמומחה טכני זמני בדרגה 3 תחת האלר המפחיד...רחוק ומבודד מהאוניברסיטאות.

    רק כאשר הוא התפרסם כולם ביקשו ממנו להיות פרופסור באוניברסיטאות...

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/3/08 09:40:

       

      צטט: ליאורה* 2008-03-26 03:14:22

      אני חושבת שדווקא לגאונים הכי קשה למצוא מקום באקדמיה ומהבחינה הזו איינשטיין שייך לדור הולך ונעלם. את יכולה לתאר לעצמך מה יעשו לחוקר צעיר שיבוא עם תיאוריה חדשנית ומקורית- יתמקדו בדירוג של האוניברסיטה שלו ומי היה המנחה, לא בתוכן. האקדמיה לדעתי היא יותר בגדר TRADE ואין בה מקום לאנשים מאוד רב תחומיים ורחבי אופקים. זה חבל כמובן אבל זה מה שאני רואה בארה"ב- לא פעם מייצרים פה דוקטורים בני 27 שלומדים את הטכניקה של פרסום מאמרים בג'ורנלים נחשבים ולא תמיד יודעים משהו מעבר. לי יעצו להסיר מקורות החיים שלי כל דבר שמרמז לרב תחומיות כי זה נתפס כלא רציני. בקיצור, אולי גאונים צריכים לפתוח סטארט אפ במקום ללכת לאקדמיה.

       

      אני מאחלת לך מעומק ליבי שתמצאי עבודה שהולמת את כשרונותיך.

      נכון. יש הרבה בינוניות באקדמיה וזה ידוע. יש אנשים טובים באקדמיה אבל בין האנשים הטובים יש הרבה מאוד בינוניים וגם הרבה מאוד פוליטיקה ותככים. הפוליטיקה והתככים זה משהו נורא. וכן, כן צריך לעצב מחדש את קורות החיים ולקמבן. זה ממש נורא ככה...

      את צודקת...

      בהצלחה גם לך!!

      גלי

        26/3/08 03:14:

      אני חושבת שדווקא לגאונים הכי קשה למצוא מקום באקדמיה ומהבחינה הזו איינשטיין שייך לדור הולך ונעלם. את יכולה לתאר לעצמך מה יעשו לחוקר צעיר שיבוא עם תיאוריה חדשנית ומקורית- יתמקדו בדירוג של האוניברסיטה שלו ומי היה המנחה, לא בתוכן. האקדמיה לדעתי היא יותר בגדר TRADE ואין בה מקום לאנשים מאוד רב תחומיים ורחבי אופקים. זה חבל כמובן אבל זה מה שאני רואה בארה"ב- לא פעם מייצרים פה דוקטורים בני 27 שלומדים את הטכניקה של פרסום מאמרים בג'ורנלים נחשבים ולא תמיד יודעים משהו מעבר. לי יעצו להסיר מקורות החיים שלי כל דבר שמרמז לרב תחומיות כי זה נתפס כלא רציני. בקיצור, אולי גאונים צריכים לפתוח סטארט אפ במקום ללכת לאקדמיה.

       

      אני מאחלת לך מעומק ליבי שתמצאי עבודה שהולמת את כשרונותיך.

        17/3/08 17:58:

      נכון. את צודקת. המון תודה על המחמאות!

      גלי

      צטט: yaffa co. 2008-03-17 10:47:06

      גלי וינשטיין יקרה !

       

      את מדהימה !

      אני בהחלט מבינה אותך ויכולה להזדהות איתך מכיוון שחלק

      מהסיפור שכתבת על חייך דומה לשלי.

      מה שגיליתי עם כל קשיי ההתפרנסות שחוויתי, הוא שישנו

      מקום של הובלה, יוזמה ולקיחת אחריות, שעשוי להוביל אותי/אותך

      לעבודה. וזה מעבר להמתנה או צפיה שיעסיקו אותך, כי איכשהו

      עם כל הכישורים והיכולות לא תמיד אתה נכנס לתוך הקופסא עם ההגדרות

      הדרושות למשרה המסויימת.

      התסכול שאני חשה מדברייך הוא ככל הנראה אותה תחושת עליבות הנובעת

      מכך שאם לא מעסיקים אותך אז אתה חש זנוח ולא מוערך, כאשר למעשה

      האמת היא שההפך הוא הנכון - וההערכה הפנימית שלך על כל כישורייך

      יכולותייך וידיעותייך הרבות היא זאת שעשויה להציל אותך מאותו פח דמיוני.

      המון המון בהצלחה, יפה

       

       

       

        17/3/08 10:47:

      גלי וינשטיין יקרה !

       

      את מדהימה !

      אני בהחלט מבינה אותך ויכולה להזדהות איתך מכיוון שחלק

      מהסיפור שכתבת על חייך דומה לשלי.

      מה שגיליתי עם כל קשיי ההתפרנסות שחוויתי, הוא שישנו

      מקום של הובלה, יוזמה ולקיחת אחריות, שעשוי להוביל אותי/אותך

      לעבודה. וזה מעבר להמתנה או צפיה שיעסיקו אותך, כי איכשהו

      עם כל הכישורים והיכולות לא תמיד אתה נכנס לתוך הקופסא עם ההגדרות

      הדרושות למשרה המסויימת.

      התסכול שאני חשה מדברייך הוא ככל הנראה אותה תחושת עליבות הנובעת

      מכך שאם לא מעסיקים אותך אז אתה חש זנוח ולא מוערך, כאשר למעשה

      האמת היא שההפך הוא הנכון - וההערכה הפנימית שלך על כל כישורייך

      יכולותייך וידיעותייך הרבות היא זאת שעשויה להציל אותך מאותו פח דמיוני.

      המון המון בהצלחה, יפה

       

       

        16/3/08 11:34:

       

      צטט: גלי ואלברט וינשטיין 2008-03-16 10:55:49

       

      צטט: צביקס 2008-03-16 10:42:03

      מי צריך קשרים

      כשיש פרוטקציה..

      תחזיקי מעמד

      לדעתי כש

      כשהתלמיד מוכן המורה מופיע..

      בהצלחהמחייך

      הבעיה במדינה הזאת שהכל מתנהל כמו מאפיה

      הכל זה פרוטקציות וקשרים

      לא בודקים מועמדים סתם כי הם טובים

      הרי כל פעם מתברר בגלל דו"ח של מבקר המדינה שברשות ממשלתית מסויימת מועסקים עשרות בני משפחה של המנכ"ל

      שהשר הזה והזה סידר פרוטקציות לקרובים שלו בחברת החשמל

      שהמנכ"ל ההוא סידר לעוד קרובים שלו עבודה בעוד חברה ממשלתית

      שראש עירייה מסויים סידר לקרובת משפחה ג'וב מיוחס

      ככה משיגים עבודות במדינה: לא על סמך קישורים ומומחיות אלא על סמך קרבה משפחתית ועל סמך פרוטקציות.

      וזה מוביל לשחיתויות.

      אחר כך הבן שלי חוזר מהגן ושואלים אותו בגן: מה זה ממשלה? והוא עונה: "מושחת".

      ילד בן 6 יודע כבר שממשלה בישראל ושילטון וכל מה שקשור ברשויות = מושחת.

      סבבה להוציא קיטור..

      אבל בהרבה מקרים  זה מכניס להילוך אחוריקורץ

        16/3/08 10:55:

       

      צטט: צביקס 2008-03-16 10:42:03

      מי צריך קשרים

      כשיש פרוטקציה..

      תחזיקי מעמד

      לדעתי כש

      כשהתלמיד מוכן המורה מופיע..

      בהצלחהמחייך

      הבעיה במדינה הזאת שהכל מתנהל כמו מאפיה

      הכל זה פרוטקציות וקשרים

      לא בודקים מועמדים סתם כי הם טובים

      הרי כל פעם מתברר בגלל דו"ח של מבקר המדינה שברשות ממשלתית מסויימת מועסקים עשרות בני משפחה של המנכ"ל

      שהשר הזה והזה סידר פרוטקציות לקרובים שלו בחברת החשמל

      שהמנכ"ל ההוא סידר לעוד קרובים שלו עבודה בעוד חברה ממשלתית

      שראש עירייה מסויים סידר לקרובת משפחה ג'וב מיוחס

      ככה משיגים עבודות במדינה: לא על סמך קישורים ומומחיות אלא על סמך קרבה משפחתית ועל סמך פרוטקציות.

      וזה מוביל לשחיתויות.

      אחר כך הבן שלי חוזר מהגן ושואלים אותו בגן: מה זה ממשלה? והוא עונה: "מושחת".

      ילד בן 6 יודע כבר שממשלה בישראל ושילטון וכל מה שקשור ברשויות = מושחת.

        16/3/08 10:47:

       

      צטט: irmi 2008-03-16 05:33:29

      באמת מעניין ומעורר למחשבה. תודה

       

      תודה רבה לך
        16/3/08 10:42:

      מי צריך קשרים

      כשיש פרוטקציה..

      תחזיקי מעמד

      לדעתי כש

      כשהתלמיד מוכן המורה מופיע..

      בהצלחהמחייך

      באמת מעניין ומעורר למחשבה. תודה
        15/3/08 11:31:

       

      צטט: pianistal 2008-03-15 08:32:00

       

      גלי יקרה,

      עם השנים נוכחתי לדעת כי הדבר החשוב ביותר, בנוסף על כישרון והשכלה הוא קשרים אישיים עם אנשים שיכולים להניע ולקדם קריירה, ושיווק עצמי נכון.לשם כך צריך ביטחון עצמי ופתיחות גדולה.

      ייתכן ותרצי להתפתח כעצמאית ולתרום יותר בכיוון הזה, ואף לפתוח אקדמיה משלך. אשמח לתת שם הרצאות .

       

       

      שלך

       

      מיכל

      נכון הדבר החשוב ביותר הוא הקשרים האישיים עם אנשים והשיווק העצמי. או אם נאמר את זה בצורה בוטה...ויטמין P...

      לפתוח אקדמיה משל עצמי זה בעיה כי צריך כסף בשביל זה. אבל הרעיון טוב מאוד. תודה.

        15/3/08 11:28:

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-03-15 06:38:43

      גלי יקרה,

      בקושי קראתי את הפוסט הזה. יש הגדלת גופן, אינני יכולה לקרוא באותיות כיתוב קטנות. הקריאה היתה עינוי עבורי ומשימה לא פשוטה. להביא את עצמך בפוסט ואת בעיותייך אני מבינה, ההשוואה עם איינשטיין נראית לי לא לעניין. אני סבורה, שאת לא צריכה להתייאש, לשלוח קורות חיים ולשאול אם קיבלו. את צריכה להיות אסרטיבית ולעמוד על שלך כדי להצליח. אף התחלה בדרך לעצמאות כלכלית איננה קלה. הכוכב ניתן לך על ביקורייך אצלי בידיים מלאות

      תודה ושבת שלום. בבקשה תגדילי את הגופן שנמצא בצד שמאל של שליחת התגובה.נשיקה

      אני שוב אומרת שאינני משווה את עצמי לאינשטיין. אני מספרת את הסיפור של האטימות באקדמיה: הבינוניות נוטה להשתלט במקומות רבים באקדמיה. אם לא רצו לקבל את אינשטיין לעבודה זה מראה את פרצופה של האקדמיה - ולצערי מצב זה לא השתנה במקומות רבים.

        15/3/08 11:24:

       

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-03-15 04:24:04

      שלום גלי,

      תודה על ההזמנה.

      צר לי על כי חיפוש העבודה שלך מתארך ואינו פתיר.

      אני לא חושבת שיש קשר להיותך אישה וגרושה. אולי קיימות סיבות אחרות, איני יודעת.

      ההשוואה שלך את עצמך לאיינשטיין, דומה בעיניי להשוואה של צייר מתוסכל לוואן גוך שגם את תמונותיו לא קנו בחייו.

      מכל מקום, אני מקווה שתמצאי את הערוץ המתאים ותשתלבי במעגל העבודה בהקדם ולשביעות רצונך.

      כתבתי לך כבר בפרטי שקשה לקרוא את הפוסטים הצפופים שלךואת האותיות הזעירות.

      הסברתי שרצוי להגדיל אותיות וליצור מרווחים. כמו כן, הסברתי לך כיצד.

      צר לי, אך לנוכח אי-היכולת שלי להתמודד שוב עם הפוסטים שלך במצב הזה, אני מבקשת ממך לא להזמין אותי לקרוא להבא.

      כל טוב ובהצלחה

      ניצה

      אינני משווה את עצמי לאינשטיין.

        15/3/08 11:20:

       

      צטט: אמנון ותמר 2008-03-15 00:40:12

      גלי גם יפה גם חכמה וגם ד''ר

      אם זה ראיון עם גבר זה לא מסתדר לו

      ונוסיף לזה גרושה אז בכלל הוא מאבד שליטה.

      ( ואגב לא רק בראיונות עבודה בחיפוש עבודה אלא גם בכלל

      בהיכרויות עם גברים זה פשוט לא מסתדר להם שזה ביחד )

      ולמצוא עבודה כאן בארצנו המוגבלת באפשרויות די קשה, לא פלא

      שהרבה יוצאים לנכר לחפש את דרכם וגם נשארים שם לצמיתות.

      ודי חבל כי העם היהודי נחשב תמיד כחכם ומבריק, ולאורך ההיסטוריה

      יש הרבה גאונים מבריקים מתחומים שונים שהם יהודים. לא שרוצה

      לאכזב אותך, כי את המציאות את כבר יודעת. מאחלת לך למצוא את

      כל מה שתרצי ( אגב נתתי לך גם כוכב לעליזה והפלאות, רק לא הגבתי

      מחוסר זמן )אז שוב כוכב ושדלת הקסמים תפתח ותשאוב אותך לעולם

      שבו תוכיחי את עצמך ממני בחום נשיקהרינת

      תודה לך. אני לא יודעת האם אני יפה - זה עניין של טעם. אני נראית נחמד.

      לגבי הכרויות. יותר קל להכיר גברים מאשר למצוא עבודה במדינה הזאת. זה בטוח.

      אבל גם כל העסק של הזוגיות...זה כבר עניין לפוסט אחר ואני זורקת לך את הכפפה שתכתבי על כך: על מצב הרווקות והגרושות במדינה ובכלל לכתוב על מצב הפנויים והפנויות.

      וזה מזכיר לי שעד לפני שנה חברי הכנסת והשרים ממפלגת קדימה היו שולחים לי כל הזמן מכתבים הביתה. הם היו מספרים לי על ההצלחות שלהם: "עברה שנה...והנה עשינו כך, עשינו כך..." נו באמת! ראשית, הייתה מלחמה. שנית, שדרות מופגזת. שלישית, אין לי עבודה כל כך הרבה זמן. אז מה יש להתפאר? ועכשיו אני חושבת לעצמי: באיזה ראש ממשלה לבחור בבחירות הבאות? מי יביא לפה שלום? ויותר מכל מי יביא לי פרנסה?? תגידו יש בכלל שר רווחה במדינה הזו? טוב שר דתות בטוח יש נכון? נו צריך להעביר כמה מיליונים כדי לשמור על שלמות הקואליציה אז אין מספיק תקציב לשר רווחה.

        15/3/08 11:00:

       

      צטט: קנולר 2008-03-14 23:51:43

      הי גלי ייתכן ואת לא מוצאת עבודה, כי את קורותץ החיים שלך תא כותבת באותיות קטנות ללא רווחים, ומחפשי העובדים הם כבדי ראייה כמוני?

       

      מכל מקום אני מסגימה אתך במאה חוז. בריחת המוחות אינה של פרופסורים, כמו שהם איימו במהלך השביתה הארוכה שלהם, אלא של דוקטוראנטים ובעלי תואר שלישי.

       

      למסקנה שלך הגעתי כבר מזמן. אמרתי בצער שגיליתי כי לאנשי רוח ואשכולות, אין בדרך כלל פרנסה, כי השוק מחפש התמקצעות צרה ובדרך כלל טכנית. לא מכבר שמעתי כי במערכת הבריאות הבוסים הם מהנדסי תעשייה וניהול והם בוחנים את עולם הרפואה בעיני עלות מול תועלת. שעה שהיה עדיף בכת התחומים כי הבוסים יהיו פילוסופים שראיית עולמם היא הרחבה ביותר.

       

      באתי מארץ קומוניסטית, בעת שהכל היה בנוי לפי תוכניות חומש. כלומר הכל היה מתוכנן לחמש שנים קדימה. בניגוד אלינו שכאן התכנון הוא קצר מועד. כל שר מקים ועדה, כל שר עושה רפורמה. השר שבא אחריו, דוחף את המלצות הוועדה למגרה, ואת הרפורמות לבוידעם ומתחיל מחדש.

       

      יותר גרוע. בועדות שקצת הכרתי את העבודה עשו הסטאז'רים הציערים ואילו בעלי השם המכובדים רק חתמו בלי לבדוק.

       

      הזדמן לי פעם לשמוע הרצאה של יו"ר ועדה בתחום המיסוי. כששאלתי אותו שאלה הנוגעת לפנסיונרים הוא אמר: "טוב, לא חשבנו עד הסוף ולא פתרנו את כל הבעיות". סליחה?

      נכון את צודקת במאה אחוז. כאשר הייתה שביתה של הסגל האקדמי הבכיר הם סתם יללו ובכו שיש בריחת מוחות. מי בסוף בורח? הם לא בורחים!! יש להם משכורות עצומות בסופו של דבר כי בנוסף למשוכרת שלהם יש להם תקציבי מחקר עצומים והטבות ונסיעות לחו"ל וכדומה וגם קביעות לכל החיים. תראי לי מגזר שבו יש לך קביעות במקום העבודה לכל החיים? זה אנחנו שרוצים לברוח! אותנו המערכת פולטת. אנחנו עושים דוקטורט ואחר כך אנחנו עושים מספר פוסט דוקטורטים ושום מקום עבודה לא רוצה לקבל אותנו. ואני לא מדברת על זה שאני אקבל משכורת יותר טובה בחו"ל. לא. אני לא מחפשת משכורת יותר טובה בכלל. אני מחפשת רק משכורת. זה הכל. ואני לא רוצה לעזוב את הארץ. אחר כך מתלוננים למה מספר היורדים גבוה ממספר העולים. כי לא נותנים לנו עבודה! אז מה רוצים? שנשאר? ממה נחייה בכלל במדינה הזו? ואת יודעת כמה פעמים שלחתי את קורות חיי למקומות עבודה ולא הגיבו בכלל? פשוט נמאס לי.

        15/3/08 10:53:

       

      צטט: ציפור נודדת 2008-03-14 23:20:43

      מאוד מתחברת לפוסט שלך

      מציד אחד נלחמים על קידום מעמד האישה

      שתלמד, שתעבוד, שתלד ילדים וגם תפתח קריירה

      ומצד שני לא נותנים הרבה צאנסים

      אם יש לך ילדים סימן שאת לא יכולה לעבודה כי הם יהיו חולים ולא תגיעי לעבודה

      ואם רק התחתנת אז בטח תלדי בקרוב ולא תבואי לעבודה

      ואם את בת 30 פלוס אז את כבר מתחילה להיות זקנה.

      פשוט עצוב עולם הולך ונעלם...

      ואנחנו הנשים מעמדנו לעיתים נעלם יחד עימו.

      כאילו העולם שואף שנשים יהיו נשות קריירה ולא יתחתנו ולא ילדו אחרת אין להן

      מקום כאשת קריירה.

      כיכבתי את הפוסט

      בחו"ל יש מה שנקרא אפלייה מתקנת - כאשר יש מכרז כותבים שיש קדימות לנשים ובהרבה מחלקות רואים ריבוי של נשים בגלל זה. כאן בארץ זה בדיוק להפך. יש אפלייה נגד נשים. כאשר באה אשה ועוד גרושה...הסיכוי שלה קטן. אבל בכל זאת יש נשים בעמדות מפתח באקדמיה. בדרך כלל הכל זז פה עם פרוטקציה כאשר אשה מגיעה אז מישהו סידר לה ג'וב. הבעיה היא יותר של נשים גרושות וגם הבעיה היא התככים והלכלוכים מאחורי הגב שפרופסורים שפשוט רוצים לקלקל כאשר יש לך הזדמנות למשרה. לצערי זה מה שהולך באקדמיה. רמת השחיתות, בזבוז הכספים והרצון לקלקל היא עצומה.

       

        15/3/08 10:48:

       

      צטט: pinkason1 2008-03-14 23:18:45

      זה בכרך סיפור חייף9 לא באמת. אני מאמין שגאונים ימצאו בסופו של דבר את מקומם, יקח להם קצת זמן עד שהם יבינו את עצמם ובסופו של דבר ימצאו את מקומם הטבעי כי בגלל זה הם גאונים. מעניין שבת שלום

      כן זה סיפור חיי. עבדתי במקומות עבודה נורא יוקרתיים, הכי יוקרתיים שיש במדינה וגם בחו"ל. הרצתי בכנסים בכל העולם ממזרח ועד מערב, בארצות נידחות ויש לי מספר עצום של פרסומים. אבל הגעתי לגיל 42 ואז האוניברסיטה אומרה לי שלום אחרי פוסט דוקטורט. יש הרבה תככים באקדמיה. ובדיוק כמו שאינשטיין כתב לחברו מרסל גרוסמן ב-1901: "הייתי יכול למצוא משהו לפני הרבה זמן, אלמלא הבוגדנות של וובר", כך זה באקדמיה בארץ. לא מספיק שלא נותנים משרה, גם כאשר יש הזדמנויות אמיתית למשרות אחר כך מגלים...שיש איזה פרופסור שאמר עליך מילים לא כל כך נעימות מאחורי הגב בגלל אינטרסים צרים בלבד.

        15/3/08 08:32:

       

      גלי יקרה,

      עם השנים נוכחתי לדעת כי הדבר החשוב ביותר, בנוסף על כישרון והשכלה הוא קשרים אישיים עם אנשים שיכולים להניע ולקדם קריירה, ושיווק עצמי נכון.לשם כך צריך ביטחון עצמי ופתיחות גדולה.

      ייתכן ותרצי להתפתח כעצמאית ולתרום יותר בכיוון הזה, ואף לפתוח אקדמיה משלך. אשמח לתת שם הרצאות .

       

       

      שלך

       

      מיכל

      גלי יקרה,

      בקושי קראתי את הפוסט הזה. יש הגדלת גופן, אינני יכולה לקרוא באותיות כיתוב קטנות. הקריאה היתה עינוי עבורי ומשימה לא פשוטה. להביא את עצמך בפוסט ואת בעיותייך אני מבינה, ההשוואה עם איינשטיין נראית לי לא לעניין. אני סבורה, שאת לא צריכה להתייאש, לשלוח קורות חיים ולשאול אם קיבלו. את צריכה להיות אסרטיבית ולעמוד על שלך כדי להצליח. אף התחלה בדרך לעצמאות כלכלית איננה קלה. הכוכב ניתן לך על ביקורייך אצלי בידיים מלאות

      תודה ושבת שלום. בבקשה תגדילי את הגופן שנמצא בצד שמאל של שליחת התגובה.נשיקה

        15/3/08 00:40:

      גלי גם יפה גם חכמה וגם ד''ר

      אם זה ראיון עם גבר זה לא מסתדר לו

      ונוסיף לזה גרושה אז בכלל הוא מאבד שליטה.

      ( ואגב לא רק בראיונות עבודה בחיפוש עבודה אלא גם בכלל

      בהיכרויות עם גברים זה פשוט לא מסתדר להם שזה ביחד )

      ולמצוא עבודה כאן בארצנו המוגבלת באפשרויות די קשה, לא פלא

      שהרבה יוצאים לנכר לחפש את דרכם וגם נשארים שם לצמיתות.

      ודי חבל כי העם היהודי נחשב תמיד כחכם ומבריק, ולאורך ההיסטוריה

      יש הרבה גאונים מבריקים מתחומים שונים שהם יהודים. לא שרוצה

      לאכזב אותך, כי את המציאות את כבר יודעת. מאחלת לך למצוא את

      כל מה שתרצי ( אגב נתתי לך גם כוכב לעליזה והפלאות, רק לא הגבתי

      מחוסר זמן )אז שוב כוכב ושדלת הקסמים תפתח ותשאוב אותך לעולם

      שבו תוכיחי את עצמך ממני בחום נשיקהרינת

        14/3/08 23:51:

      הי גלי ייתכן ואת לא מוצאת עבודה, כי את קורותץ החיים שלך תא כותבת באותיות קטנות ללא רווחים, ומחפשי העובדים הם כבדי ראייה כמוני?

       

      מכל מקום אני מסגימה אתך במאה חוז. בריחת המוחות אינה של פרופסורים, כמו שהם איימו במהלך השביתה הארוכה שלהם, אלא של דוקטוראנטים ובעלי תואר שלישי.

       

      למסקנה שלך הגעתי כבר מזמן. אמרתי בצער שגיליתי כי לאנשי רוח ואשכולות, אין בדרך כלל פרנסה, כי השוק מחפש התמקצעות צרה ובדרך כלל טכנית. לא מכבר שמעתי כי במערכת הבריאות הבוסים הם מהנדסי תעשייה וניהול והם בוחנים את עולם הרפואה בעיני עלות מול תועלת. שעה שהיה עדיף בכת התחומים כי הבוסים יהיו פילוסופים שראיית עולמם היא הרחבה ביותר.

       

      באתי מארץ קומוניסטית, בעת שהכל היה בנוי לפי תוכניות חומש. כלומר הכל היה מתוכנן לחמש שנים קדימה. בניגוד אלינו שכאן התכנון הוא קצר מועד. כל שר מקים ועדה, כל שר עושה רפורמה. השר שבא אחריו, דוחף את המלצות הוועדה למגרה, ואת הרפורמות לבוידעם ומתחיל מחדש.

       

      יותר גרוע. בועדות שקצת הכרתי את העבודה עשו הסטאז'רים הציערים ואילו בעלי השם המכובדים רק חתמו בלי לבדוק.

       

      הזדמן לי פעם לשמוע הרצאה של יו"ר ועדה בתחום המיסוי. כששאלתי אותו שאלה הנוגעת לפנסיונרים הוא אמר: "טוב, לא חשבנו עד הסוף ולא פתרנו את כל הבעיות". סליחה?

        14/3/08 23:20:

      מאוד מתחברת לפוסט שלך

      מציד אחד נלחמים על קידום מעמד האישה

      שתלמד, שתעבוד, שתלד ילדים וגם תפתח קריירה

      ומצד שני לא נותנים הרבה צאנסים

      אם יש לך ילדים סימן שאת לא יכולה לעבודה כי הם יהיו חולים ולא תגיעי לעבודה

      ואם רק התחתנת אז בטח תלדי בקרוב ולא תבואי לעבודה

      ואם את בת 30 פלוס אז את כבר מתחילה להיות זקנה.

      פשוט עצוב עולם הולך ונעלם...

      ואנחנו הנשים מעמדנו לעיתים נעלם יחד עימו.

      כאילו העולם שואף שנשים יהיו נשות קריירה ולא יתחתנו ולא ילדו אחרת אין להן

      מקום כאשת קריירה.

      כיכבתי את הפוסט

        14/3/08 23:18:
      זה בכרך סיפור חייף9 לא באמת. אני מאמין שגאונים ימצאו בסופו של דבר את מקומם, יקח להם קצת זמן עד שהם יבינו את עצמם ובסופו של דבר ימצאו את מקומם הטבעי כי בגלל זה הם גאונים. מעניין שבת שלום

      ארכיון

      פרופיל

      DRGALI
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין