כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    סיפורו של מרוץ הכרמל

    0 תגובות   יום שלישי, 9/6/20, 17:22
    ''
    מירוץ הכרמל [צילום: באדיבות ארכיון יגור]
     סיפורו של מרוץ הכרמל
    מרוץ הכרמל לזכרו של האלוף יהושע גלוברמן היה מבין המרוצים הגדולים בארץ בשנות ה-50 ''היה זה מרוץ שליחים תחרותי שהקיף את הכרמל, שהתחיל ביגור והסתיים ביגור '' אורכו היה מעל 80 ק"מ והשתתפו בו קבוצות מיגור ומקיבוצים אחרים
    ▪  ▪  ▪

    מאת:אלי אלון
     
    יוזם המרוץ יאיר פלד

    האיש שהגה ויזם את מרוץ הכרמל היה יאיר פלד, בן קיבוץ יגור ולימים מפקד סיירת הצנחנים, שנהרג בספטמבר 1959 בעת פעילות סיור וניווט בנגב על-ידי מסתננים, כנראה בדואים. פלד היה פעיל בשנות ה-50 הראשונות במזכירות חטיבת "בני הקיבוץ המאוחד", ובהמשך קיבל על עצמו את ריכוז והדרכת חברת הילדים והנוער בקיבוצו יגור, ויצר בקיבוץ כדרכו, פעילות יוצאת דופן כמו למשל מירוצים, הדרכות בני נוער, טיולים לכל קצוות הארץ, הקמת משק חי של בית הספר, טיולי אופניים, ופיקניק על הכרמל.

    יאיר פלד היה חובב ריצה, והשתתף בתחרויות ואליפויות ריצה שונות. הוא ראה ערך חינוכי בפעילות ספורטיבית מסוג זה, ודחף לתחרויות במרוצי שדה שהיו מקובלים בשנות ה-50. בין השאר, הנהיג ריצות בוקר של בני הנוער בקיבוץ יגור כשעה לפני שהמטפלות היו מגיעות כרגיל להעיר אותם. בריצות אלה, שהיו בדרך כלל בשדות, הוא לימד אותם איך לרוץ, איך להתחיל בריצה, כיצד עוברים מריצה להליכה, כיצד לנשום בריצה וכיוצא באלה.

    ביוזמתו ועידודו של יאיר השתתפה קבוצת בני הנוער מיגור במרוץ הקפת התבור ובמירוצי שדה ושליחים נוספים. בני הנוער ביגור התאמנו בריצה ובכושר גופני ושיפרו הישגיהם, ומעגל בני הנוער ביגור שעסקו בריצה התרחב. ואז העלה יאיר רעיון לקיים בקיבוץ יגור מרוץ שליחים גדול שיקיף את הכרמל. המטרה הייתה לשתף כמה שיותר בנות ובנים, כי יאיר האמין שכולם יכולים להשתתף.
    תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏‏חתונה‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏

    משכנע מזכירות הקיבוץ לקיים המרוץ

     

     

    יאיר פלד, הצליח לשכנע את מזכירות הקיבוץ לאשר ביצוע המרוץ. יאיר, דמות מופלאה ונערצת, שניחן בכושר מנהיגות יוצא דופן, בחשיבה יצירתית, וביכולת ביצוע כשהוא סוחף אחריו אחרים, לא רק שיזם והגה את מרוץ הכרמל אלא עסק בארגונו.

    מרוץ הכרמל הראשון שאורגן ביגור ונערך אי-שם במחצית שנות ה-50 הפך למסורת ונקרא ע"ש האלוף יהושע גלוברמן חבר יגור, מפקד בכיר בארגון ההגנה, שנהרג בדצמבר 1947 מיריות ערבים באזור כביש לטרון, וקיבל דרגת אלוף כמה שנים לאחר קום המדינה. יאיר פלד היה קרוב משפחה של יהושע גלוברמן. אמו של יאיר, שיינדל פלד הייתה בת משפחת גלוברמן.

     

     

     

     מרוץ שליחים תחרותי

     

    מרוץ הכרמל ע"ש יהושע גלוברמן היה מרוץ שליחים תחרותי שהקיף את הכרמל במסלול נגד כיוון השעון. היה זה בזמנו מהמירוצים הגדולים בארץ. המרוץ התחיל ביגור ונגמר ביגור. אורכו היה כ-80 ק"מ והשתתפו בו קבוצות מתלמידי הכיתות הגבוהות מקיבוץ יגור ומקיבוצים אחרים. כל קבוצה כללה בערך כ-40 משתתפים ומשתתפות שרצו במעורב. כל בן רץ בערך 4 ק"מ וכל בת רצה בערך ק"מ.

    מסלול המרוץ יצא מיגור לכיוון חיפה משם הדרים עד פסי הרכבת לפני מעגן מיכאל, דרך זכרון יעקב, כביש ואדי מילק וחזרה ליגור. מסלול המרוץ נחלק לשישה-שבעה קטעים לא שווים באורכם. הריצה בקטע התחילה רק לאחר שכל הרצים מהקטע הקודם סיימו לרוץ. החלוקה לקטעים נועדה למנוע פערים גדולים בלתי אפשריים בין הקבוצות המתחרות.

    בכנס לציון 60 שנה לנופלו של יאיר פלד, שנערך לפני מספר חודשים ביגור, סיפרה רותי עציון-יגורי, בת למשפחת מייסדי קיבוץ יגור על מרוץ הכרמל אותו יזם כאמור יאיר פלד. רותי סיפרה כי השתתפה בכמה מרוצים של מרוץ הכרמל. במרוץ הראשון הרץ מקיבוץ יגור שפתח את הקטע הראשון היה אחיה של רותי אסא יגורי שהגיע לחופשה מהצבא. כ-10 שנים לאחר מכן נפל רב סרן אסא יגורי במלחמת ששת הימים כמפקד פלוגה בקרבות בשייך עבדול-עזיז.

    כאמור המרוץ נחלק למספר קטעים. מוסיפה רותי עציון -יגורי: "ברור שלנו ה"יגורים" היה חשוב לנצח בכל קטע וקטע אבל הכי חשוב היה לנו שבקטע האחרון מיקנעם ליגור הרץ של יגור יגיע ראשון אל קו הסיום שהיה מול הכניסה למפעל "לגין" ביגור. רותי יגורי מספרת כי בקטע האחרון שבו היא השתתפה היו ארבעה רצים: היא (רותי יגורי א.א), מרגלית נהרי, יאיר עוגן ובסיום נמרוד שמשי.

     

    לאן נעלם גביע הציפור?

     

    אחותה של רותי עציון-יגורי, שרה'לה חי יגורי, מספרת לי כי אומנם לא השתתפה בריצות המרוץ אבל זוכרת אותו היטב. שרה חי מספרת כי בסיום כל מרוץ נערך טקס בו העניקה בריינה, אלמנתו של האלוף יהושע גלוברמן, שכאמור על שמו נקרא המרוץ, פסל בצורת ציפור לקבוצה המנצחת. כמעט תמיד יגור זכתה במקום הראשון: "דרך אגב, מוסיפה שרה, אנו מחפשים עד היום את הגביע. לא יודעים איפה הוא.

    מעיון בארכיוני עיתונים ישנים ומשיחות עם ותיקי יגור אני למד כי מרוץ הכרמל הראשון ע"ש יהושע גלוברמן נערך והחל אי-שם במחצית שנות ה-50. או 1954 או 1955.

    בינואר 1956 נערך מרוץ הכרמל זו הפעם השנייה. יגור זכתה במקום הראשון בסיימה את המרוץ בזמן של 5 שעות, 35 דקות וארבע שניות. במקום השני זכתה קבוצת קיבוץ שפיים בזמן של 6 שעות 2 דקות ו-56 שניות. אורך המסלול היה 86 ק"מ. המרוץ נערך ביום שבת, יצא מיגור עבר דרך חיפה בנימינה, זכרון יעקב, בת שלמה וחזרה ליגור.

    מרוץ הכרמל ב-1961 נערך ב-11 במרס 1961 רצי יגור זכו במקום הראשון -5:38:54. במקום השני מעגן מיכאל -5:42:21. מקום שלישי שפיים -5:50:09, במקום הרביעי זכה קיבוץ דפנה לפני קיבוצי בית השיטה ובית אורן. מסלול המרוץ היה יגור - חיפה - בנימינה - זכרון יעקב - כביש ואדי מילק -יגור.

     

     

     את הרצים ליווה שוטר על קטנוע וג'יפ משטרתי מאחור

     

    גבי שנער, בן יגור, השתתף בכמה ממירוצי מרוץ הכרמל. הוא מספר לי על המרוץ: "מרוץ הכרמל היה חוויה מיוחדת במינה לבני הנוער ביגור ובעיקר לכיתות ההמשך, י- י'ב, שלקחו בו חלק פעיל. היוזמה למרוץ הייתה של יאיר פלד שהיה רכז חטיבת בני הקיבוץ המאוחד ובדרך זו ניסה ככל הנראה לחבר בין בני הנוער בקיבוצים השונים.

    אז לא היו פעילויות משותפות רבות למעט מחנות (כיתה ט) ושבוע באפעל. השנה המדויקת שבה התחילו המירוצים לא זכורה לי אבל מדובר בערך בין אמצע שנות החמישים לסופן. המרוץ האחרון התקיים בשנת 1966. משתתפי המרוץ היו כאמור בני כיתות י-יב של בתי הספר של קיבוצי הקיבוץ המאוחד.

    מכיוון שמספר המשתתפים במרוץ היה כמה עשרות מכל בית ספר, רק הגדולים בהם יכלו לקחת בו חלק. מסלול המרוץ התחיל ביגור, עבר דרך תל חנן, חיפה, זכרון יעקב, יקנעם וחזרה ליגור. את הרצים ליווה שוטר על קטנוע מלפנים וג'יפ משטרתי מאחור.

    ראוי להזכיר את המורה יעקב אילנברג"

    בין היוזמים ומי שלקח חלק חשוב בכל האופרציה, ראוי לציין את שמו של יעקב אילנברג, יעקב המורה (האיש והתוף), שהיה מורה להתעמלות שנים רבות ביגור ותרם לכל פעילות ספורטיבית שהתרחשה ביגור.

    מספר גבי שנער: "אני לקחתי חלק בשני מירוצים, בכיתה י' ובי"ב. בכיתה י"א עברתי תאונה שהחלק הכי מצער בה היה שלא יכולתי להשתתף במרוץ... הקטע שלי בכיתה י' היה הירידה מזכרון יעקב לכביש ואדי מילק. ריצה בירידה היא לא פשוטה וסיימתי עם שלפוחיות. מזל שהיה שם הג'יפ של המשטרה.

    בכיתה י"ב הייתי הרץ המסיים עבור ביה"ס ביגור. כיוון שזה היה גם המרוץ האחרון אז אפשר לומר שהייתי היגורי האחרון שרץ במרוץ הכרמל... אגב, הגעתי במקום השלישי. לפני הגיעו רצים ממעגן מיכאל (אלוף הארץ לנוער) ומנען (אתלט מקצועי). בקטע האחרון מיקנעם ליגור השתתפו באותו מרוץ רוחלה רותם (רודן), אורי ניר, תמי לויתן ואנוכי".
    ''

    מירוץ הכרמל

    סיפורו של מרוץ הכרמל מרוץ הכרמל לזכרו של האלוף יהושע גלוברמן היה מבין המרוצים הגדולים בארץ בשנות ה-50 '' היה זה מרוץ שליחים תחרותי שהקיף את הכרמל, שהתחיל ביגור והסתיים ביגור '' אורכו היה מעל 80 ק"מ והשתתפו בו קבוצות מיגור ומקיבוצים אחריםאלי אלון   |   לסיפור המלא



    דרג את התוכן:

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות