כותרות TheMarker >
    ';

    רוזמן יחיאל חיליק

    הבלוק עוסק בחומרים המאפשרים לכל אחד מאתנו לבנות שורה, טור, קיר, חומה, בית, לנקד, לפסק, לכרוך ולהציג את היצירה על רבדיה, גווניה, פלאיה ומנעמיה.
    http://www.facebook.com/roseman.hilik

    0

    הרהורים על רדידות ועומק

    0 תגובות   יום ראשון, 17/5/20, 18:06

    פונטנה Vs. תורת הנפש


    בשנת 77 רכשתי את מילון פונטנה (The Fontana Dictionary of  Modern Thought) משום שהתגלתה לי "בורותי" בתחום המחשבה המודרנית הכוללת תיאורטיקנים רבים ותיאוריות רחבות היקף, אישים ומחקרים, התרחשויות היסטוריות שהטביעו חותם על הפעולה האנושית וכל אלה פרושים בכתב מזערי על פני 684 עמודים צפופים המכסים "כמעט" כל שיח אקדמי בקפטריה, במנזה, על הדשא, בסמינרים ובמפגשי הסגל. את המילון רכשתי בעקבות "הלשנה" של סטודנט, אשר למד אתי לתואר השני והוא זה שגילה סודו על אוזני שעה שלחש כממתיק סוד: "כל הסוציולוגיה נמצאת במילון אחד". לאחר שהרשים אותי בידיעותיו הרבות וביכולתיו לתמצת ולצטט משפט של Parsons או תיאוריה סמיולוגית, פנומנולוגית, או גישות ביהביוריסטיות, קוגנטיביות, פסיכוסומאטיות שעשו רושם רב על חבריו הסטודנטים כמי שהעמיד עצמו בשורה אחת עם גדולי המרצים בחוג. כאשר היה מצטט מאחד הספרים ש"קרא" היה מוסיף ידע מיותר, לכאורה, אודות שנת ההוצאה של הספר, כאילו ראה את הספר, קרא בו וקרא אותו. פסגת הפסגות של "קריאה אמינה" למדנו מפרופ' ליאון שלף אשר לימד בשני חוגים ושיעור אצלו היה נגמר בלוח המכיל מאות שמות ספרים, תיאוריות, מחברים בשפות רבות ששלט בהן. פרופ' שלף לא נזקק למילון פונטנה כדי להציג את שעוריו. השעורים בקרימינולוגיה או בסוציולוגיה היו כניסה למים עמוקים תוך התחייבות של הסטודנט לצלוח את העומק, לקרוא, לקרוא ושוב לקרוא. אני אפילו זוכר שהעמדתי לו שאלה אודות "מֻקדִּמַת אבן ח'לדון" ההיסטוריוגרף הצפון אפריקאי במאה השלוש עשרה, והוא ענה בפרוטרוט, בהרחבה, בהשוואה, בציון מיקומו בהיררכיית התיאורטיקנים הדיאלקטיים עוד לפניו של הֵיגל ודומיו.

    ולמה אני מתעקב על מילון פונטנה? משום שהבמות נעשו כולן פונטנה, באקדמיה, בפוליטיקה, בחינוך, בשלטון המקומי, בעיתונת היומית, בתקשורת האלקטרונית ובכל מרחבי השיח האחרים. אם בשנות השבעים אנשי אקדמיה דברו בלחש כאשר צטטו מפונטנה, תוך חוסר נעימות בכך שלא קראו את "המקור", נעשתה "הלמידה" דרך הגולם (הגוגל) החדש לתחליף לגיטימי ואף יסדו עבורות "רווח בר-סמך", משל ידועה נפקותו של "מקור" זה ונעשו בדיקות המוכיחות ודאותו ותוקפו. בדומה לו הופקו עיתונים "המכסים" את כל הנושאים בשיטת פונטנה, קרי, רדידות בהצגת עובדות, מִשְׁמוען, הקשרן, תרומתן לידע הכללי ולתכנון חברתי רציונלי המשרת את החברה. כתב לענייני משפט אמור היה לשלוט ברזי המשפט, בדומה לעורך דין או תלמיד מחקר באוניברסיטה, היינו הך לגבי כתבים לענייני חינוך, בריאות, רווחה וכד'. תחת זאת מניחים בידיהם של כתבים רדודים "מילון פונטנה" להבחין בין חינוך ייסודי, אקדמי, בעלי מוגבלויות, ממלכתי דתי ועוד.

    "שיח פונטנה" חודר לכל רבדי החברה. הדבר ניכר בשקט המושלך בספריות העירוניות שאין רבים המשתמשים  בשירותיהן. בעירי קיימת חבורה גדולה של פונטנאים הנוטלים את "ישראל היום" ומתיישבים בבית הקפה בקניון, או ברחוב, יחידים ובקבוצות, מנהלים ויכוחים, דיונים, מחלוקות, הסכמות, תובנות מבדלי ידיעות וממאמרים רזים ושדופים, שאדניהם רעועים, ואין אני מבקש לדון באינטרסים, במזימות, בפרופגנדה, אלא Cמבנה וצורת "הידע" המונחל להמונים. אין הדבר שונה מאותו מילון, שכל מטרתו היתה "פוזה" של ידענות. דומה הדבר להדיוט המתחיל את טיעוניו ב: "קראתי מחקר חדש בישראל היום". ואין אני בא לבוז לעיתון זה הדומה ל"אחיו" הבוליטינים היומיים על צבעיהם הצהובים והלבנים.

    לשיא השיאים של השיח הפונטני, מגיעים חוגי הרפואה והרווחה האלטרנטיביים, לא אמנה כאן את עשרות שיטות ההוראה של "מדריך" ו"לומדים", אך אספר על מפגש זום בו השתתפתי. המורה אינה נושאת תואר אקדמי (ניכר מדיבורה שאינה משכילה). להלן משפטים שנאמרו על ידה: "... נכון, כולם מכירים את החוק השלישי של ניוטון... רבי נחמן היה אומר... בקבלה נהוג לקרוא לזה...כמו ביהלום נוצר כך גם נפש... דיכאון הוא דך-און.... כעס עולה כשמתנגד למציאות... קליפת ההסברים ססגונית ויצירתית.... על אלה מנגנוני הגנה... מנגנוני פיצוי... עומסים... מיותרים... בפסיכולוגיה קוגנטיבית הדברים מקבלים ביטוי... ב 'קושי' טמונות שתי מילים – שי ..יש.. קושי כח המילים... גימטריה של..." וכהנה וכהנה ניגוני פונטנה לא אחראיים.

    מורה שאינה שולטת בקבלה, במקרא, בפסיכולוגיה, גוף האדם, לינגוויסטיקה, פיזיקה, כימיה, ליקווטי מוהר"ן, סיפורי הבעש"ט, ואין סוף ממשקים המוצגים כמשקפי התרחשות, כזיזים שאליהם ניתן להצמיד את המציאות, התופעתיות, אוביקטיבית וסובייקטיבית, עד כי כמעט ובקשתי לנתק עצמי מבליל הממשקים, אך מחוסר נעימות המשכתי להשתתף עד סוף השיעור האינטרנטי.

    כאשר נוטלים ממשק אחד בלבד, כדי להסביר מציאות, אפשר להגיע לעומקים נדירים. לפני כשנה קבלתי מתנה את ספרו של אילעאי עופרן, רב ופסיכולוג, המשמש כראש המכינה הקדם צבאית "רוח השדה".  בספר עוסק לכאורה בממשק אחד "המקרא", ודרך ממשק זה שאקרא לו "שְׁתִּי", רוקם המחבר את ה"עֶרֶב" – נפש האדם. שתי וערב נפרשת הנפש על "נול" כשחוטי השתי וערב ניתנים לבחינה ואינם מאולצים, אלא נארגים מאליהם כביד פלאית נעלמת. זהו ספר יסוד להבנת נפש האדם וזאת הבמה להודות לחברי ללימוד דורון חפץ אשר העניק לי את "תורה של הנפש" כמתנת אוהב.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      חיליק רוזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין