כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות
    מרצה, כותב ספרים ומאמרים
    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    אברהם אלישע - בסוד מקורה של האלגוריה "לבוא אל המנוחה ואל הנחלה"

    0 תגובות   יום שישי , 12/6/20, 18:31

    ''

     

    כפשוטה, זוהי בשורה אופטימית המבשרת על קץ סבל הנדודים המטלטלים ועמה רגיעה מדאגה והתנחלות של קבע.

    במקרה שלפנינו בארץ המובטחת במסגרת בה ניתן להגשים חיים מלאים בחופש, בפולחן וברווחה כמובטח על ידי האל.

    בשורות הבאות ננסה לברר מה מקורה של נוסחה לשונית זו, על איזה אנלוגיה היא נשענת ומאיזה סמליות היא מושאלת כדי לבטא ייעודה כסיפור וכמשל אלגורי.

    ההבטחה מדברת אל בני אדם בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ רְעֵבִים גַּם-צְמֵאִים העושים דרכם במדבר הצחיח בשיירה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן ונפשם שוקקה להארתה של גאולה והגעה למחוז מבטחים.

     

    ''

     

    התמר כארכיטיפ גאולי

    בעל החיים הדומיננטי המשרת את השיירה הוא הגמל המכוּנה בשם המטאפורי "ספינת המדבר", וכספינה על פני המים משוועים אנשיה לאורו של מגדלור. ראשו של מגדלור כזה, לגבי "הספינה" ו"מפליגיה", הוא צמרת עץ התמר וכפותיו המתחילות לנצנץ ולהתגלות ממרחקים. עצם ראייתו מסמנת את מימוש התקווה הירוקה, עדות לנווה מדבר ירוק ועַינות מים הצמודים אליו בדרך הטבע.

    ואכן צמרת הדקלים אינה "פאטה מורגנה" - אותה תופעה המשטה באדם וגורמת לו לראות באופק חזיון של מים. הזיה מתעתעת מסוג כזה אינה כוללת צמרות דקלים. מענין לציין שבתרבות הפרסית סימל הדקל הארה שמימית.

    נווה המדבר קרוי אוׂאַזִיס מילה שמקורה מצרי. בערבית: واحة וָאחַה. הערבית היא השפה שלה השייכות הגדולה ביותר לעוברי מדבר. האלגוריה שבפנינו הולדתה כבבואה מקשר-טבור לשוני עם הערבית השמית והיא מועתקת כמשל מן הסימבולי-אנלוגי אל מציאות עתידית.

    הבלשן דונש אבן-לברט מלמדנו כי להרחבת מובנותם של תכנים במקרא ראוי להיעזר בשפה הערבית, האחות לעברית. אנו מנסים ליישם זאת כאן.

    המילה הערבית לעץ התמר היא نخلة נַחְ'לֶה. משֵם העצם הזה שאבו סמליות רעיונית למושג לשוני מופשט של הנַּחֲלָה אשר בכותרת. מילה זו היא מילת הצופן והמפתח - כי מעת שבאנו לנַחְ'לֶה (עץ התמר), הנַּחֲלָה, הגענו לתחנת הישרדות, למנוחה ולהחלפת כוח להמשך. שכן עץ התמר מסמן את הנווה הירוק, את הצמחיה, את המים המתוקים לשתיה - הם לא  מלוחים, כי התמר אינו גדל על מים מלוחים - את הצל למנוחה, את הירק סביבו גם למאכל לבהמה, את השימוש בכפותיו לבערה ולהגנה מפני רוח סערה. ויתרה מזו גם צידה ומזון לדרך. התמר, מזון העשיר בטיבו וסגולתו להבשיל בהדרגה ותכונתו להשתמר לזמן רב - הן לאכילה במקום והן להמשך המסע. נווה המדבר, ובו מקווה המים, הוא גם מקום המתנה, למפגש עם אנשים אחרים והזדמנות לעריכת טקסי פולחן משותפים המחזקים אִרגונית את ההישרדות. בדרך הטבע הוא גם מקור חיים לבעלי-חיים אחרים הפוקדים את המקום, וכאן אפשרות לציד לצרכי קיום על פי אילוצי החיים.

     

    כל הזכויות שמורות ©

    אברהם אלישע הוא חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות 

    תכשיטן ומעצב מדליות חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין