כותרות TheMarker >
    ';

    כל הזכויות שמורות. פוסטים העוסקים בחיזוק, ידע מועיל, חיוני ומקדם, ההשתדלות היא להיות כמה שיותר ענייני, קצר ומרוכז

    חשוב - על כל מי שקורא את הפוסטים שלי, להפעיל שיקול דעת. כי אנו בני האדם אף לא אחד מאיתנו חכם מושלם ומוחלט. גם האדם היותר חכם מאיתנו כבר יימצאו בו חסרונות רבים והוא מנוע בהכרח מלראות את התמונה היותר שלימה, אותה רואה רק האלוהים. על האדם להיות צנוע ויודע את מקומו גם אם זכה לחכמה רבה מאת האל. וזוהי גם גישתי, גם אם יאמרו על ידי דברים מבריקים ואפילו נפלאים אל תיתנו לזה לסנוור אתכם אלא קחו את דבריי במידה. אני לא מתלהב אלא ממעשי האלוהים והוא לא מפסיק להדהים אותי. אני מאחל לכולנו להכיר את האלוהים טוב יותר ולהנות תענוג ניצחי בדברים שהוא מראה לנו. גם כאן וגם בעולם שאחרי.. ובנוסח אישי: אני עובד רק את האלוהים, ולא שום אליל אחר. ומאמין לחלוטין שהוא "בעל הכוחות והיכולות כולם" כך שאין לי שום טעם לעבוד אף לא אחד מהאלילים אשר בארץ, לא משנה כמה יפים ומפתים הם, איני פונה אחרי ה"הבל" אחרי שמצאתי כבר את האמת.

    0

    החלטה גורלית קטסטרופלית אותה ביצע האדם

    1 תגובות   יום שלישי, 19/5/20, 22:50

    ב"צומת דרכים"

    מולה עמד האדם

    בתחילת "ההתפתחות התעשייתית"

    לפני כמאה שנה ויותר..

     

    ואני רוצה להסב את תשומת ליבכם

    להחלטה שנעשתה אז:

     

    וכן לחצות את הקו האדום

    כן לקחת את התפנית העשייתית

    ולראות לאן היא תיקח אותנו


    כן להסתכן

    וכן להעיז

    ואכן עשינו את זה כולנו

    ועכשיו אנחנו בעברי פי פחת

    לא יודעים את נפשנו מרוב מצוקה

    צועקים לשמיים ולא נענים

    עזובים וזרוקים לנפשנו

    לגורלנו..

     

    כי עשינו הרס בהיקף גדול

    בעולם

    ועכשיו נדרש מאיתנו דמו של העולם

    אותו שפכנו בחוסר לב

    ובנפש רעועה

     

    "לא נברא הברזל אלא לקצר חייו של אדם"/מסכת מידות פרק ג משנה ד

    [מדוייק יותר: הברזל נברא לקצר ימיו של אדם]

    ואנו לקחנו אותו בשתי ידיים

    ועוד עשינו אותו כתר לראשנו

    אוי מה היה לנו..

     

    ובכן..

    התבשיל אותו בישלנו

    מוגש לפנינו לאכול

    וההרגשה היא איומה, זרה, עקרה

    וקשה

    כי זה לא אכיל ביכלל

     

    מסתבר שרימו אותנו

    הוליכונו שולל

    אותם יצרים רעים

    שהיכו והשתוללו בתוכנו

    אז בעבר בכזאת עוצמה

     

    היום אני רוצה 

    שנחזור לאותה נקודה אז

    לאותה צומת גורלית

    ונבחר הפעם נכון

    ניבחר שלא לקחת את התפנית התעשייתית

    אלא להמשיך עם זו החקלאית

     

    מה זה אומר

    לקחת את התפנית החקלאית

    בגדול זה אומר להמשיך

    עם החיים הטיבעיים

    שייצר לנו האלוקים

    לחיות בתוכם ולפתח אותם:

    עצים, צמחים, משק וחווה של בהמות ועופות

    כלי נסיעה של חמורים, גמלים, סוסים

     

    לחרוש עם הכלי הכי קרוב לטבע

    עץ חזק או אבן שמחובר לשור גדול

    וענק כוח

    ולבתק את האדמה, לחרוש בה

    לתת לריח האדמה לעלות בנחיריים

    ולמלאות את ליבנו בחדוות החיים

     

    אני רוצה שנחזור לשתות מים

    מן המעיין, או הנחל (או נהר)

    ואפילו לחפור בור

    לטוח אותו בסיד

    (כן, ככה בדיוק היו עושים פעם)

    לתת לו להתמלאת במי גשמים

     

    או אפילו ליצור "באר"

    \לשתות מים אמיתיים

    ולא מים מופלרים(=מים המזוהמים בפלואוריד)

     

    אני רוצה עז שתעזעז לה במיתחם החקלאי

    ליד ביתנו

    ולקחת מאיתה חלב ישר מה"דד"

     

     

    לקטוף עגבניות ומלפפונים וחסה

    מהשדה

     

    לאסוף שיבולי חיטה

    משדה חיטה זהוב וענקי

    ולעשות את כל הדרך עד ללחם

    מתנור אבן גדול שכונתי

     

    אז בואו נצא אל שיטחי האדמה

    הריקים שממתינים לנו

    כבר מאה שנה

    בצפון הארץ ודרומה

    וניבנה את חיי האדם מחדש

     

    והאלוקים שיראה שאנו אכן רציניים

    ורוצים באמת

    לחזור עם האדמה בתשובה

     

    יחליט ש"די"

    להרשיע ולשפוט אותנו

    בחומרה

    ושהגיע הזמן

    קצת להתגלות אלינו

     

    כי האדמה שבמשך יותר ממאה שנים

    עומדת ותובעת את עלבונה

    אצל האלוקים

    תפסיק לעשות כן

    כי כבר לא יהיה לה סיבה

     

    ואז האלוקים

    יעבור מכסא דין

    לכיסא רחמים

    וייתן לנו שוב

    את החיים

     

    אנחנו חזרנו בתשובה

    אבל רק כלפי חוץ

    לא בפנים וכלל לא לעומק

     

    כי פישענו עומד כאלף עדים

    ומקטרג עלינו קיטרוג נורא:

    האדמה אותה חנקנו בבטון וכביש

    בוכה שם למטה בחשיכה

    העצים זועקים כי כרתנו אותם

    וגם השדות שחיסלנו בתוך הערים

    כל החי והצומח זועק חמס

    אל האלוקים

    והאלוקים תובע מהאדם

    את עלבונם

    "אבן מקיר תזעק

    וכפיס מעץ יעננה"

     

    אפילו הברזל

    צועק לשמיים

    מדוע האדם עושה בו שימוש לא ראויי

    והפיץ אותו בכל תחומי החיים

    להביא מוות לכל מקום

     

    לא תבוא גאולה

    כל עוד הברזל מוכנס לתוך חייהם של בני האדם

    לא תיתכן יישועה

    לא ברכה ולא הצלחה

     

    רק שקיעה

    רק היתדרדרות

     

    המכוניות והמכונות

    חייבות לחזור בחזרה לאדמה

    הכבישים להעקר

     

    ולגלות שוב מחדש את האדמה

    וישובו החיים

    על פניה

    כמו שהיה

     

    בעת ההיא יתקע בשופר גדול

    והאדמ-ה ת-יזכה סוף סוף

    לגאולה

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/5/20 19:14:
      יכול להיות שבעקבות הקורונה ודומים לה עוד נראה את האנושות חוזרת לנתיב הנכון, שנותן דגש על התפתחות פנימית, העלאת ערכים, ולא הנתיב של התפתחות תעשייתית שמובילה לייצור של דברים שאין בהם ממש צורך שרק הורסים את הכדור,

      פרופיל

      אדיבפרידמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין