כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לכל בלוג יש שם?

    קורטוב מפה ומעט משם. קצת טיפים על שיטוטים בארץ וקצת על אמסטרדם. על המצלמה שלי ואולי גם קצת עלי. בלוג בלתי מוגדר ולא מכופתר

    0

    פרידה מדה מרקר

    0 תגובות   יום שבת, 27/6/20, 18:02

    ''

    "גולשים יקרים, קפה דה מרקר ייסגר בחודשים הקרובים..."
    ככה, מודעה שחורה על גבי בר קוד צבעוני של "סליחה תקלה", מודיעים על סגירתו של עוד קפה. הימים ימי קורונה, ולא מעטים הם בתי הקפה, המסעדות והעסקים שנופלים שדודים למרגלותיה, עפר לרגליה.
    אין לי מושג אם אכן קורי היא זו שהביאה להחלטה להחשיך את המסך על דה מרקר, אבל איך שהוא, זה הולם (תרתי משמע) את המצב הכללי ששורר פה במדינה.

    את הבלוג בדה מרקר פתחתי רק כדי לספר על חוויות שלי בחו"ל. חשבתי שאולי זה יכול לעזור לאיזה דבר קורא חולף, בדרכו אל שדה התעופה.
    אני זוכרת את עצמי בוהה ארוכות באוויר, כשהבנתי שאני נדרשת לתת לו שם. לא חשבתי על זה. יגעתי וחיפשתי בנבכי מוחי ודמיוני, ובסופו של דבר החלטתי לתת לו שם שיצהיר על מצוקתי הקלה "לכל בלוג יש שם?" ובתיאור, שגם עליו לא ממש החלטתי כתבתי:-
    "קורטוב מפה ומעט משם. קצת טיפים על שיטוטים בארץ וקצת על אמסטרדם. על המצלמה שלי ואולי גם קצת עלי. בלוג בלתי מוגדר ולא מכופתר"

    מידי פעם בפעם, אחרי טיול זה או אחר נוהגת הייתי לפרסם בו את חוויותיי והמלצותיי. לעתים, גם את אי הנחת שיצא לי לחוות. אט אט החלו פולשות להן רשומות אחרות. חלקן על המצב במדינה, חלקן רשומות אישיות וזיכרונות. הוא  התחיל משמש לי כהר לצעקה.

    לא כתבתי בו באופן סדיר או תדיר. היו תקופות כתיבה צפופות יותר, היו תקופות בהן כתבתי, אך בחרתי שלא להעלות לבלוג ולפרסם, אבל היה לי נעים ונחמד לדעת שיש את הר הצעקה הזה.

    עד לפני כשנתיים, לא עלה על דעתי לבדוק כמה קוראים יש לו – לבלוג נטול השם.
    אפילו לא שמתי לב, שיש ציון בצד כל רשומה ובה מספר הקוראים שעינם רפרפה עליה . ואז, היו כמה שהפנו את תשומת לבי לעובדה שלמשל, הרשומות ה "לטייל באתונה" ו"הקסם של קרקוב" זכו ליותר ממאה אלף צפיות. ורשומה עצבנית-הומוריסטית בשם "איפה בוריס" ליותר מ 20 אלף...ושלא מעטות הן הרשומות שזוכות לאלפי צפיות.
    תודה לך קפה דה מרקר – שהיית לי להר הצעקה תקופה די ארוכה.

    שמחתי לדעת שיש אנשים נעזרים בהמלצות שאני ממליצה. ואולי מתעניינים, במידה זו או אחרת, בקריאות שאני קוראת מההר, וזאת למרות חוסר האחידות והעקביות.

    ''

    עם הידיעה הזו, באוגוסט 2018 פתחתי אתר לבלוג שלי. כזה שאמור להיות ההר הפרטי שלי, בלי הגב של קפה דה מרקר. פה ושם עוד נוספו רשומות לכאן, אבל כל מרצי ותשוקתי הופנו להר החדש.
    לעת פרידה מדה מרקר ומהבלוג "לכל איש יש שם?" אני רוצה להזמין את כל קוראיו אל הבלוג "חמושה בעדשה".
    תוכלו למצוא שם המלצות על טיולים בארץ ובאירופה. רשומות אישיות, מלון אורחים בו אני מאפשרת לאנשים שאין להם בלוג משם עצמם, לספר סיפור על טיול שהם רוצים לשתף בו קהל, ואפילו אפשרות להזמין טיולים בעקבות הרשומות.
    הבלוג כשמו, רווי צילומים שצילמתי ואם תרצו, תוכלו גם לרכוש צילומים שאהבתם.
    מוזמנים בהמוניכם לבלוג חמושה בעדשה ולדף הפייסבוק שלו בו תוכלו תמיד לדעת על כל רשומה חדשה.

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      mipkin1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין