כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הגיגים(שם זמני) העתק של הבלוג שלי בדקס

    העתק של הבלוג שלי בדקס

    0

    ליאור בירקאן

    6 תגובות   יום שבת, 23/5/20, 11:02

    לקריאה בסלולארי 

    כאן 



    אתמול בצהרים , באמצע טיול ברמת הגולן על אופנוע ששאלתי מחבר,קיבלתי הודעה .

    " הי 
      ליאור בירקאן נפטרה הבוקר "

    היה עוד המשך להודעה שכבר לא כל כך קראתי .


    ***************************************


    החלק הטכני הקר של ההכרות שלי עם ליאור התחיל בערך בגיל 7 ( של שנינו )
    בבריכה של ימק"א ירושלים 

    שני ילדים קטנים שהתחילו את צעדייהם הראשונים בבריכה .

    בתחילה פעמיים בשבוע , אבל עם השנים , זה הפך לאימון כל יום , ובקיץ שני אימונים ביום 

    אחד בשש בבוקר , ואחד אחר הצהרים , שיגרה קשה .

    עד גיל 10-11 בערך כולנו היינו שחיינים דיי בנוניים , במיוחד אני , ליאור היתה דיי טובה , אבל לא חריגה 

    היכן שהוא בגיל 11 אם אני זוכר נכון , בצורה דיי פתאומית , חלה קפיצת מדרגה ביכולות של ליאור ושנים ספורות אחרת כך הפכה לאלופה שהיא כל כך זכורה ככזו .

    עם השיפור ביכולות שלה , חלה גם קפיצת מדרגה במוסר העבודה והאימון שלה , עבדה קשה תמיד .

    שנים של מחנות אימונים יחד בקיץ ,
    שחיה של אחד וברגליים של השני באותו מסלול בבריכת פיליפ ליאון 

    נסיעות לחו"ל ותחרויות ..

    בניגוד לליאור , אני , למרות העבודה הקשה , נותרתי אותו שחיין בינוני מאוד ,והפסקתי לשחות בגיל 17 

    אם נמשיך את החלק הטכני של ההכרות שלנו .
    לאחר הצבא 
    כמו רוב מי שהיה שחיין באותה תקופה , הסתובבנו באותם חוגי עבודה בירושלים , קרי עבדנו כמצילים / מורי שחיה /מאמני שחיה 


    אני עשיתי זאת בעיקר תוך כדי לימודים 

    במקרה שלה זה היה יותר המשך טיבעי לחיים שלה 

    נפגשנו דיי הרבה בבריכות  במשך אותן מספר שנים , וגם מחוץ לבריכה , לפעמים באה למסיבות שארגנתי עם חברים וקצת יצאתנו לסרטים וכל מיני כאלו .

    עד כאן החלק "הטכני " הקר 


    *****************************************************

    ולחלק ה "לא טכני "

    האישי .

    מה שנורא הפתיע אותי אתמול זו הטלטלה שחוויתי אתמול עם ההודעה 

    פעם אחרונה שראיתי את ליאור היתה בערך לפני 10 שנים לקחתי את הבת הקטנה לאנשהו וגם ליאור היתה שם עם אחד הילדים שלה . 

    ישבנו בצד ודיברנו אולי חצי שעה , אולי יותר , שיחה שיטחית כזו של התעדכנות וזהו .

    אי שם סביב גיל 10 התאהבתי בה אולי זה קרה קודם , ילדה קטנה רזה מנומשת עם גומות חן מקסימות ושתי שניים קידמיות טיפה בולטות .

    למדה יחד איתי באותו בית ספר יסודי , לפעמים בהפסקות ,נהגתי להביט בה  מגינה על האח הקטן שלה,

    או סתם מחפש בעין , לראות מה איתה .

    אולי חלק מההתמדה הלא מובנת שלי כשחיין בינוני לכלות אלפי שעות ילדות בבריכה, כאשר היה ברור לי שלעולם לא אהיה באמת "שחיין דגול " .

    אולי ההתמדה הזו נבעה בחלקה מהרצון לפגוש בה , שילוב של נאיביות ילדים , יחד עם האופי העיקש שלי .

    ליאור היתה מאוד "מוכוונת מטרה " בימים ההם , ולמרות זאת , גם לאחר שכבר היתה שחיינית ידועה

    ו"ואושיית ספורט " 

    נותרה אותה ילדה מקסימה מחייכת עם לב נורא נורא טוב .

    כשמישהו היה נפצע או נכשל

    היה לה מין מבט אמפטי כזה ,שלעולם לא אשכח .

    לדעתי לא מעט היו מאוהבים בה באותם שנים 


    ********************************************

    לפני בערך 20 שנה התקשרתי אליה וביקשתי ממנה טובה אישית ללמד מישהו עם בעיה ספציפית ,שחיה 

    הרגשתי מאוד לא נוח "לבקש טובה " 

    הרגישה את המבוכה שלי , ואמרה משהו בסגנון

    " הגזמת , כמה שנים אנחנו מכירים ? "

    בשנים הספורות של תקופת הלימודים כשהתראינו דיי הרבה על בסיס יום יומי , היתה תקופה שנראה כאילו קצת איבדה את דרכה 

    אולי אני טועה 

    ממה שקצת קראתי עכשיו ודיברתי עם אנשים נראה שהיה לה טוב ב 15-20 שנה האחרונות ,

    אני מאוד מקווה .



    *******************************


    סוף דבר 

    אתמול בהמשך היום קיבלתי עוד המון הודעות על ליאור , לא הגבתי לאף אחת מהן , ואפילו שאלו אותי 

    " למה אתה לא מגיב , הכרת אותה טוב , הרבה שנים " 

    אומר שוב את מה שאמרתי כבר בעבר כאן 

    תמיד יש לנו תחושה שנדע אם משהו רע קורה לאנשים שפעם היה לנו רגש מיוחד אליהם ונפרדו דרכינו .

    זה לא קורה , דברים קורים , ואין לנו מושג 

    החיים שלנו נמשכים בזמן שחיים של אחרים מסתיימים .

    זה עד כדי כך בוטה .

    מעולם לא אמרתי לליאור שהייתי מאוהב בה בגיל 10 

    ולצערי מעולם לא הצלחתי באמת "לגרד " את השיכבה החיצונית שלה ולהכיר את האדם לעומק 

    הכרנו הרבה שנים , אבל לא הכרנו "טוב " 

    גם זה " עד כדי כך בוטה " 

    אשאיר לכם שיר שעלה לי ברגע הראשון שקראתי את ההודעה. 

    שיר נידח 

    מסרט נידח בכיכובם של גולדי הון וצ'בי צ'ייס מ 1978 , אני לא זוכר האם הלכתי איתה לראות את הסרט .

    או סתם כי חיינו שזורים בפס קול אישי משלנו וזה הפס קול שמשוייך לה אצלי בסינפסות המוח. 

    לסרט קראו בעברית  בשם המטופש 

    "תרגיל לבלשית מתחילה "  

    FOUL PLAY באנגלית 

    סך הכל תרגום הגיוני של סוף שנות השבעים 

    ''







    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/5/20 21:34:

      צטט: אחר40 2020-05-23 21:24:39

      צטט: גלית א' 2020-05-23 19:26:25

      מחלה ארורה



      בישראל יש מגיפת סרטן כבר שנים 
      העיקר "הקורונה " 


      לא רק בישראל. בכל העולם.

      אבל כן, המערכים האונקולוגיים עולים על גדותיהם, ואני רואה את זה מדי שבועיים כשאני מגיעה לאחד מהם לקבל טיפול.

      אבל מה שהרגיז אותי היה "העיקר הקורונה".

      יש לך מושג מה יכול חלילה לקרות לאחד מאותם חולי סרטן שהמערכת החיסונית שלו נמצאת בקרשים אם יידבק חס וחלילה בקורונה?

      לא מאחלת לך שיהיה לך מושג אי פעם, אבל זה ממש לא "העיקר הקורונה"!!

        23/5/20 21:24:

      צטט: גלית א' 2020-05-23 19:26:25

      מחלה ארורה



      בישראל יש מגיפת סרטן כבר שנים 
      העיקר "הקורונה " 




        23/5/20 19:26:
      מחלה ארורה
        23/5/20 12:33:

      לקריאה בסלולארי 


      כאן 

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      אחר40
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין