כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    'סיפורים לשעת מגיפה' ספר אלקטרוני אהוד לוסין

    0 תגובות   יום חמישי, 21/5/20, 19:17

    הספר הראשון לראות אור אחרי הקורונה הוא גם ה-webook’'

     הישראלי החינמי הראשון:

     

    'סיפורים לשעת מגיפה' – ספר סטייל נטפליקס שמציע חווית קריאה בינג'ית

    אהוד לוסין, ירושלמי, 21, עיתונאי בוגר גל"צ, מתמודד עם חרדות שליוו אותו כל חייו והתפרצו בקטרזיס של כתיבת ספר הביכורים שלו בימי הקורונה  ● 'סיפורים לשעת מגיפה' – אסופה סמי-ביוגרפית המגוללת את מערכת היחסים בין אהוד הבייביסיטר והילד מוסי בן ה-10 ● זהו הספר האינטרנטי הראשון מסוגו בישראל המאפשר לקוראיו חווית קריאה ברוח הזמן שתואמת את חוויית הצפייה בנטפליקס: דיגיטלית, מחולקת לפרקים קצרים, לכל פרק זכות עמידה בפני עצמו, קצרה, מהירה, נוחה וחינמית מותאמת לנייד ולטאבלט ● הספר נפתח באייקון בדמותו של לוסין הכותב האדמוני ומלווה בציורים ססגוניים שציירו ילדים ונערים ירושלמים בני גילם של הגיבורים הראשיים ● לוסין: "אני מדבר על הפרעת החרדה שלי באופן גלוי בספר. אם הספר יגרום אפילו להורה אחד לשלוח את ילדיו לטיפול במידת הצורך, עשיתי את שלי"

    ''

    איור: גיל כצהנדלר

     

     

     

     

     

    באווירה המבהילה של מגפת הקורונה ולמרות העוצר התרבותי, נכתב ונוצר אתר הספר החינמי הראשון בישראל, "סיפורים לשעת מגיפה", ספר הביכורים של אהוד לוסין, 21, ירושלמי משוחרר טרי מגלי צה"ל שמקבל הצעת עבודה ייחודית, לשמש כבייביסיטר של מוסי בן ה-10. אמו של מוסי עובדת כרופאה מיילדת וכדי לא להשאיר את בנה שעות רבות לבדו, היא שוכרת את שירותיו של אהוד, מורה מחליף בבית הספר היסודי של בנה. בין הבחור לילד מתפתחת מערכת יחסים הדוקה ומיוחדת במינה. כדי להעביר את הזמן בבידוד, אהוד מספר למוסי סיפורים קצרים, סיפורים שלרוב לא מתאימים לגילו הצעיר מה שמוליד לעיתים רגעי מבוכה ושעשוע. הספר עצמו שופע רגעים קומיים אך המגיפה המשתוללת בחוץ והנפשות הסוערות של מוסי ואהוד מעלות שאלות רציניות בדבר האמונה באלוהים, מהות החיים, הערך של קשרים אנושיים, המרדף אחר אהבה ועוד. למרות שקשר עם ילד קטן במרכזו, הספר לא מיועד לילדים ומורכב משני רבדים. הרובד הראשון עוסק בקשר הייחודי שנרקם בין הבחור הצעיר לבין הילד בעוד שהרובד השני עוסק בסיפורים הקצרים שמסופרים לילד ובעצם גם לקורא. אותם סיפורים קצרים מתכתבים עם קלאסיקות תנ"כיות וספרותיות מוכרות כמו קהלת, סיזיפוס, סיפורי האחים גרים, חכמי חלם, מחכים לגודו של סמואל בקט ואחרים.

     

    השתייכותו המובהקת של לוסין לדור ה-Z, שלהי הגל הראשון והירידה הדרסטית בצריכת מוצרי תרבות הובילו את לוסין להחלטה של הקמת webook  - אתר ספר חינמי ראשון מסוגו בישראל וכנראה גם בעולם. בדף הבית של האתר - www.elw.co.il  - מוזמנים המשתמשים ללחוץ על כל אחד מ-12 הפרקים ולהיכנס לדף נפרד המוקדש לפרק המדובר. כל פרק מחולק בעצמו ל-2 עד 4 חלקים כדי לאפשר קריאה מהירה ונוחה, קריאה שמתאימה לרמת הקשב של דור ה-Y וה-Z. האתר, שואב השראה מערוץ הסטרימינג הייחודי נטפליקס: דיגיטלי, מחולק לפרקים קצרים, לכל פרק זכות עמידה בפני עצמו, קצר, מהיר, נוח, חינמי, מותאם לנייד ולטאבלט  והספר האינטרנטי רצוף בציורים ססגוניים שציירו נערים וילדים ירושלמים (בגילאי הגיבורים הראשיים) ציורים, בסגנונות שונים, שמעניקים נפח ויזואלי לטקסט המיוחד.

     

    'סיפורים לשעת מגיפה' הוא ספר הביכורים הראשון של אהוד לוסין, בן ה-21, שנולד, גדל והתחנך בירושלים. עלילת הסיפור מתרחשת בעיר מגוריו ומתייחסת למקומות ולמוסדות חינוך מוכרים בעיר הבירה. לאחר לימודיו התיכוניים, שירת 3 שנים כעורך ומפיק בגלי צה"ל. לאחר שחרורו הספיק לחזור לירושלים ולעבוד בעולם התקשורת וכמורה מחליף בבית ספר יסודי. העבודה בבית הספר, היוותה את ההשראה למערכת היחסים המורכבת עם מוסי, תלמיד כיתה ה'.

     

    על הבחירה לכתוב את הספר על בסיס אוטוביוגרפי

    "הסיפור אומנם פיקטיבי, אבל בחרתי במודע לכתוב אותו על עצמי. אני מאמין גדול בחשיפה ובמקום משמעותי של היוצר ביצירה. אני מאמין שכשהמספר בוחר לשים את עצמו במרכז הסיפור הוא מצליח לייצר הזדהות באופן אוטומטי. היה לי חשוב להעלות נושאים שלעיתים נמצאים בטאבו. בכיתה ז' המחנך שלי החליט לשלוח אותי לאבחון ואובחנתי כבעל דיסגרפיה קשה. במשך שנים התביישתי בהיותי לקוי למידה. תמיד התפעלו  מיכולות התפיסה שלי ומהדרך בה אני מתבטא בעל פה אך בגלל שגיאות הכתיב והניסוחים המסורבלים איש לא חלם שאעסוק בכתיבה. למרות האבחון, בתיכון החלטתי לכתוב כמו משוגע, בעיקר מחזות וסיפורים קצרים. כמו שאדם עם נתונים ספורטיביים ירודים מתאמן והופך לאתלט גם אני התאמנתי שעות רבות בכתיבה והפכתי לכותב. היום הדרך שבה אני מתבטא בכתב השתפרה פלאים ולראייה שירתתי בהצטיינות בגלי צה"ל, מקום שמגייס אליו את בני הנוער המילוליים ביותר במדינה. לצערי לא משנה כמה אני עובד על הנושא עדיין יש לי שגיאות כתיב שאני לא מאתר".

     


    על החרדה

    "בתיכון התעקשתי ללכת לטיפול נפשי וההורים שלי סירבו לשלוח אותי. בסוף הרגשתי שאני לא יכול להמשיך לחיות יותר עם מה שלימים הבנתי שהוא חרדה מתמשכת והצבתי להם אולטימטום. באווירה שבה גדלתי טיפול נפשי נחשב כמשהו ששייך לאנשים חריגים בלבד ומשהו שצריך להתבייש בו. אובחנתי כסובל מהפרעת חרדה ואחרי מספר שנים של טיפול, ובמהלך השירות הצבאי התחלתי לקחת כדורים פסיכיאטריים. אני מדבר על העניין באופן גלוי בכתיבה, מתוך הנחה שמצוקות נפשיות רווחות מאוד בקרב אנשים רבים. לצערי, מחוץ לבועה של מדינת תל אביב עדיין יש רבים שרואים בקשיים נפשיים ובטיפולים תרופתיים כמשהו חריג ובלתי מתקבל על הדעת. קמפיין פוליטי נגטיבי שלם נגד בני גנץ התבסס על שמועה שהוא הלך לטיפול נפשי. אני הייתי צריך להתעקש מול ההורים שלי כדי לזכות לטיפול ומבחינתי אם הספר הזה יגרום אפילו להורה אחד להשתכנע שנכון לשלוח את ילדיו לטיפול במידה והם זקוקים לכך, עשיתי את שלי".

     

     

    על הקשר לירושלים

     "אני ירושלמי בכל רמ"ח איברי. אני דור שביעי לירושלמים, גדלתי והתחנכתי בעיר כל חיי ובתקופה שלפני הקורונה הספקתי ללמד בבית הספר היסודי בשכונת מגוריי. שירתתי בגלי צה"ל ביפו והספר מתאר בין היתר את המפגש שלי כירושלמי עם תרבות השפע והאור של תל אביב. מי שאוהב את ירושלים ומכיר אותה, ימצא בעלילה מקומות רבים להזדהות".

     

     

     

    ''

     

    "למרות הדיסגרפיה, בתיכון החלטתי לכתוב כמו משוגע". מחבר 'סיפורים לשעת מגיפה' - אהוד לוסין

    צילום: דוד ברנשטיין

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      ששת שצ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הקדרה של ששת