כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    0

    עו"ד בני דון יחייא: חידושי פסיקה / 43

    0 תגובות   יום שני, 18/5/20, 14:41

    ''

     

    סקירת פסקי דין חדשים מעניינים על דיני משפחה
    של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים

     

    מאת עו"ד בני דון-יחייא

     

    רשימה זו מופיעה באתר החדש שלי:

    http://interget.co.il/

     

    לרשימות נוספות ולחומר מגוון אתן ואתם מוזמנות
    ומוזמנים לבקר באתר וכן לשתף רשימה זו

     

    ''



    נדחתה תביעה להשארת ילדים בישראל
    והוחלט כי יחזרו לארה"ב

     

    החלטה מיום 8.8.19 של בית המשפט העליון
    בע"מ 5041/19, השופט ניל הנדל

     

    הצדדים הן בנות זוג אזרחיות ישראל המצויות בהליכי גירושין. בשנת 2012 עברו לקליפורניה לצורך לימודי המשיבה, שם נישאו ושם נולדו שלושת ילדיהן ולשתיהן משמורת עליהם. בשנת 2018 עברה המשפחה לישראל.

     

    סמוך למעבר חתמו בנות הזוג על הסכם שבו נקבע כי מקום מושבם הקבוע ומרכז חייהם של הילדים הוא בארה"ב. כן נקבע בהסכם כי הנסיעה לישראל היא לתקופת ניסיון וכי בסיומה תהיה המשיבה רשאית לחזור לארה"ב עם הילדים גם ללא הסכמת המבקשת.

     

    לפני חודשים אחדים ביקשה המשיבה לבקר עם הילדים בארה"ב בהתאם להסכם, והמבקשת סירבה. בשל כך הגישה המשיבה תביעה לביהמ"ש למשפחה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) וטענה כי מקום המגורים הרגיל של הילדים הוא קליפורניה וכי שם המקום לנהל את הליכי הגירושין והמשמורת.

     

    התביעה התקבלה וערעור המבקשת לביהמ"ש המחוזי נדחה. לפיכך הגישה את הבקשה נשוא רשימה זו.

     

    ***

    ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה וקבע כי אמנת האג נועדה להתמודד עם התופעה של הבאת ילדים בידי אחד מהוריהם למדינה אחרת תוך פגיעה בזכויות המשמורת של ההורה השני. הכלל המרכזי באמנה הוא החזרת הקטין מיידית למדינה ממנה הוצא - או שאליה לא הוחזר - שלא כדין.

     

    האמנה אינה כלי להסדרת סכסוכי משמורת או רכוש בין ההורים. מטרתה לספק כלי מהיר ויעיל, בבחינת מענה ראשוני ומיידי, למקרה של הוצאת ילד ממקום מגוריו הרגיל שלא כדין. ההכרעה בהליך לפי האמנה אינה סותמת את הגולל על טענות הצדדים השונות בדבר טובת הילדים אלא רק קובעת מהו המקום המתאים להכריע בהן.

     

    המחלוקת המשפטית העיקרית במקרה זה היתה: מהו מקום המגורים הרגיל של הילדים. קליפורניה היתה מקום המגורים הקבוע שלהם לפני המעבר לישראל. האם מחצית השנה שבה חיו בישראל עד להגשת התביעה הפכה את מקום המגורים הרגיל שלהם מקליפורניה לישראל? בית המשפט קבע כי ההסכם בין הצדדים מעיד כי ישראל לא הפכה למקום המגורים הרגיל של הילדים בתקופה הנ"ל.

     

    6 חודשים לאחר מעבר הקטינים לישראל הוגשה תביעת המשיבה, תוך הבהרה שמבחינתה הניסיון לחזור לגור בישראל נכשל. זה היה המצב העובדתי שעמד ברקע חיי הילדים בישראל, "ולא ניתן להתעלם ממנו ולבחון את חייהם בישראל בתקופה זו ללא נתון זה", כתב השופט ניל הנדל. "דווקא הסכסוך שהתפתח הוא המחדד את חוסר הוודאות בו נמצאים הקטינים, ואת הקושי לקבוע כי נעקרו שורשים ישנים ותחתם צמחו שורשים חדשים ואיתנים יותר".

     

    הקביעה הנ"ל תואמת את פסיקת בית המשפט העליון בעבר. לא נקבע אומנם כלל גורף השולל אפשרות לשינוי מקום המגורים בתקופת הניסיון, אך כדי לגבור עליו "נדרשים נתונים בעלי משקל, המלמדים כי מנקודת מבטו של הקטין הניסיון הפך להצלחה ולהשתקעות של קבע, הגם שמלכתחילה הוגדרה התקופה כניסיון".

     

    ***

     

    המשיבה בערעור טענה כי המעבר לקליפורניה לא נתחם לתקופה ברורה ולא היה "דד ליין" למשך תקופת החיים בארה"ב. עוד טענה כי בשלב מסוים החליטו בנות הזוג לנתק את תושבותן בישראל ולקבוע את מושבן בארה"ב. רק לאחר קשיים בזוגיות החליטה המבקשת לחזור לישראל, אפשרות שהמשיבה הסכימה לה לתקופת ניסיון בלבד והיתנתה אותה בחתימה על ההסכם הנ"ל משום שחששה כי המבקשת תסרב לחזור לארה"ב עם הילדים בתום התקופה.

     

    מנגד טענה המבקשת כי בנות הזוג עברו לקליפורניה לתקופה קצובה של כשנתיים, שהתארכה כיוון שהמשיבה טרם סיימה את לימודיה, ושהותם בקליפורניה נתפסה כזמנית כול העת. כן טענה שהמשיבה התחייבה לחזור לארץ לאחר תום לימודיה אך שינתה פתאום את דעתה.

     

    עוד טענה המבקשת שחתמה על ההסכם הנ"ל כיוון שהמשיבה איימה כי אם לא תחתום - לא תסכים לנסוע לישראל עם הילדים. היא חתמה על ההסכם כשהיתה המומה וסחוטה נפשית בחששה כי תהיה כלואה בארה"ב עם הילדים ללא יכולת כלכלית ובמצב נפשי קשה. מטעם זה היא סבורה כי ההסכם משולל תוקף.

     

    הטענות נדחו. בית המשפט המחוזי קבע כי גם אם אין תוקף להסכם, יש לקבוע כי קליפורניה היא מקום מגוריהם הרגיל של הילדים.

     

    השופט הנדל סמך את החלטתו על סעיף 3 לאמנת האג: "הרחקתו או אי החזרתו של ילד תיחשב לא כדין כאשר יש בהן הפרת זכויות המשמורת המוענקות לאדם... על פי דין המדינה שבה היה מקום מגוריו הרגיל של הקטין סמוך לפני הרחקתו או אי החזרתו".

     

    הקטינים נולדו וגדלו בקליפורניה שהיתה מקום מגוריהם היחיד כל חייהם. שם אזרחותם. הצדדים חיו בקליפורניה למעלה משש שנים ונישאו שם. לפיכך דחה בית המשפט את הבקשה למתן רשות ערעור.




    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      בני דון-יחייא
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין