כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עניינים יומיומיים

    דברים של יום יום בחייו של פנסיונר בטלן, שאין לו זמן.

    הבחירות בפתח??

    0 תגובות   יום ראשון, 21/6/20, 11:13

    את שמה של גילה בויום הכרתי לפני שנים. מצאתי חוברות טארוט שהיא כתבה והם מונחים אי שם בספריה. לא נגעתי בהן שנים. והנה ב-12 באפריל השנה נתקלתי בשמה באיזה אתר במחשב. עניין אותי לראות מה מנבאת האסטרולוגית ומתקשרת, המומחית לעתידות. ובכן, אמרה גילה בויום, שיהיו בחירות רביעיות. היא לא נקבה בתאריך, אבל דבריה נשמעו באותו תאריך כנבואה באספמיה. באותה שיחה אמרה שיהיו בחירות רביעיות. גם זה נשמע כבלתי אמין לחלוטין. עוד טענה שימינה תהיה בקואליציה ותהיה חלק ממשלה צרה בת 61 חברי כנסת. היו לה עוד תחזיות מפתיעות: ביבי ייצא זכאי במשפטו והיא ניבאה - לא עלינו - מלחמת אחים.
    אותם דברים, שבאמצע אפריל נשמעו הזויים, היום מוזרים פחות. יש פרשנים פוליטיים, שאינם מאמינים שבנימין גנץ יגיע לראשות הממשלה. אני פטור מלצטט כאן את נימוקיהם, אבל אני ממתין לראות מה יהיה.

    ''

    גילה בויום: תחזית או טעות?

     
    הצעה מגונה

    נכנסתי לחנות משקפיים, שבה אני קונה כבר עשרות שנים. אני זקוק למשקפיים מילדות וביקשתי זוג צבעוני אופטי לימי הקיץ העליזים. המוכרת לא היתה צריכה לבדוק את עיני במחשב, כי נבדקתי לא פעם והכל כתוב.
    היא בדקה מה שבדקה והציעה לי זוג עדשות ירוקות, חדשות ומסגרת תואמת. המחיר: 3,000 ש"ח.
    כמנהגי, בחנות זו, לא עמדתי על המקח, הוצאתי את כרטיס האשראי ו...זהו.

     

    ''

     

    כל העיסקה היתה ביום חמישי. בסוף השבוע היה לי קצת זמן להרהר וביום ראשון בבוקר, כדי לא לאחר, התקשרתי לחנות וביקשתי לבטל את העיסקה. 3,000 ש"ח? אני רגיל לשלם בעד זוג משקפי שמש אופטיים כ-500-600 ש"ח, כולל מסגרת. לא עמדתי על המקח, כי אינני רגיל לעמוד על המקח בחנות זו ובוודאי המוכרת ידעה מה היא מציעה.
    כשנפגשתי עם בעלי החנות - לא רצה לסגת מן העיסקה. הנימוקים? לא שכנעו אותי.


    בדיחה שהיא מציאות

    יש לי פצע בגב היד, שאינו מגליד. כמה חודשים הפצע ממשיך. לא כואב, אבל גם לא נרפא. לפעמים קצת מדמם. בקיצור, אין מה למהר.
    בקופת חולים מכבי הבינו כנראה, והתור לרופאת עור - בעוד שבועות. לא ימים. היא עמוסה גם בימים אלה ושירות המוקדניות לא הצליח להקדים את התור.
    בסופו של דבר הגעתי לרופא עור, הוא הסתכל ופסק: זה גידול וצריך להסיר אותו בניתוח קטן.
    סיפרתי לו את הבדיחה הנפוצה בימי קורונה אלה -
    הרופא אומר למטופלת: "אני מצטער לומר לך. יש לך סרטן"...
    האשה: אוי, תודה לאל. חשבתי כבר שיש לי קורונה"...
    סיפרתי לרופא את הבדיחה וצחקתי. הוא הסתכל בי מופתע. אז הסברתי לו: כך יש תשובה וטיפול לבעיה שלי...

     

    אמירה

    אהבה שיש בה רק מין, היא כמו סנדוויץ' שיש בו רק לחם.

     

    הערה: עם סגירת האתר  "דה מרקר" הבלוג ימשיך להופיע באתר וורדפרס  : 

    www.yairdk.wordpress.com  

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יאיר דקל.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין