כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    לשנות את המילון הפוליטי : חלק 3

    4 תגובות   יום שישי , 22/5/20, 11:42

    בדומה לדוגמא שבפוסט הקודם המדברת על כך שרעיון מסוים (אופי הלכתי אפרורי לעיתים) הוא הדומיננטי יותר ביהדות ולא רעיונות מיסטיים, אז גם בפוליטיקה לא תמיד (גם לא במדינה המתימרת להיות דמוקרטית) ניתן להימנע מקיום מחנה או רעיון מסוים "הנושא את האבוקה".

    פרמטר חשוב מיהו הצד הדומיננטי יותר בשיח הפוליטי הוא כלפי מי משני הקצוות (או הצדדים בכלל) שבסקאלה יש יותר מקרים של צנזורה, פסילת התמודדויות וכו'. אם למשל הדבר מופעל יותר כלפי הימין , אז זהו סממן חשוב לדומיננטיות של השמאל ("הראוי להיקרא "המחנה הטוטליטרי" כפי שהסברתי בשני הפוסטים הקודמים). זאת בין אם השמאל הוא רוב או מיעוט. תיתכן עריצות מיעוט כשם שתיתכן עריצות רוב.

     

     אותו מחנה אף יוצר עיוותים לגבי מושג הגזענות. לעיתים הוא טוען כי ערבים ומוסלמים רבים, חרף דברי ופעולות שנאה כלפי יהודים ומדינתם, לא שונאים יהודים באשר הם אלא רק משום שאנחנו שולטים בלב המרחב הערבי והמוסלמי ואלמלא קיומה של מדינת ישראל רוב האנשים השייכים לאותו הכח הדומיננטי שבמזה"ת לא היו אנטישמיים או גזענים. בתוך כך, ובניגוד "כמובן" לעוצמה יהודית, הרשימה המשותפת לפלגיה "אינה גזענית" - אף לא כאשר חבריה מביעים הערצה לארגון האנטישמי הקרוי חיזבאללה.

     

    לעומת זאת, כל מקרה ומקרה שיהודי רוצח ערבי השמאל מתיג כ"כגזענות מובנית" אצל הרוצח. למשל, לטעון כי ברוך גולדשטיין היה גזען "מולד" שבכל מקרה היה רוצה לרצוח ערבים גם אלמלא הטרור הערבי. רק החמאס רוצח היהודים ומפיץ דברי האנטישמיות "אינו באמת אנטישמי" על פי רבים מאנשי המחנה הפוליטי הנ"ל. אז בקיצור, לפני שתאשימו אותי בהאשמות קשות בגלל מה שכתבתי כאן על אותו ברוך גולדשטיין, לא ייתכן שיחילו אוטומטית רק על רוצחים ומטיפי שנאה מצד אחד "גזענות קוהרנטית" בעוד אלו מהצד השני "אינם באמת גזענים".

     

    אגב, המושג "הסכסוך הערבי ישראלי" הוא עוד מושג מעוות אשר להפצתו אחראים, למען ההגינות, שני המחנות הפוליטיים כאחד. מושג זה מייצר כאילו סימטריה מוסרית בינינו לבין ערבים שונאי תקומתנו הלאומית. כאשר צד אחד מדבר במושגים גאילו גם הצד השני יש לגיטימציה לדבריו ואילו זה האחרון שואף מצידו להכרעה טוטאלית ומאמין בצדקה הבלעדית של דרכו, ברור מי ינצח. הדבר נכון גם ביחסים בין המחנה הטוטליטרי ליריבו בסקאלה הפוליטית. גם המושג "אלימות" אשר אותו מחנה טוטליטרי (אשר הוא עצמו אלים מעצם היותו כזה) מיחס לימין ראוי להתיחסות אחרת ממה שמנסים להכתיב.

     

    אם השמאל נוטה להזכיר מקרים כמו עמי פופר או ברוך גולדשטיין כאלימות מימין לשמאל, אז ראוי שטרור ערבי ומוסלמי כנגד יהודים ייחשב כטרור בכיוון ההפוך. זאת במיוחד כשמה שהיה פעם שמאל ציוני הסיר כל עכבות מפני ישיבה באותה ממשלה יחד עם המשותפת. צריך להתחיל לומר בקול כי אלימות ממסדית של השמאל (כמו פלוגות הפועל בימי מפא"י) או כמו האלימות אשר המשטרה הפעילה במסגרת הנסיונות המשפטיים להפלת נתניהו היא אלימות פיזית לכל דבר ועניין.

     

    ועכשיו תרגיל מחשבתי: נניח חלילה שראובן מבצע מעשה רצח במי מבני משפחה מסוימת, אשר כתוצאה מכך אותה משפחה מתמוטטת. עכשיו, תארו לכם ששמעון מנצל את המצב כדי להשתלט על החיים והרכוש של אותה משפחה בדרכים "משפטיות" ו"מתוחכמות" מלוכלכות אשר אומנם "אינן אלימות פיזית". נכון שהייתם אומרים ששמעון הוא לא פחות חלאת אדם מראובן? ומהמשל לנמשל: בדיוק בחודש נובמבר 1995, כשהציבור בישראל היה באבל ותחושת כאוס נוראיים בעקבות רצח רבין, אהרון ברק אז נשיאה החדש של בית המשפט העליון פרסם את פס"ד מזרחי אשר סלל את הדרך אל האקטיביזם וההשתלטות המשפטיים שלו ושל חבורתו על העם. האיש ניצל בצורה הכי צינית את חוסר תשומת הלב הציבורית לפסק דין בעניין שאינו פוליטי או רעיוני.

     

    כמו כן, האקטיביזם הוצנע בתוך פסק הדין הארוך. לכך יש להוסיף את הפחד של רבים באותו זמן מהעברת כל שמץ ביקורת כנגד מי ממוסדות המדינה מחשש שהדבר ייחשב "הסתה". אז כן, אותו אהרון ברק אשר ניצל את הטרגדיה של רצח רבין כדי להתחיל להשליט את האקטיביזם שלו על רצון העם , אותו אהרון ברק אינו יותר (לא) מוסרי מיגאל עמיר. בדיוק כשם שבמשל הנ"ל שמעון הוא לא פחות חלאת אדם מהרוצח ראובן.

     

    לעיתים המחנה הטוטליטרי מנסה להגחיך את הטענה כי אין דין מעשי רבין ופרס אשר "רק מסרו נשק לרוצחים" כדין אלימות ישירה עד כדי רצח מצד אנשי ימין שונים. אפילו מבלי להיכנס לסוגייה זו השמאל כאן מתנהג בצביעות. דוגמא מובהקת לכך היא עמדתו בפרשת פולארד: אף על פי שפולארד לא ביצע אלימות פיזית כלפי אף אדם, שמאלנים הצדיקו את מאסר העולם שלו. זהו עונש השמור למעשי רצח. את המסקנות על המחנה הטוטליטרי אפשר כבר להסיק לבד.הפוסט הבא יעסוק בשאלה האם על הימין מוטל רק להשיב מלחמה שערה במגרש הפוליטי הקיים, או שהוא יוכל גם להקים "מגרש משלו".

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/6/20 18:55:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2020-06-11 09:34:45

      ניצן יקר.

      אנו נפרדים כאן, הבלוג נסגר.

      היה נעים להכיר אותך.
      בהצלחה, ביי.

      תודה רבה. גם לי היה נחמד להכיר אותך. 

      בקרוב אפרסם עוד פוסט או שניים, מקסימום שלושה.

      באחד מהם אפנה לבלוג החדש.

      ניצן יקר.

      אנו נפרדים כאן, הבלוג נסגר.

      היה נעים להכיר אותך.
      בהצלחה, ביי.

        25/5/20 10:55:

      צטט: דאגניט. 2020-05-25 08:38:58

      אבחנות מדויקות ביותר. היה מעניין לקרוא.

      תודה רבה חיוך 

        25/5/20 08:38:
      אבחנות מדויקות ביותר. היה מעניין לקרוא.

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר ניצן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין