כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סגידה לאמנות ולחוכמה


    אם אתם צופים ערוץ 2 - תיכנסו
    ותיכוו בעצמכם - אבל זאת באמת תהיו התאכזרות מצידי לאנשים כמוכם.

    מגזין תרבות לאמנות המיועד לאנשים חושבים





    אזהרה. אנחנו קצת עילגים ולכן מבקשים לנסות להתרכז במהותם של הדברים.
    אם תתאמצו קצת, אולי ייצא לכם טוב מזה.

    השאר ידובר בדברי ימי הבלוג.

    פוסטים סאטירים הם כאלו ואין לייחס להם כוונות.



    מייל לשליחת חומרים:
    dormatic100@gmail.com

    ארכיון

    0

    ראשון לציון עומדת על המפתן

    2 תגובות   יום רביעי, 3/6/20, 17:08

    תערוכת היחיד "על המפתן" של האמנית ליזה זברסקי תיפתח בחודש יולי בבית יד לבנים בראשון לציון, עיר מגוריה. זאת לאחר סדרת תערוכות בתל אביב, כפר סבא וברלין.

    פתיחה: יום ה', ה-2 ביולי בשעה 19:00,

    נעילה: ה-1 באוקטובר 2020. 

    אוצרת: עדי אנג'ל

    בית יד לבנים. רחוב אחד העם 20, ראשון לציון

    שעות פתיחה: ימים א' ג', ד, ה' 08:30-19:00, ימי ב' 08:30-13:00 ו 16:00 עד 19:00

     

    ''

    עבודותיה  של הציירת ליזה זברסקי, ילידת קייב (1980), עומדות על התפר שבין שירה לציור, בין מציאות ודמיון ומשלבות בתוכן אמירות פילוסופיות וקיומיות תוך יצירת דיאלוג עם הצופה.

    בתערוכה יוצגו 27 מעבודותיה מהשנים האחרונות, המבוצעות בטכניקה מיוחדת המשלבת צבעי שמן ורישום סיזיפי בדיו. אחרי התערוכה "פגישה לאין קץ" שהתכתבה עם שירתו של אלתרמן, התערוכה "פתוח סגור פתוח" שהתכתבה עם שירתו של עמיחי, והתערוכה  "צבעי המילים" בברלין, שנפתחה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה 2018, מגיעה עכשיו "על המפתן".   בכך, כפי שמעידה האמנית, "תם עידן הציורים השואתיים שלי, ואני עומדת על המפתן מלאת תקווה ואופטימיות".

    מִפְתָּן - סַף, הוא הקורה התחתונה של הפתח. שתי הדפנות המאונכות לו הן בלשון המקרא מְזוּזוֹת, והקורָה שמעל – המקבילה לסף – היא מַשְׁקוֹף. היא המשקיפה מעל הן פנימה והן החוצה. העמידה על המפתן, על הסף, כמשקיפה, היא הבסיס ליצירתה של זברסקי.

    לדברי האמנית. "העבודות שלי הן מצבי תודעה על רצף הניגוד בין הפנים לחוץ. הן משקפות את המצב הכלל אנושי והפרטי בעולם של זרות, ניכור ובדידות. זהו ניסיון ליצור קרבה, אהבה ומשמעות בעולם חסר משמעות, וסדר בעולם של כאוס" 

     

    ''


     לדבריה האוצרת: "בציוריה זברסקי מעבירה מצב תודעתי שהוא תגובה למציאות הקיימת, החוויות והמצבים אותם היא מציירת נמצאים על הסף, במפתן, ומציגים נקודות מבט שונות על הבית ומחוצה לו. הבית יכול להיות מקום פיזי ועוד יותר מכך - השייכות, האהבה והכמיהה שאנו חשים למקום או לנקודה בזמן. זברסקי מתארת מקום שהוא בו בזמן כל מקום ושום מקום - לכן יכול כל אחד למצוא עצמו בין ציוריה.

    מוטיבים רבים חוזרים על עצמם בציוריה של ליזה, ובכך מאחדים את הציורים לכדי סיפור נוגע ללב אך בו בזמן מעורר ומסעיר. אחד מהם הוא הכלב. הוא העומד על המשמר, ומופיע בציורים רבים ותמיד נמצא במקום שהוא הסף, דלת הבית, חלון, יציאה למרפסת. הכלב הוא סמל הנאמנות והאהבה שאינה תלויה בדבר, המוסיף רובד נוסף של רגש והבנה לא מילולית לציורים.

    למרות שהרגש המובע בציוריה של ליזה הוא סובייקטיבי ואינדיבידואלי, הוא מהדהד באופן בלתי נמנע בנפשו של הצופה. אנחנו עומדים משתאים אל מול השפה המקורית שבה האומנית מדברת, שהיא ייחודית לה, ובו בזמן מדברת אל כולנו".

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      עדגע
        4/6/20 09:26:
      תודה על המידע. מקווה שיהיה בהצלחה.

      פרופיל

      סופר העתיד (שיר שגינטר גראס כתב לי)